ג'ון לנון ופול מקרטני קיימו מסוף שנות ה-50 ועד לסוף שנות ה-60 מערכת יחסים זוגית עמוקה אינטנסיבית ויוצאת דופן, שניזונה מאלמנטים שונים אבל לא שווים בחשיבותם. בעיניי, העיקריים הם תחושת שותפות עמוקה, תחושת אינטנסיביות יוצאת דופן ותחושה שהם "לבד בעולם". בכל המובנים האלה יחד, וכל אחד לחוד. בסופו של דבר, נדמה שאין שני בני אדם על פני כדור הארץ שחוו מערכת יחסים כזאת אי פעם.
המאפיין הראשון במערכת היחסים בין השניים הוא תחושת השותפות שהם חלקו בקשר לפרויקט שנקרא הביטלס. עצם הצטרפותו של פול ללהקת הקווארימן סימנה שינוי כיוון מלהקת סקיפל שחבריה חיפשו מסגרת להעביר בה את הזמן, ללהקת רוק שחבריה מחויבים באפן טוטלי להצלחתה ומיצובה כלהקה מובילה. למרות שפול מעולם לא היה המנהיג הרשמי של הלהקה, כבר מלכתחילה הוא התייצב לצדו של ג'ון, בהסכמתו, בכל הקשור בהובלתה. כך, היה פול שותף מלא לג'ון בגיבוש ההרכב, הרפרטואר, כתיבת השירים המקוריים, הנראות ופעילותה.
המאפיין השני הוא תחושת האינטנסיביות יוצאת הדופן של מערכת היחסים בין ג'ון לפול במשך 12 השנים שבהן פעלו ביחד. התחושה הזו נוצרה במהלך ההתנסויות המוזיקליות המשותפות, אורח החיים של נסיעות-הופעות-בתי מלון, תהליך היצירה המוזיקלית המשותפת, מלאכת ההקלטות והיצירה באולפן, ואפילו הבילויים המשותפים שבהם חלקו מעשי אוננות, צריכת אלכוהול, נטילת סמים, נשים והרבה מאד אינטימיות.
המאפיין השלישי הוא התחושה העמוקה שהם "לבד בעולם" שמקיף אותם, ושרק הם חווים ביחד, מה שאף אחד אחר לא מסוגל לחוות. ג'ון ופול הרגישו שהם חיים בעין הסערה, שם הם מוקפים באנשים שרובם רוצים את קרבתם מתוך אינטרסים שנגזרים מהתהילה שלהם. לכן, הם הרשו רק לקומץ קטן של אנשים שיכלו לסמוך עליהם והכירו מימי ליברפול להתקרב אליהם, וגם זה עד לגבול מסוים. תחושת ה"לבד בעולם" הזו הייתה משמעותית יותר מכל ביצירת החיבור והאינטימיות ביניהם.
שלושת המאפיינים האלה יצרו יחידה אחת שבה היה מקום רק לג'ון ולפול. אמנם היו שם גם ג'ורג' ורינגו אך הם לא היו ממש חלק מאותה מערכת יחסים, שכן הם לא חלקו את אותן תחושות של שותפות, אינטנסיביות וה"לבד בעולם" באותה מידה כמו ג'ון ופול. אחרי הכל, ג'ורג' היה תמיד בגדר "האח הצעיר" ורינגו בגדר "הבחור החדש", ואולי יותר מכל, הם לא היו שותפים שלהם ליצירה המוזיקלית, שהיא המהות של להקת הביטלס.
מערכת היחסים בין ג'ון ופול השתנתה במהלך השנים, ובמחצית השנייה של שנות ה-60, כל אחד מהם פתח בחיפושים עצמאיים, הן מבחינה מוזיקלית הן מבחינה זוגית. הדבר יצר אמנם לא מעט מתחים, אך עצמתם, שהגיעה לשיאה במחצית הראשונה של שנות ה-70, שיקפה את עצמת מערכת היחסים הזוגית שהתגבשה ביניהם. הרבה סיבות היו להצלחה חסרת התקדים של להקת הביטלס, ומערכת היחסים הזוגית הזו הייתה בוודאי אחת מהן.
לעתים עולה השאלה האם מערכת היחסים הזוגית בין ג'ון לפול כללה גם הקשרים רומנטיים ו/או מיניים. בהעדר הוכחה או עדות אמינה, מלבד העדות של יוקו שג'ון היה ביסקסואל, לא ניתן לדעת אלא רק להעלות השערות, וכל השערה אינטליגנטית הנה לגיטימית. מבחינתי, גם אם ג'ון היה מעוניין לקחת את היחסים שלו עם פול לכיוון רומנטי או מיני, סביר להניח שהיה נמנע מכך, ביודעו שקיים סיכוי שפול, כהטרוסקסואל, לא היה נענה, והדבר היה עלול לקטוע את מערכת היחסים הזוגית שהתגבשה ביניהם, או לשנות את אופיה הייחודי.
גם כך וגם כך, מערכת היחסים הזוגית בין ג'ון לפול הייתה כל כך ייחודית ואינטימית, שכדי להסביר אותה נהוג לעתים לתאר אותה כמערכת מקבילה לאלה שהיו להם עם בנות זוגם. בהקשר ראוי להביא את הציטוטים הבאים.
ג'ון:
ביקשתי רק משני אנשים לעבוד איתי כשותפים. אחד מהם היה פול מקרטני והשנייה הייתה יוקו אונו
פול:
להקת הביטלס לא קיימת עוד. היא התפרקה בגללנו, וגם בגלל אחרים. אנחנו עכשיו נפרדים. ג'ון התחתן עם יוקו ואני עם לינדה
פול:
ג'ון מאוהב ביוקו, והוא לא מאוהב בנו יותר
יוקו אונו:
אני חושבת שכמו שג'ון היה נשוי לפול, כך עכשיו הוא נשוי לי
ג'ורג' מרטין:
אני חושב שלינדה היא תחליף ג'ון עבור פול, בדיוק כמו שיוקו היא תחליף פול עבור ג'ון
