בשנת 1979, רכש ג'ון לנון בית בלונג איילנד, שבניו יורק, תמורת סכום של 450,000 דולר. הבית נבנה בשנת 1911 וכונה Cannon Hill, אם כי ג'ון ויוקו נהגו לכנות אותו Cold Spring Harbour, למרות שלא היה ממוקם בעיירה קולד ספרינג אלא קרוב לעיירה לורל הולו. ג'ון בילה בבית הזה, יחד עם יוקו אונו ובנם שון בנובמבר 1979 ובמאי 1980. בקטע ווידאו שצולם ב-11 במאי 1980 בבית הזה, נראה ג'ון מבצע דמו לשיר Dear Yoko, והוא נשמע אומר:
זהו הצליל של לונג איילנד ב-Cold Spring Harbour, המאחל לכם לילה טוב
הנה קטע וידיאו של ג'ון, יוקו, שון וחברים ב-Cold Spring Harbour:
הסיפור המעניין בקשר לבית הזה, הוא של מחלק העיתונים, שהתמזל מזלו וביתו של ג'ון היה באזור החלוקה שלו:
בשנת 1980, כשאני בן 12, הייתי מחלק העיתונים של ג'ון לנון כשהוא התגורר ב-Cold Spring Harbour. הפעם הראשונה שפגשתי אותו הייתה בשער של הבית. הוא היה לבוש בבגדים לבנים, והיה לו שיער ארוך וזקן. הוא שאל אותי מה אני עושה ואמרתי לו שאני מחלק את העיתון Penny Saver ואז אמר לי: "Penny Saver? נעשה כל מה שצריך כדי לחסוך את הפרוטות שלנו", ואז הושיט את ידו דרך השער כדי לקחת ממני עיתון. הוא אחז בו ואני לא הרפיתי, ולרגע שנינו פשוט הסתכלנו אחד על השני. אז הוא חייך ואני שחררתי את העיתון ושאלתי אותו "אתה ג'ון לנון?" הוא אמר "כן, זה אני, אתה מכיר אותי?" אמרתי לו שכן, וסיפרתי לו שהתחלתי לשמוע את הביטלס כשהדודה שלי הלכה לקולג' ונתנה לי את הפטיפון שלה ואת כל תקליטי הביטלס במהירות 45 סל"ד שהיו לה. אז הייתי רק בן 3, ואני הכי אהבתי להפעיל את הפטיפון. נראה היה שג'ון ממש נהנה לשמוע ילד צעיר כמוני מדבר על המוזיקה שלו. זו הייתה באמת הרגשה נהדרת כילד להיות מסוגל להגיד לג'ון לנון עד כמה היו השירים שלו מיוחדים בשבילי. אחרי שנשבר הקרח בינינו, אמרתי לו "אני יכול לקבל ממך חיבוק?". הוא צחק, פתח את השער ואמר לי "כמובן שאתה יכול", ונתן לי חיבוק וטפיחה על השכם ואפילו פיזר לי את השיער. אז אמר לי "בחור צעיר, תחזור לעבודה שלך".
במהלך החודשים הבאים ראיתי את ג'ון במספר הזדמנויות ותמיד נופפנו זה לזה ובירכנו אחד את השני לשלום. הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה כשהוא יצא מהבית במכונית קאדילק ארוכה, בדרכו חזרה לניו יורק. המכונית עצרה על יד השער, ג'ון הוריד את החלון האחורי, הוציא את ראשו וקרא לי. ניגשתי למכונית, ואז הוא אמר לי "אני רוצה להודות לך על זה שתמיד דאגת שהעותק שלי של Penny Saver יגיע אלי ועל זה שתמיד שמת אותו בתוך תיבת הדואר כדי שלא יירטב", ואז הוא הושיט את ידו, לחץ לי את היד וחייך אלי
ג'ון לא חזר יותר ל-Cold Spring Harbour, ואילו יוקו עשתה ביקור אחד ויחיד בקיץ 1984.
