האלבום Double Fantasy סימן את חזרתו של ג'ון לנון לעשיית מוזיקה אחרי הפסקה של חמש שנים שבהן אמנם המשיך לכתוב ולהלחין אבל רחוק מעין הציבור. באותן שנים בחר ג'ון להקדיש את עצמו לטיפול בבנו שון ולאפיית לחם, כפי שהוא סיפר לא פעם. האלבום Double Fantasy שיצא בנובמבר 1980, סימן גם את התקופה האחרונה בחייו של ג'ון שהסתיימה בטרגדיה הנוראה של הירצחו בידי מעריץ מעורער בנפשו. על רקע זה, קשה להשתחרר מתחושת הפרידה שג'ון מעביר בשיר Watching the Wheels, הפותח את צדו השני של האלבום, במיוחד כשהוא שר את השורה I just had to let it go (פשוט הייתי צריך להרפות מזה). אמנם ג'ון לא צפה את מותו בטרם עת ולא נפרד מהחיים בשיר הזה, אבל הוא אכן נפרד מהעבר שלו, ובעקר מהמטען הכבד שנשא על כתפיו עוד מתקופת הביטלס. ג'ון מביע בשיר הזה תחושה של ששיחורור ממה שקושר אותו אל העבר ובמיוחד מכל אלה שעדיין מצפים ממנו להישאר ג'ון לנון מהביטלס. אלה הם האנשים שחשבו שג'ון השתגע והפך לעצלן בשנים שבהן הקיף את עצמו במשפחתו והתבודד מכל היתר. חייו של ג'ון בחמש השנים הללו עוררו שאלות רבות: האם הוא היה אדם מאושר? האם היה הפך לאיש אומלל בבידודו בדירה שבבניין דקוטה? האם התגעגע למשפחתו בליברפול אחרי שלא היה באנגליה בעשר השנים האחרונות? האם התגעגע לחבריו לשעבר בלהקת הביטלס?
ג'ון לקח את פסק הזמן הארוך הזה אחרי שניהל חיים מאד סוערים. הוא הקים את להקת הקווארימן בסוף שנות ה-50, ועבד ללא הרף עד שהפכה בשנות ה-60 ללהקת הביטלס. הוא יצא עם הלהקה לסיבובי הופעות בכל רחבי העולם עד לשנת 1966, וגם לאחר מכן המשיך לעבוד עד לשנת 1974, על אלבומים, אם במסגרת הביטלס ואם במסגרת קריירת הסולו שלו. הקריירה המוזיקלית שלו חייבה אותו להיצמד ללוחות זמנים מאד אינטנסיביים, כשלצד אלה, השקיע הרבה מזמנו ומהאנרגיות שלו כאקטיביסט פוליטי וחברתי. מעל הכל, בתור אדם מפורסם מאד, היו לג'ון אינספור מחויבויות תקשורתיות וציבוריות, עד שהיה נדמה ששמו נמצא בכל מקום כל הזמן. אחרי כל זה, נאלץ ג'ון לנהל מאבק עיקש מול השלטונות בארה"ב כדי לקבל תושבות אמריקאית שתמנע את גירושו מהמדינה. ואחרי כל זה, כשהחליט לנון סופסוף לקחת את פסק הזמן בן החמש שנים, הרגישו אנשים נבגדים, ובמיוחד התקשורת שהחלה לתקוף אותו ללא הפסקה. השיר Watching the Wheelsמהווה מעין מכתב של ג'ון אל העולם שבו הוא מודיע שהוא ממש בסדר רק מעצם זה שהוא קיים. על כך סיפר ג'ון:
לא עצרתי לרגע משנת 1962 ועד לשנת 1974 וההפסקה שלקחתי הייתה בהתחלה קשה. אני מניח שזה מה שמרגישים אנשים כשיוצאים לפנסיה בגיל 65 ופתאום הם לא אמורים להיות שם ונבעטים מהמשרד. נכון, הפסקתי להתקיים כי השם שלי לא הופיע עוד בעיתונים או כי לא היה לי להיט או שיר במצעדים או כי לא ביליתי במועדונים הנחשבים. זהו, כאילו החיים שלי נגמרו והגיע הזמן לשחק גולף
ג'ון התחיל לכתוב את השיר Watching the Wheels בשנת 1977 תחת השם Emotional Wreck. בשנת 1978 הוא שינה את שם השיר ל-People ובשנת 1979 שוב ל-I'm Crazy. לאורך הגלגולים הללו לא רק שם השיר שונה אלא גם המילים והלחן שהלכו והתפתחו עד לשיר המוכר. ג'ון סיפר על השיר:
מה פירוש "צופה בגלגלים" (watching the wheels)? היקום כולו הוא גלגל וגלגלים מסתובבים כל הזמן. בשיר Watching the Wheels אני מדבר על הגלגלים שלי. כשאני צופה בעצמי זה כאילו שאני צופה בכל אחד אחר. אני צופה בעצמי גם דרך הבן שלי
ג'ק דאגלס, המפיק של האלבום Double Fantasy, סיפר בראיון איך הוא נבחר ע"י ג'ון:
יוקו אונו ארגנה הכל. היא שלחה לי מכתב שבו הזהירה אותי: "אם אתה מדליף מילה אחת על כל זה, זה פשוט לא יקרה". הרגשתי כאילו שאני בתוך הרפתקה בסגנון ג'יימס בונד. היא שלחה מטוס פרטי שהטיס אותי לאחוזה של לנון בלונג איילנד, שם קיבלתי מעטפה עם מכתב בכתב ידו של ג'ון וקלטת עם גרסאות דמו של כל השירים. ג'ון כתב לי במכתב שהוא רוצה לעבוד איתי. הוא הגדיר את כל השירים שבקלטת כאל זבל והביע תקווה שמשהו מכל זה ניתן יהיה להציל
לנון חלם על סיבוב הופעות עולמי שבו יבצע משירי האלבום, וגם שירים של הביטלס. הוא לא רצה לחזור לימי הביטלמניה המטורפים אבל הרגיש נוח עם המוזיקה החדשה שלו ורצה לבצע אותה מול קהל. ג'ון אפילו תכנן לבקר באנגליה ושוחח על כך עם דודתו מימי. נראה היה שג'ון חי אז בשלום עם החיים שלו, ומעל לכל עם עצמו. הרצח הנורא בדצמבר 1980 קטע את כל התכניות ובמרץ 1981, כשלושה חודשים לאחר מותו, יצא הסינגלWatching the Wheels.
הנה השיר Watching the Wheels מתוך המיקס שיצא בשנת 2020:
הנה השיר Watching the Wheels מתוך הגרסה העירומה שיצאה בשנת 2010:
