ב-12 בפברואר 1964 הופיעו הביטלס בשתי הופעות יוצאות דופן בנות 25 דקות כל אחת, כפי שהיה מקובל אז, באולם היוקרתי Carnegie Hall בניו יורק. לכל אחת משתי ההופעות נמכרו 2,900 כרטיסים תוך פחות מיום. כך סיפר ג'ורג' מרטין על ההופעות באולם Carnegie Hall:
ההופעה באולם Carnegie Hall הייתה נוראה. האקוסטיקה הייתה איומה והמארגנים הושיבו אנשים בשורות של כיסאות שהעמידו סביב הביטלס על הבמה כדי למכור יותר כרטיסים ממספר המושבים שהיו באולם. הכל יצא משליטה. זו לא היותה הופעה של מוזיקה, זה היה קרקס שבו הביטלס היו כמו חיות בכלובים. אנשים באו אליהם מאחורי הקלעים ועל הבמה, פגשו אותם, דיברו איתם ונגעו בהם. הם היו כמו חיות שאנשים באו לראות
אחרי ההופעה השנייה באולם Carnegie Hall, הציע סיד ברנסטיין, האמרגן הניו יורקי שהיה אחראי על ההופעות הללו, סכום של 25,000 דולר בתוספת תרומה של 5,000 דולר לקרן British Cancer Fund עבור הופעה נוספת בשבוע שלאחר מכן באולם המפורסם Madison Square Garden. מדובר היה בהצעה כספית נדיבה במיוחד בהתחשב בכך שעבור שתי ההופעות ביחד באולם Carnegie Hall שילם ברנסטיין 6,500 דולר בלבד. למעשה, ההצעה של ברנסטיין הייתה שווה ערך לכ-240,000 דולר במונחים של היום. אז הסתכל בריאן אפשטיין, המנהל של הביטלס, על ברנסטיין ואמר לו בנימוס: "בוא נשאיר את זה לפעם הבאה". בסופו של דבר, לא הופיעו הביטלס מעולם באולם Madison Square Garden בניו יורק וגם לא חזרו לאולם Carnegie Hall.
פרט מעניין ולא מאד מוכר הוא שלפני ההופעה באולם Carnegie Hall התקיים מאחורי הקלעים טקס מצומצם שבו קיבלו הביטלס תקליט זהב מחברת התקליטים Swan Records שהוציאה חמישה חודשים קודם את הסינגל She Loves You על כך שמכרו מיליון עותקים ממנו. זה היה כאשר חברות התקליטים הגדולות כמו Capitol Records, Decca, RCAו-Columbia, סירבו להוציא את התקליטים של הביטלס בארה"ב. בהתחלה מכרה חברת Swan Records הקטנה מפילדלפיה בקושי 1,000 עותקים ורק חודש לפני שהביטלס נחתו לראשונה ביו יורק, מכרה החברה 100,000 עותקים ובהמשך מעל מיליון עותקים. ב-21 במרץ 1964, חודש אחרי שהביטלס חזרו מהביקור הראשון שלהם בארה"ב, הגיע הסינגל She Loves You למקום הראשון במצעד הפזמונים בארה"ב, והפך לסינגל הנמכר ביותר אי פעם של חברת Swan Records עם מכירות של למעלה מ-2.5 מיליון עותקים בארה"ב.