ההופעה הטובה ביותר של הביטלס

ההופעה המפורסמת ביותר של הביטלס היא ללא ספק זו שהתקיימה באצטדיון Shea Stadium באוגוסט 1965, אם כי יש גם את זו שהתקיימה שנה לאחר מכן באצטדיון Candelstick Park וזו שהתקיימה על גג בניין Apple בינואר 1969. אבל עבור רבים, בהופעה באצטדיון Shea Stadium היו חברי הביטלס מסוממים מדי כדי שזו תחשב להופעה הטובה ביותר, ובהופעה באצטדיון Candelstick Park היו חברי הביטלס מותשים מדי, ואילו ההופעה על הגג לא הייתה ממש מול קהל כי רובם לא יכלו לראות אותם. לכן מבחינת רבים, ההופעה הטובה ביותר הייתה זו שהתקיימה ב-11 בפברואר 1964 באולם Washington Coliseum, רק ​​יומיים אחרי ההופעה ההיסטורית בתכנית הטלוויזיה The Ed Sullivan Show.

באותו יום, נסעו הביטלס לעיר וושינגטון ברכבת המהירה The King George, לאחר שכל הטיסות בוטלו בגלל סופת שלגים עזה. ברכבת הוקצה להם קרון שינה מיוחד אבל כשנכנסו אליה היא הייתה עמוסה בעיתונאים ובצלמים. לפני ההופעה, ערכו הביטלס מסיבת עיתונאים והעניקו ראיון לתחנת הרדיו המקומית WWDC, שהייתה הראשונה שהשמיעה בארה"ב את השיר I Want to Hold Your Hand. לאחר מכן, עשו הביטלס צ'ק אין במלון Shoreham Hotel, שם קיבלו, יחד עם הפמליה שלהם, את כל הקומה השביעית.

בשעה 20:00 עלו ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו לבמה מול 8,092 מעריצים משתוללים ומיד זכו למקלחת של סוכריות שנמשכה עד סוף ההופעה. זאת משום שבמסגרת כתבה על הביטלס נכתב שג'ורג' אוהב סוכריות, אלא שכוונתו הייתה לסוכריות הרכות שנמכרו באנגליה ולא לסוכריות הקשות שנמכרו בארה"ב. על כך סיפר ג'ורג':

באותו לילה הם הרגו אותנו עם הדברים המזוינים האלה שזרקו עלינו. בארה"ב לא היו להם סוכריות מסוג jelly babies, שהן רכות, אלא סוגריות מסוג jelly beans, שהן קשות. ואם לא די בכך, היינו מוקפים בקהל שזרק עלינו את הסוכריות מכל כיוון. זה היה כמו גלים של כדורי אקדח קטנים וקשים כמו סלע שירדו עלינו מהשמיים וזה היה די מסוכן כי אם אחת מהסוכריות האלה הייתה פוגתע בנו בעין היינו גמורים. אף פעם לא אהבנו שאנשים זורקים עלינו דברים. לא היה אכפת לנו אם היו זורקים עלינו קונפטי אבל הסוכריות האלה היו מסוכנות. מדי פעם אחת הסוכריות הייתה פוגעת במיתרי הגיטרה שלי והיה יוצא צליל לא מוזר בזמן שניסיתי לנגן

באולם Washington Coliseum נהגו לערוך קרבות אגרוף ומשחקי כדורסל ולכן הבמה שעליה הופיעו הביטלס הייתה מוקפת בקהל מכל צדדיה, כפי שסיפר ג'ורג'. על כן, שברו ג'ון, פול וג'ורג' את המבנה הרגיל שבהופעות שלהם. זה יצר ביניהם קשר מיוחד שבא לידי ביטוי בהופעה המדהימה הזו ומאחר וכל אחד בקהל שילם את אותו מחיר עבור הכרטיס, חברי הביטלס נאלצו להסתובב כך שמדי פעם אחד הצדדים של הקהל יראה אותם מקדימה. מסיבה זו, הבימה שעליה הייתה מערכת התופים של רינגו הייתה מסתובבת.

נקודה מעניינת היא שהארגון של ההופעה היה מאד מאולתר, אולי משום שזו הייתה הפעם הראשונה שהתקיימה בארה"ב הופעה עם קהל נלהב בצורה כל כך קיצונית. זה גרם לאנשי הצוות ול-362 השוטרים שהיו במקום לחשש מאד שהעניינים ייצאו משליטה בכל רגע. על כן, היה הצוות של האולם המום וחסר תועלת לחלוטין, ורינגו נאלץ לסובב בעצמו מדי פעם את הבימה שעליה הייתה מערכת התופים שלו. הבעיה הייתה שלרינגו לא היה מספיק כוח ואז התחיל ג'ון לבקש בצעקות שמישהו מהצוות יבוא לעזרתו, אבל כשאיש מהם לא זז ממקומו, עלה מל אוונס, העוזר של הביטלס, לעזרתו של רינגו ורק אז הצטרף אליו אחד מאנשי הצוות.

למרות הארגון הלקוי, הצעקות, הבכי, ההתעלפויות והסוכריות, הביצועים של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו היו מצוינים, עוצמתיים ומדויקים בצורה שספק אם חזרה על עצמה בהופעה אחרת של הביטלס מול קהל. רינגו הפגין בהופעה הזו את הביצועים הטובים ביותר והוכיח שיש לו יכולת להתמודד מול כל אחד מהמתופפים הגדולים על תואר המתופף הטוב ביותר בעולם.

אחד הדברים המסקרנים בהופעה הזו הוא שפול ולא ג'ון, המנהיג של הלהקה, היה זה שהציג את כל השירים, למעט This Boy שהוצג ע"י ג'ורג'. בדרך כלל, בהופעות של הביטלס, חילקו ג'ון ופול ביניהם את התפקיד הזה ואילו הפעם, פול אפילו הודה לקהל על קבלת הפנים החמה שקיבלו בבירה האמריקאית. לא הצלחתי למצוא שום הסבר לעניין הזה וכמובן אשמח אם מישהו יפנה אותי למקור מהימן שיודע לספק הסבר לעניין.

הלהקות שחיממו את הביטלס היוJay & The Americans, The Righteous Brothers ו-Tommy Roe, אותו ואת Chris Montez חיממו הביטלס כשנה קודם לכן. להקת The Chiffons הייתה אמורה גם היא לחמם את הביטלס אבל בגלל סופת השלגים, חברותיה לא יכלו להגיע. החלק של הביטלס נמשך כ-35 דקות ובמהלכו בוצעו השירים Roll Over Beethoven, From Me To You, I Saw Her Standing There, This Boy, All My Loving, I Wanna Be Your Man, Please Please Me, Till There Was You, She Loves You, I Want To Hold Your Hand, Twist And Shout ו-Long Tall Sally.

רשת הטלוויזיה CBS צילמה את ההופעה והיא הוקרנה בבתי הקולנוע ב-14 וב-15 במרץ 1964, כשהביטלס כבר היו בחזרה בבריטניה. משום מה, השיר Long Tall Sally הושמט מהסרט והשיר Twist and Shout לא נכלל בשלמותו.

הנה ההופעה המלאה של הביטלס באולם Washington Coliseum: