כשנישאו ג'ון וסינת'יה, קיבלו השניים מבריאן אפשטיין, מנהל להקת הביטלס, כמתנת נישואין, הזמנה להתגורר בדירת הרווקים שלו כמה זמן שיצטרכו וללא כל תמורה. כעבור זמן לא רב, כשההיריון של סינת'יה החל להכביד עליה וההיעדרויות של ג'ון עקב מחויבויותיה של להקת הביטלס בלונדון ובמקומות אחרים הלכו וטפחו, עברה סינת'יה להתגורר במנדיפס, ביתה של הדודה מימי אלא שתקופה זו לא הייתה עבורה תקופה שמחה משום שהמתיחויות שלה עם הדודה היו עניין של יומיום, במיוחד אחרי לידתו של ג'וליאן.
בחודש ספטמבר 1963 עבר ג'ון סופית להתגורר בלונדון, שם חלק דירה עם פול, ג'ורג' ורינגו ועל כן לא יכול היה להזמין את סינת'יה וג'ולאין להצטרף אליו. על כו, מאד שמחה סינת'יה כאשר קיבלה כעבור חודש הזמנה מאמה, ליליאן, שזה עתה חזרה משהות ממושכת בקנדה, להתגורר איתה בבית שבו גדלה באזור הוויראל, מעבר לנהר המרזי. עם זאת, השתיים לא יכלו להיכנס לדירה של האמא, ליליאן, שכן היא השכירה אותה בתקופה שבה שהתה בקנדה ונותר עוד חודש עד לסיום חוזה השכירות ופינוי הדייר משם. על כן, שכרו השתיים כפתרון זמני חדר בפנסיון באותו אזור, אלא שזה היה פתרון רחוק מלהיות אידיאלי משום שרוב הדיירים שהתגוררו בחדרים האחרים היו אנשים מבוגרים שלא גילו אדיבות וסבלנות כפי הבכי הבלתי פוסק של ג'וליאן תינוק בשעות הקטנות של הלילה.
לשמחתה של סינת'יה, כעבור כשבועיים שכר ג'ון בלונדון דירה נפרדת עבורו ועבור סינת'יה וג'וליאן וזו הייתה הפעם הראשונה שבה התגוררה סינת'יה עם ג'ון בדירה שלא שייכת למישהו אחר. עם זאת, המעבר לדירה בלונדון בא עם עוד משהו שסינת'יה לא הייתה מודעת לו. באותו בניין התגורר הצלם רוברט פרימן, שבאותה תקופה החל לעבוד עם הביטלס, יחד עם אשתו, הדוגמנית סוני דריין. כך, היה נוח לג'ון ולסוני לנהל ביניהם רומן לוהט, ויש הטוענים שעל כך התבסס ג'ון כשכתב את השיר Norwegian Wood.