הביקור אפוף המסתורין של ג'ון לנון

במלון היוקרתי Mount Nelson Hotel שבקייפטאון, דרום אפריקה, התארחו במשך השנים אורחים ידועי שם כגון ווינסטון צ'רצ'יל, אגת'ה כריסטי, מרלן דיטריך, ליבראצ'ה, דיוויד בואי, מרגרט תאצ'ר, נלסון מנדלה והנסיך אנדרו. לצד השמות הגדולים הללו, בולט שמו של אורח בשם "מר גרינווד" שהתארח במלון במאי 1980. ואם השם מר גרינווד לא נשמע מוכר זה משום שזהו שם בדוי שנועד להסתיר את זהותו האמיתית של ג'ון לנון שבילה לבדו שבוע בקייפטאון כשהוא בקושי זוהה ע"י איש. הביקור אפוף המסתורין הזה התרחש רק חצי שנה לפני הרצח הנורא בניו יורק. הביקור של ג'ון לנון בדרום אפריקה מעורר שאלות רבות: מדוע אדם בעל מודעות פוליטית כל כך גבוהה כמוהו ביקר שם בימים שדרום אפריקה הייתה מוחרמת עקב מדיניות האפרטהייד הידועה לשמצה? מה הוא עשה שם לבד, במהלך הביקור הזה? מדוע התעלמו ממנו העיתונות והמעריצים המקומיים? וחשוב מכל, מדוע הביקור הזה אפוף מסתורין עד היום? קשה להאמין שג'ון לא היה מודע למתרחש בנוגע לדרום אפריקה הן בהקשר הפוליטי והן בהקשר לאלבומיו. בהקשר הפוליטי, באותה שנה התקבלה החלטה באו"מ, לפיה על המדינות החברות בה "לנקוט צעדים למניעת כל חילופי תרבות, אקדמיה, ספורט ועניינים אחרים עם דרום אפריקה". ובקשר לאלבומיו, אלו היו ברשימה השחורה של רשות השידור הדרום-אפריקאית עוד מאז שנת 1966 כאשר ג'ון ערך את ההשוואה המפורסמת בקשר לפופולריות של הביטלס לעומת זו של ישו. אמנם לא הגיע ג'ון לדרום אפריקה כדי להופיע סב, אבל בוודאי היה לו ברור שאם דבר הביקור שלו ייוודע, עלול הדבר להזיק לו ציבורית. יש הטוענים שג'ון מעולם לא ביקר בדרום אפריקה והם מתבססים על כך שדבר הביקור לא מוזכר ברבות מהביוגרפיות שלו, וגם לא בערך הוויקיפדיה שלו. עם זאת, קיימות מספר עדויות שהביקור אכן התקיים. ראשית, באתר האינטרנט של המלון Mount Nelson Hotel מופיעים מספר פרטים על הביקור של ג'ון לנון (https://bit.ly/3EaPM6V) וכך כתוב: "חודשים מספר לפני מותו שהה ג'ון לנון במלון Mount Nelson Hotel תחת השם הבדוי מר גרינווד. מספרים שהוא היה מסודר במיוחד, סידר בעצמו את המיטה שלו, ועשה מדיטציה על הר השולחן"; שנית, מאיי פאנג, מי שהייתה בת זוגו בימי "סוף השבוע האבוד" ואיתה המשיך לשמור על קשר, סיפרה שג'ון התקשר אליה יום אחד מקייפטאון ושלח לה שתי גלויות; שלישית, פיליפ נורמן מתייחס לביקור הזה בספרו John Lennon: A Life שיצא בשנת 2009. לדבריו, הנומרולוג טאקאשי יושיקאווה הציע לג'ון להימלט מ"ענני הרוע המתחילים להיווצר מעל ראשו" ולנסוע לכיוון דרום-מזרח וכך הגיע ג'ון לדרום אפריקה; רביעית, ישנן שתי תמונות מהביקור הזה: אחת צולמה ע"י נהג המונית שהסיע את ג'ון, ובה הוא יושב על ספסל שממנו נשקף הר השולחן, והשנייה צולמה ע"י נוסע בטיסה חזרה הביתה; חמישית, לנון עצמו סיפר על הביקור הזה לאנדי פיבלס מרדיו ה-BBC, במהלך הריאיון האחרון שהעניק בחייו, יומיים לפני הרצח הנורא. ומה אנחנו יודעים על מה שעשה ג'ון במהלך הביקור בקייפטאון? הוא לא עשה הרבה כנראה ויש מספר מקורות שמעידים על כך. אנחנו יודעים מנהג המונית המקומי שהסיע אותו ברחבי העיר, שג'ון ביקש לבקר באתר קדוש מוסלמי בסינגל היל, שם עשה מדיטציה. כמו כןף סיפר הנהג שג'ון לא הסתובב עם מזומן והשתמש בכרטיס אשראי מסוג אמריקן אקספרס מוזהב. הנהג צילם מספר תמונות של ג'ון, תחת ההבטחה שיפרסם רק אחת מהן וזאת, רק אחרי שיעזוב את המדינה. הסיקור הנרחב ביותר על הביקור של ג'ון בקייפטאון מגיע מהספר Nowhere Man: The Final Days of John Lennon משנת 2002 מאת רוברט רוזן, שהתבסס על מה שהוא קרא מתוך יומניו האישיים. רוזן אישר שג'ון שוחח מקייפטאון עם מיי פאנג והבטיח לשלוח לה גלויות. עפ"י רוזן, זה היה קורא קלפי הטארוט צ'ארלס סוואן, מי שהציע לג'ון לנסוע כדי לברוח מ"הרוחות הרעות המתקרבות אליו". רוזן סיפר גם שהעיתונים המקומיים Cape Argus, Cape Times, Sunday Times ו-The Star נתנו לביקור כיסוי תקשורתי כלשהו, ושג'ון זוהה ע"י אנשים ברחובות בקייפטאון. רוזן אף מוסיף בספרו מספר פרטים עסיסיים: בכל פעם שג'ון יצא מהחדר במלון שלו, מישהו זיהה אותו. זרים הציעו לו סמים וזונות, אך הוא סירב. מלצרית יפה ובלונדינית במלון ניסתה להתחיל איתו, אבל הוא דחה אותה. הדבר האחרון שרצה היה שיכתבו בצהובונים שהוא נראה בפומבי עם מלצרית. עם זאת, לבד בחדרו, הוא גזר מודעות על מכוני עיסוי מעיתון מקומי. לילה אחד, ישב ג'ון בחדר במלון שלו וקרא בעיתון כתבה שדיווחה שהוא נצפה באחת החנויות בעיר קונה מעיל גשם. הוא הרגיש מוזר וחשד שכתבים נכנסו איכשהו לחדר שלו במלון כשהוא בחוץ. לבסוף, ישנה התייחסות של אדם שמזדהה בתור Anonymous שפרסם ברשת ב-31 במרץ 2014 את המשפט הבא: פגשתי את ג'ון לנון ברחוב לונג בקייפטאון. הוא שתה איתי תה תפוחים והיה מאוד מדוכא. אחר כך הוא עשה מדיטציה בסיגנל היל למען שחרורו של נלסון מנדלה. הוא גם סיפר לי שהחושך שלו מתקרב.