ג'וני, ג'וני, ילד רע

אמנם גדל ג'ון לנון בשכונה יחסית בורגנית של ליברפול, אבל הופעותיו עם חבריו ללהקה בשכונות ליברפול, אזור הוויראל, מעבר לנהר המרזי, ורובע הזימה של המבורג, חשפו אותו, בעיקר בין סוף שנות ה-50 לתחילת שנות ה-60, לקהל אלים, מילולית ופיזית. לכל אלה התווספו מזגו הסוער של ג'ון, והצלקות הנפשיות שהותירו בו החוויות הקשות שחווה בילדותו וצעירותו, על רקע חוסר היציבות שהקרינו מערכות היחסים בין הוריו ובין אמו לדודתו, מימי, ואובדנם של אנשים קרובים אליו, כגון דודו, ג'ורג', אמו וחברו הקרוב, סטיוארט סאטקליף.

את עיקר הכעס והתסכול תיעל ג'ון באמצעות לשונו העוקצנית ושנינותו הפוגענית. ביל הארי, חבר קרוב של ג'ון בימי בית הספר לאמנויות, סיפר כך:

ג'ון יכול היה להרוס אנשים בשנינותו המילולית. הוא היה עושה את זה כל הזמן. הפתיע אותי איך הוא היה מתאכזר אפילו לסטיוארט, כי ידעתי עד כמה הם קרובים. הוא ירד עליו וירד על כל אחד אחר, כולל על סינת'יה. ואם לא היית מחזיר לו, הוא היה נעשה יותר גרוע, במיוחד אחרי ששתה מספר משקאות. כל זה גרם לאנשים לפחד ממנו, למרות שהכל היה ההצגה.

ג'ון היה מעורב בלא מעט רגעים של אלימות פיזית, חלקם מצדו וחלקם מצד אחרים. ג'רי מרסדן, מנהיג להקת ג'רי והפייסמייקרס, סיפר שג'ון נקלע לעתים קרובות לקטטות אבל בדרך כלל הפסיד בהן. ג'רי צוטט בספר Lennon מאת ריי קולמן, משנת 1984, כמי שאמר:

ג'ון ידע לתת מכות אבל לא הייתי לוקח אותו כמאבטח שלי, שכן הוא לא היה עד כדי כך קשוח...אמנם הוא נהג לאבד את העשתונות ולהכות אנשים, אבל לעתים קרובות היה מקבל בחזרה פי כמה יותר. בליברפול, היה לג'ון מזל שהיה לו שם של קשוח ושחברי הביטלס עמדו מאחוריו, אחרת הוא היה חוטף יותר מכות ממה שהוא החטיף. הוא התנהג כמו טדי בוי ליברפולי טיפוסי, כמו פושע. אבל הוא לא היה יותר קשוח מרוב האנשים האחרים וכשהוא נתן מכות, הוא גם קיבל מכות. אתה לא יוצא בזול באזור ליברפול כשאתה מציק למישהו, ואני ראיתי אותו עושה את זה הרבה פעמים.

אלן דוידסון, שעבד עם בריאן אפשטיין והכיר מקרוב את חברי הביטלס בתקופת הביטלמניה, סיפר:

ברגעים של פיכחון היה ג'ון אדם נחמד. ברגעים של שכרות או כשהיה מסומם הוא היה בריון

בשני שירים שכתב ג'ון, אפשר למצוא רמז לאלימות כלפי נשים.

השיר Run For Life

בין היתר, יש בשיר שתי שורות האומרות:

Well, I'd rather see you dead, little girl Than to be with another man

ובכן, אני מעדיף לראות אותך מתה, ילדה קטנה

מאשר שתהיי עם גבר אחר

ג'ון מאד לא אהב את השיר הזה וובריאיון למגזין רולינג סטון משנת 1971 סיפר גם שלא ייחס בזמנו חשיבות גדולה לשתי השורות הללו:

אף פעם לא אהבתי את Run For Your Life, וזה היה סתם שיר שכתבתי. קיבלתי השראה מהשיר של אלביס, Baby Let’s Play House. יש שם שורה שאומרת I’d rather see you dead, little girl, than to be with another man, ולקחתי אותה כמו שהיא, בלי לייחס לה חשיבות.

השיר Getting Better

בין היתר, יש בשיר שתי שורות האומרות:

I used to be cruel to my woman,

I beat her and kept her apart from the things that she loved

הייתי אכזרי כלפי האישה שלי,

הרבצתי לה והרחקתי אותה מהדברים שאהבה.

ג'ון סיפר בריאיון למגזין הרולינג סטון, בשנת 1980:

שתי השורות האלה, בשיר Getting Better, הן עלי כי נהגתי להרביץ. לא ידעתי איך לבטא את עצמי והרבצתי. התקוטטתי עם גברים והרבצתי לנשים.

מעבר לשירים, נושא האלימות מצדו של ג'ון כלפי בנות זוגו, ראוי להתייחסות:

סינת'יה לנון

בשני ספריה, A Twist Of Lennon, משנת 1978, ו-John, משנת 2005, סיפרה סינת'יה שקנאתו ומזגו של ג'ון התגלו לה די מוקדם, זמן קצר אחרי שהפכו לזוג. פעם אחת, אחרי שראה ג'ון את סינת'יה רוקדת עם חבר שלו במסיבה, הוא הרביץ לה, דבר שגרם לניתוק היחסים ביניהם למשך מספר חודשים. היא הסכימה לחידוש הקשר רק אחרי שג'ון הבטיח לא לנהוג שוב כלפיה באלימות. סינת'יה סיפרה שמאז מעולם לא הרים ג'ון שוב יד עליה.

מאי פאנג

סיפרה בספרה Loving John, משנת 1983, סיפרה מאי פאנג, כי בכל פעם שהיה ג'ון שתוי, הוא נהג באלימות ושבר חפצים ורהיטים בבית, אבל מעולם לא נהג באלימות כלפיה.

יוקו אונו

יוקו אונו מעולם לא דיווחה ולו על מקרה אחד של אלימות מצדו של ג'ון כלפיה.

ישנם שני מקרי אלימות שבהם היה מעורב ג'ון ויש לגביהם עדויות:

ה-14 במאי 1960

לאחר הופעתם של הסילבר ביטס באולם Lathom Hall בליברפול, סטיוארט סאטקליף הותקף ע"י חבורה אלימה. ג'ון ופיט בסט נחלצו לעזרתו.

בספרו של צ'ט פליפו McCartney: The Biography, משנת 1988 הוא כתב:

אחריההופעה באולם Lathom Hall הותקף סטו וקיבל בעיטות בראשו ע"י פרחחים שלא אהבו איך חברי להקת הסילבר ביטס נראים

ניל אספינל, שהסיע את הלהקה להופעה הזו, סיפר:

אחרי ההופעה באולם Lathom Hall, שני עושי צרות הלכו אחרי סטו לחדר ההלבשה ואמרו לו דברים כמו "לכי להסתפר, בחורה". ג'ון ופיט ראו את זה ובאו לעזרת סטו ואז פרצה קטטה שבה שבר ג'ון את האצבע הקטנה ומאז לא הצליח יותר ליישר אותה

אלן וויליאמס, סיפר בספרו The Man Who Gave the Beatles Away משנת 1975, על הארוע האלים ואף קשר אותו עם מותו של סטיוארט, ב-10 באפריל 1962:

הקטטה שבה קיבל סטיוארט את הפציעות שלדעתי הביאו למותו כעבור מספר שנים, הייתה כשהותקף מחוץ לאולם Litherland Town Hall, שם הופיעו הביטלס באופן קבוע. סטיוארט קיבל בעיטות בראשו ע"י בריון מקומי. מכאן ואילך הוא התלונן בפניי לעתים קרובות על כאבי ראש קשים

אמנם פאולין, אחותו של סטיוארט, סיפרה בספרה The Beatles' Shadow: Stuart Sutcliffe & His Lonely Hearts Club משנת 2001, כי באוקטובר 1961 בעט ג'ון בראשו של אחיה, דבר שהביאו למותו, אך ספרה נחשב ללא אמין. כך סיפרה פאולין:

אני מאמינה כי הפגיעה המוחית שעלתה לסטיוארט בחייו היא תוצאה מפציעה שנגרמה ע"י ג'ון ברגע של זעם וקנאה. ניתוח לאחר המוות גילה כי לסטיוארט היה שקע בגולגולת, כתוצאה ממכה או בעיטה. מספר חודשים קודם לכן, ג'ון בעט באכזריות באחי בראשו ללא שום סיבה.

גם אלברט גולדמן טען בספרו, The Lives Of John Lennon משנת 1988, טענה דומה, אך גם ספרו שנוי במחלוקת. כך כתב גולדמן:

ג'ון הסתכסך עם סטו בהמבורג. לפתע הוא נתפס בהתקף זעם בלתי נשלט, הרביץ לסטו ובעט בו, וכשהתעשת, הסתכל למטה וראה את אותו שוכב על המדרכה.

בין ה-13 באפריל ל-31 במאי 1962

בזמן שהופיעו הביטלס בפעם הראשונה במועדון Star Club בהמבורג, הם התגוררו בדירה שהייתה מולו. ערב אחד שיחק ג'ון בדירה קלפים עם חברי להקות אנגליות אחרות שהופיעו בעיר. תוך כדי משחק, התפתח ויכוח בין ג'ון לבין אחד השחקנים, שבמהלכו ניפץ ג'ון בקבוק על ראשו. הבחור המותקף התנפל על ג'ון והכה בכל חלקי גופו. ג'רי מרסדן, שנכח בדירה, סיפר:

ראיתי את ג'ון מקבל מכות הרבה פעמים אבל אף פעם לא מכות כל כך קשות כמו באותו לילה, אבל זה הגיע לו. אפילו ג'ון אמר את זה אחר כך והודה שלא היה צריך לעשות את מה שעשה לבחור.

ה-18 ביוני 1963

אחד השיאים בפרצי האלימות של ג'ון היה במהלך מסיבת יום ההולדת ה-21 של פול מקרטני, כאשר הדי. ג'יי. וחברם הקרוב של הביטלס, בוב וולר, רמז בפני ג'ון כי קיים יחסי מין עם בריאן אפשטיין, במהלך חופשה משותפת בספרד. ג'ון, שהיה שיכור, זעם על כך והתנפל על וולר, הפיל אותו לרצפה ובעט בו שוב ושוב בצלעותיו. ג'ון סיפר על כך:

הבנתי שאני הולך להרוג אותו. ראיתי את זה כמו סרט. אם הייתי מכה אותו פעם אחת נוספת זה היה הסוף שלו. ממש הזדעזעתי מעצמי ובפעם הראשונה חשבתי שיכולתי להרוג בן אדם.

וולר הובהל לבית החולים ע"י בריאן, שנכח גם הוא במסיבה. בריאן ניסה לתקן את המצב ולאחר שסירב ג'ון להתנצל, שלח בשמו מברק לדון שורט, כתב העיתון The Daily Mirror, שבו נכתב:

באמת מצטע, בוב. מאוד מצטער על מה שעשיתי לך. מה אני עוד יכול להגיד? על החתום, ג'ון לנון

בנוסף, שילם בריאן לוולר, בשמו של ג'ון, פיצויים בגובה של 200 לירות שטרלינג.

בריאיון למגזין רולינג סטון, בשנת 1980, הבהיר ג'ון שהוא למד להימנע מאלימות ומתחרט על התקופה האלימה שלו. הוא הוסיף שהתבגר ובילה את 5 השנים האחרונות של חייו בבית, דאג לצרכיו של בנו, שון.