כאשר היה ג'ון לנון בן 18, סידר לו טוני קאריקר, חברו מבית הספר לאמנות Liverpool College of Art, עבודה לתקופת חופשת הקיץ באתר בניה שבו נבנתה תחנה של מפעל המים Scarisbrick Waterworks, בזכות אביו, פרנק, ששימש מנהל האתר. ג'ון מאד רצה את העבודה, במיוחד ככשמע שהשכר השבועי הוא 5 ליש"ט, שווה ערך לכ-117 ליש"ט היום, שכן מאד רצה לקנות גיטרה חשמלית מסוג Hofner Club 40 שראה בחנות כלי המוזיקה Hessy's. בספרו של מרק לוואיסון, Tune In: The Beatles: All These Years, משנת 2013, סיפר קאריקר:
בעבודה הזו הרווחנו הרבה מאד כסף, וקיבלנו שכר של פועל בוגר, למרות שהיינו תלמידי בית ספר, וזה היה מדהים. אבא שלי דאג שישלמו לנו טוב, במיוחד כי היינו צריכים לעבוד בעבודה פיזית קשה. מכיוון שג'ון לא היה פועל טוב, מנהל המשמרת היה שולח אותו לעשות קניות באיזו חנות, וכשהמוכרת לא הייתה שמה לב, ג'ון היה גונב מוצרים. הוא מעולם לא פספס הזדמנות כזאת.
אתר הבניה היה ממוקם כ-30 ק"מ צפונית לעיר ליברפול, בין העיר אורמסקריק לעיר סקריסבריק, וטוני נהג להגיע אליו מדי יום במכוניתו של אביו, שסרב לקחת גם את ג'ון מכיוון שזה היה מחייב אותו לעשות עיקוף גדול וגם כי פשוט לא סבל אותו. כתוצאה מכך, נאלץ ג'ון לקום בכל יום בשעה 5:00, דבר ששנא במיוחד, לקחת אוטובוס מביתו לתחנת הרכבת Lime Street Station, במרכז העיר, לנסוע ברכבת עד לעיר אורמסקירק, ולהמתין להסעה שתיקח אותו לאתר הבנייה. אם היה מפספס את ההסעה, היה עליו לקחת רכבת נוספת עד לעיר סקריסבריק, לעשות את שני הק"מ הנותרים ברגל, ולהגיע לא מאוחר מהשעה 8:00, כדי להתחיל בזמן את יום העבודה. למרות דרך החתחתים הזו, ג'ון לא וויתר והיה נחוש להוכיח לדודתו, שסירבה לתת לו את הסכום שהיה צריך, שהוא מסוגל להרוויח את הכסף כדי לקנות את הגיטרה החשמלית שחשק בה.
ב-20 ביולי 1959 היה יום עבודתם הראשון של ג'ון וטוני, ומאחר ושניהם היו פועלים חסרי מיומנות, הוטל עליהם לעסוק בהכנת הקרקע לקראת הבניה, בעזרת גרזנים ואתים. העבודה הזאת הייתה די קשה עבור ג'ון, במיוחד בקיץ של שנת 1959, שהיה חם במיוחד. כך סיפר טוני:
רק אחרי שהידיים שלי הפסיקו לדמם, כעבור מספר שבועות, התחלתי ליהנות מהעבודה אבל ג'ון ממש שנא כל דקה, ובכלל, הוא שנא כל עבודה פיזית. הוא סיפר לי שבכל בוקר היה מתפלל שהרכבת שלוקחת אותו לעבודה תתרסק בדרך
רוב הפועלים באתר נהגו לעשות הפסקה מדי מספר שעות ולשתות תה חם, ודווקא הנוהג הזה ופיזור הדעת של ג'ון הביאו לפיטוריו, שישה שבועות בלבד אחרי שהתחיל. טוני סיפר על כך:
יום אחד ביקשו הפועלים מג'ון לחמם את המים לקראת הפסקת התה, והוא שם את הקומקום הגדול על האש אבל שכח למלא בו מים, וכך שרף אותו. כשנכנסו הפועלים למטבח, מזיעים כמו חזירים, וראו שאין תה הם התחילו להשתולל, וכך גרמו לכך שג'ון יפוטר מהעבודה, דבר שמבחינתו היה מבורך
ה-28 באוגוסט 1959 היה יום העבודה האחרון של ג'ון, כשבכרטיס העבודה שלו, נרשם כסיבה לפיטורין "חוסר התאמה". עם זאת, הצליח ג'ון לצבור את הסכום שהיה דרוש לו כדי לקנות את הגיטרה החשמלית שרצה, וכך הגיע ג'ון, יום אחד לפני שפוטר, לחנות המוזיקה Hessy's וכעבור יומיים התייצב עם חבריו ללהקת הקווארימן, להופעת ערב הפתיחה של המועדון The Casbah Coffee Club, כשבידו Hofner Club 40 חדשה.
