יום אחד אחר הצהריים, באביב 1971, טייל ג'ון לנון עם יוקו אונו וכתב בשם האוורד סמית', בוושינגטון סקוור פארק, שבשכונת גריניץ' ויליג' במנהטן, שם התגוררו ג'ון ויוקו בדירה קטנה. פתאום הבחין ג'ון בבחור עם כובע וגיטרה שר ומנגן כאשר הקהל מריע לו בהתלהבות. ג'ון הציע להתקרב ולראות מה קורה ואמר לסמית':
מי אמר שצריך ליהנות רק מכוכבי רוק?
ג'ון סיפר שכאשר שמע את המוזיקה והמסרים שבשירים הוא חשב שהמבצע מדבר אליו. מספר ימים לאחר מכן, חזר ג'ון למקום עם שני ידידים שרכש לפני זמן לא רב, פעילי השמאל הרדיקליים ג'רי רובין ואבי הופמן, בתקווה למצוא שוב את אותו זמר ואכן הוא היה במקום ושר את שיריו. ג'ון סיפר על כךי:
התחלנו לשיר עם הבחור ברחוב עד שהמשטרה הזיזה אותנו משם. זה היה נפלא.
ג'ון המשיך להגיע להופעות של הזמר בפארק וכך נוצרה ביניהם הכרות. הזמר הציג את עצמו בתור דייויד פיל, מוזיקאי ניוי יורקי, בן למשפחת מהגרים מפוארטו ריקו, שנולד תחת השם דייויד מייקל רוזריו. המוזיקה שלו הייתה חתרנית ועסקה בשימוש בסמים ובמחאה כנגד הממסד. בשנת 1967, הקים דייויד את להקתו, The Lower East Side Band, ואימץ את שם הבמה, דייויד פיל (David Peel), בהתבסס על טענה נפוצה אז, שהתבררה כמתיחה, כאילו אפשר להפיק סמי הזיה מקליפות (peels) של בננות. בשנת 1968 הוציא פיל את אלבומו הראשון תחת השם הפרובוקטיבי Have a Marijuana.
ג'ון ופיל מצאו שפה מוזיקלית ופוליטית משותפת, דבר שהוביל לשיתופי פעולה בשני המגרשים הללו. השניים הופיעו מדי פעם בהופעות בפארקים, ובדצמבר 1971 הופיעו בהופעת המחאה The John Sinclair Freedom Rally, שהתקיימה בדצמבר 1971 למען שחרורו של ג'ון סינקלייר, שנגזרו עליו 10 שנים בכלא בגין החזקת שתי סיגריות בלבד של מריחואנה. בינואר 1972 הופיעו השניים, יחד עם יוקו ופעיל השמאל הרדיקלי, ג'רי רובין, בתכנית הטלוויזיה The David Frost Show. ג'ון החתים את פיל על חוזה הקלטות בחברת Apple, והפיק את אלבומו The Pope Smokes Dope, שיצא בשנת 1972, ואשר הוחרם במדינות רבות. כאשר יצא האלבום פורסמה כרזה עם תמונתו של פיל, עם שיער ארוך ומשקפיים עגולים, מחזיק בידו סיגריה של מריחואנה. ה-FBI, שפעלה באותה תקופה כדי להביא לסילוקו של ג'ון מארה"ב, חשב תחילה, שזו תמונה מפלילה של ג'ון. ג'ון סיפר:
אהבתי את המוזיקה שלו, את הרוח שלו ואת פילוסופיית הרחוב שלו, וזו הסיבה שהחלטתי להפיק לו תקליט. אנשים אומרים שפיל לא יודע לשיר ולא יודע לנגן, אבל הוא טבעי, וחלק מהלחנים שלו טובים
הנה האלבום The Pope Smokes Dope:
ג'ון עשה מחווה לפיל כאשר שר בשירו New York City, משנת 1972:
Up come a man with a guitar in his hand
Singing: "Have a marijuana if you can"
His name was David Peel
And we found he was real
He sang: "The Pope smokes dope every day"
Up come a policeman, shoved us to the street
Singing: "Power to the People" today
קם אדם עם גיטרה ביד
שר: "קח מריחואנה אם אתה יכול"
שמו היה דייוויד פיל
וגילינו שהוא אמיתי
הוא שר "האפיפיור מעשן סמים כל יום"
בא שוטר, דחף אותנו לרחוב
כששר "כוח לעם" היום
הנה השיר New York City:
דייויד פיל היה ונשאר מעריץ גדול של הביטלס וידיד של ג'ון, ואף הוציא אלבום מחווה לביטלס בשנת 1977, בשם Bring Back The Beatles, ושני אלבומי מחווה לג'ון, John Lennon For President בשנת 1980, זמן קצר לפני שג'ון נרצח, ו-John Lennon Forever בשנת 1987. באלבומים הללו ביצע גרסאות משלו לשיריהם ושירים מקוריים שעוסקים בביטלס או בג'ון.
דייויד פיל לא שינה את עורו והמשיך בפעילותו, ובשנת 2011 היה חלק מתנועת המחאה Occupy Wall Street. מעניין אם ג'ון היה צועד שם לצדו, אלמלא היה נרצח בשנת 1980. פיל נפטר ב-6 באפריל 2017.
