ג'ון נהג לעיתים לזלזל בשירים היפים שהוא בעצמו כתב והביע כלפיהם ביקורת די קשה אבל השיר Help! היה עבורו משהו אחר לגמרי. זהו אחד השירים החושפניים והאישיים ביותר שכתב ג'ון אי פעם ובאמצעותו חשף לעולם את רגשותיו הפנימיים לגבי איך זה להיות ג'ון לנון מהביטלס. הוא אפילו אמר לא פעם שהשיר Help! הוא שיר כל כך אישי ומרגש עבורו שלא במקרה הוא הוסיף לו סימן קריאה.
ג'ון סיפר על השיר Help!:
כתבתי בחיי רק שני שירים שהם כנים: Help! ו-Strawberry Fields Forever. את שני השירים האלה כתבתי על בסיס ההתנסויות שלי ולא על בסיס איזה סיפור או מצב נחמד שדמיינתי, כמו ברוב השירים האחרים שכתבתי שהם בעצם שירים מזויפים. המילים של השיר Help! רלוונטיות היום בדיוק כמו אז כשכתבתי אותן. בשיר הזה הייתי מאד רגיש ומודע לעצמי בלי סמים ובלי כלום, טוב, רק עם מריחואנה. אני זוכר שהתרגשתי מאוד באותה תקופה כששרתי את השיר הזה כי זה מה שבאמת התכוונתי אליו. ויש גם יש את הלחן המאוד רגשי של השיר שמתלווה לאותן המילים. כשהשיר Help! יצא ממש זעקתי לעזרה. רוב האנשים חושבים שזה רק שיר רוק'נ'רול מהיר ואפילו אני לא הבנתי את זה בזמנו. פשוט כתבתי את השיר הזה כי ביקשו ממני לכתוב שיר לסרט אבל מאוחר יותר הבנתי שאני בעצם זועק לעזרה. זו הייתה תקופת "האלביס השמן" שלי. אפשר לראות את זה בסרט, שם אני מאוד שמן ומאוד חסר ביטחון. אז הרגשתי לגמרי אבוד. שרתי על איך היה כשהייתי הרבה יותר צעיר והכל היה הרבה יותר קל. באותו זמן הייתי שמן וזעקתי לעזרה
בספרו Many Years From Now סיפר פול:
ג'ון חשב על השיר Help! ואז נפגשנו אצלו בבית כדי לכתוב אותו. בגלל שההשראה הייתה של ג'ון הייתי אומר שהקרדיט על השיר הזה מתחלק 70-30 לטובתו. התרומה העיקרית שלי היא הצד המלודי של השיר והתרומה העיקרית שלו היא החלק היותר קצבי, כמו שקרה ברוב השירים שכתבנו ביחד.
גם ג'ורג' הריסון סיפר על השיר Help! וכך אמר:
בזמנו ג'ון מעולם לא אמר את זה אלא רק בדיעבד והאמת היא שכך הוא הרגיש. הוא באמת היה שמנמן והיה קצר רואי. הוא פשוט לא הרגיש בטוח
אבל ג'ון אמר עוד משהו מעניין:
אני לא כל כך אוהב את ההקלטה של השיר Help!. התחושה האמיתית של השיר אבדה כי הקלטנו אותו מהר מדי כי משיקולים מסחריים של EMI רצו להוציא אותו כמה שיותר מהר בתור סינגל. חשבתי להקליט את השיר הזה שוב מתישהו אבל בקצב יותר איטי ויותר נכון.
בשנת 1970 הקליט ג'ון את השיר Help! מחדש בעזרת פסנתר ובקצב הרבה יותר איטי אבל לצערנו, הגרסה הזו מעולם לא ראתה אור למעט בכמה בוטלגים.
אחת הסיבות שהשיר Help! עובד בכל כך הרבה רבדים היא שאנחנו באמת מאמינים לג'ון שהוא סבל מכאב רגשי. אולי השיר מטעה כי הפך לשיר הנושא של הסרט אבל המילים שלו חורגות הרבה מעבר לקונספט שלו והופכות את השיר לחלון שדרכו אנחנו יכולים להבין ברמה האישית מה באמת קרה לג'ון הציני באותה תקופה. הוא מתאר את הילד שהיה כ"חסר דאגות ועצמאי ובלי צורך לבקש עזרה מאף אחד ובשום צורה" (When I was younger, so much younger than today, I never needed anybody's help in any way), אבל עכשיו הוא כבר לא בטוח בעצמו ולמרות שהוא כבר לא ילד אלא גבר בוגר הוא מרגיש שהוא מאבד שליטה בחייו (but now these days are gone and I'm not so self-assured). וכך מרגיש ג'ון שבמערבולת שבה הוא נמצא הוא "זקוק לעזרה כדי להחזיר את עצמו אל מצב של יציבות" (Help me get my feet back on the ground). ובסוף, למרות שהוא מעריך את זאת שבקרבתו (And I do appreciate you being 'round), הוא עדיין מרגיש צורך לצעוק שוב ושוב "בבקשה, בבקשה עזרי לי" (Won't you please, please help me).
הנה גרסת השיר Help! משנת 1970:
הנה גרסת השיר Help! משנת 1965: