top of page
  • Writer's pictureGaby Fiszman

יום הולדתו של ג'ון לנון


יום הולדתו של ג'ון לנון הוא מבחינתי תחילת ימי בין המיצרים, כלומר התקופה הזו שתסתיים ב-8 בדצמבר ושבה אחוש מועקה כבדה על כך שחייו נלקחו בגחמה של מישהו אחר. מוות הוא חלק אמנם קיצוני אבל חלק מהחיים ואילו רצח זה מעשה בלתי נסבל, נקודה. אבל אני בחרתי לא לדבר היום על ג'ון לנון או על הרצח שלו אלא על עצמי.


גיליתי את הביטלס כשהייתי ילד מאד צעיר ובהתחלה היו מבחינתי ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו חבריה הבלתי מזוהים, אם כי כבר הבנתי שהם הכרחיים לצורך יצירת המוזיקה הזו שהעיפה לי את המוח מהרגע הראשון ששמעתי אותה. אז עדיין לא הייתי בטוח מי מבין חבריה הוא מי ואפילו את השמות שלהם עוד לא הכרתי. בהמשך למדתי שיש שם אחד בשם ג'ון, אחד בשם פול, אחד בשם ג'ורג' ואחד בשם רינגו ואפילו זיהיתי בפרצופים שלהם סימני היכר שהקלו עלי לשייך את השמות אליהם. למשל, רינגו היה זה שתמיד נראה קצת אבוד, ג'ורג' היה זה שתמיד נראה קצת מודאג, פול היה זה שתמיד נראה מאד נהנה וג'ון היה זה שתמיד נראה קצת או מאד מזלזל. מבין כולם, היה זה דווקא הפרצוף של ג'ון זה שהרגשתי שמדבר אלי ישירות. אולי זה היה בגלל החספוס, אולי בגלל הסרקסטיות או אולי בגלל קריאת התיגר. ואני, שהייתי ילד טוב שמכבד את סמכות המבוגרים ואומר יפה "שלום" ו"תודה רבה", האמנתי לו.


כשהפכתי לנער הארכתי שיער והתלבשתי פחות או יותר כמוהם ואפילו התחלתי להיחשב למתמרד אבל בתוך תוכי עדיין הייתי ילד טוב שמכבד את סמכות המבוגרים ואומר יפה "שלום" ו"תודה רבה". אז התחלתי להקשיב למה שהיה לג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו להגיד. הקשבתי להם באמצעות מילות השירים שכתבו, הדברים שאמרו לאמצעי התקשורת והכתבות שנכתבו עליהם ואני קראתי בשקיקה ושמרתי בקלסרים. מבין כולם, היו הדברים של ג'ון אלה שהרגשתי שמדברים אלי ישירות. אולי זה היה בגלל החספוס, אולי בגלל הסרקסטיות או אולי בגלל קריאת התיגר. ואני האמנתי לו.


היום, כאיש בוגר שחי את חייו כאדם שמשתדל להיות שקול, מתחשב וענייני, מרגיש שדבריו ממשיכים לדבר אלי ישירות ויותר מבעבר אני מאמין לו כי עכשיו אני גם באמת מבין אותו. עכשיו אני באמת מבין מה זה להיות איש משום מקום שיושב בארץ של אף אחד; אני עכשיו באמת מבין מה זה לאהוב יותר מכל את אהוביך, אלה שמתים ואלה שבחיים; אני עכשיו באמת מבין מה זה להזדקק לפעמים לעזרה כדי להחזיר את הרגליים אל הקרקע; אני עכשיו באמת מבין מה ההרגשה כשאף אחד לא על העץ שלך כי אולי הוא גבוה מדי או אולי נמוך מדי; אני עכשיו באמת מבין למה אלוהים הוא קונספט שלפיו אנחנו מודדים את הכאבים שלנו; אני עכשיו באמת מבין למה החיים הם מה שקורה לך כשאתה מתכנן תכניות אחרות; אני עכשיו באמת מבין שבעצם אין בעיות אלא רק פתרונות...


אז הדרך הראויה לציין את יום הולדתו ה-82 של ג'ון לנון הוא להרים כוס של משהו טוב שהוא אהב, זה יכול להיות ויסקי עם קולה או גינס עם סיידר או בעצם, למה בכלל לבחור? ויחד עם המשקה לשמוע את אחד השירים הטובים שהוא כתב ובאמת להבין אותו, זה יכול להיות Strawberry Fields Forever או Tomorrow Never Knows או I'm the Walrus או בעצם, למה בכלל לבחור?


15 views0 comments

Comments


bottom of page