יום אחד בשנת 1967, המתין ג'ון לנון לפול מקרטני, בביתו, ובינתיים עיין בספר הטלפונים שהיה מונח (כן, פעם היה דבר כזה) וראה שברכיכה היה כתוב: You know the name, look up the number (אתה יודע את השם, חפש את המספר).
כמו בהרבה הזדמנויות אחרות, קיבל ג'ון מהמשפט הזה השראה ושינה אותו ל-You know my name, look up the number (את/ה יודע/ת את שמי, חפש/י את המספר). כאשר הגיע ג'ון לפול עם הסקיצה של השיר וסיפר לו את שמו, שאל פול מה עם יתר המילים וג'ון השיב: אלה כל המילים. שניהם התלהבו מהרעיון כי זה היה כמו מנטרה והפכו את השיר לשיר קומי.
השיר הזה הוקלט ב-17 במאי 1967 וכן ב-7 וב-8 ביוני 1967 של אותה שנה. ליום ההקלטות האחרון הזמין פול את חברו, בריאן ג'ונס מלהקת הרולינג סטונס, כדי להסיח את דאגותיו מההתרחשויות שקרו בחודש מאי 1967, כאשר פשטה המשטר על ביתו בחיפוש אחרי סמים ועצרה אותו. ג'ונס הגיע לאולפני EMI מאד לא שקט, מעשן בשרשרת. פול חשב שג'ונס ינגן בגיטרה אך להפתעתו הוא הביא איתו סקסופון. למרות מצב רוחו הירוד, נתן ג'ונס קטע סולו מצוין לשיר (You Know My Name (Look Up The Number.
השיר מורכב מחמישה חלקים:
החלק הראשון (עד הדקה 1:05) הוא חלק קונבנציונלי שבו ג'ון ופול שרים את שם השיר בליווי פסנתר;
החלק השני (בין הדקה 1:06 לדקה ה-2:16) הוא חזרה על שם השיר כמו שירת מנטרה בקצב מהיר יותר;
החלק השלישי (בין הדקה 2:17 לדקה ה-3:49) נשמע כמו לקוח ממועדון לילה ומתחיל בקולו של ג'ון לנון האומר: Good evening and welcome to Slaggers. Featuring Dennis O'Bell (ערב טוב וברוכים הבאים ל-Slaggers. בהשתתפות דניס או'בל). השם דניס או'בל הוא של זמר פיקטיבי שאותו משחק בשיר פול, אך למעשה, הוא עיוות של השם דניס או'דל, מפיק קולנוע שעמד מאחורי הסרטים A Hard Day's Night, How I Won The War ו-Magical Mystery Tour. אחרי שהשיר יצא מעריצי ביטלס רבים חיפשו את המספר שלו בספר הטלפונים וצילצלו אליו ללא הרף;
החלק הרביעי (בין הדקה 3:50 לדקה ה-4:54) הוא חלק המאופיין בסגנון מונטי פייטון בולט. למעשה, החלק הזה היה אמור להיות החמישי אבל בעריכה שני החלקים האחרונים הוחלפו ביניהם;
החלק החמישי (בין הדקה 4:55 לדקה ה-6:08) הוא חלק ג'ז שבו אפשר לשמוע את קטע הסולו של הסקסופון של בריאן ג'ונס.
ב-9 ביוני 1967 נערך השיר אבל הוא הושם בצד עד ה-30 באפריל 1969, כאשר ג'ון, פול ומל אוונס הוסיפו לשיר קולות ואפקטים קוליים נוספים. מעניין לציין שבשלב הזה היחסים בין ג'ון לפול היו מתוחים אבל שניהם, בלי יתר חברי הביטלס, התייצבו ושרו לתוך מיקרופון אחד.
ג'ון רצה להוציא את השיר כסינגל של להקת Plastic Ono Band כאשר בצד השני שיר נוסף, לא פחות מוזר של הביטלס, What's The New Mary Jane.
ב-26 בנובמבר 1969 ערך ג'ון את השיר You Know My Name (Look Up The Number וקיצר אותו ל-4:19 דקות. חברת Apple נתנה לתקליטון מספר קטלוגי (Apples 1002) ונקבע כי הוא יראה אור ב-5 בדצמבר 1969. בהודעה לעיתונות שהוכנה נאמר כי בשיר שרים ג'ון לנון ויוקו אונו "בליווי כמה מהשמות הבולטים בעסקי השעשועים של היום" כהסוואה ליתר חברי הביטלס, ובריאן ג'ונס, שכחמישה חודשים קודם לכן, ב-3 ביולי 1969, נמצא מת בבריכת השחייה שבביתו. פול, ג'ורג' ורינגו הטילו על כך וטו והתקליטון הזה נגנז.
ב-6 במרץ 1970, כחודש לפני ההכרזה של פול על אי קיומה של להקת הביטלס כלהקה פעילה, וכשנתיים ותשעה חודשים מאז שהוקלט, יצא השיר כצד ב' לתקליטו Let It Be, בעיניי זיווג של שני שירים שהם הפכים זה מזה.
השיר הזה הוא השיר האחרון מתוך הקנון הרשמי של שירי הביטלס שנכלל באלבום כלשהו, כאשר בשנת 1978 נכלל ב-Rarities, ובשנת 1988 נכלל ב-Past Masters: Volume Two. בשנת 1996 הוא הופיע בחלק השני של פרויקט Anthology, והפעם לראשונה בסטיריאו. מי שיאזין בזהירות יבחין שיש הבדלים בין גרסת המונו לגרסת הסטיריאו.
הנה גרסת המונו המלאה של השיר (You Know My Name (Look Up The Number באורך 6:12 דקות:
https://www.youtube.com/watch?v=LTE8qB91Lv0
הנה גרסת הסטיריאו המלאה של השיר (You Know My Name (Look Up The Number באורך 6:12 דקות:
https://www.youtube.com/watch?v=noGjJyEDm5s
