ב-16 באוגוסט 1962 נפגש בריאן אפשטיין עם פיט בסט במשרדיו שמעל חנות התקליטים NEMS, והודיע לו שהוא בחוץ ורינגו מחליף אותו. פיט ההמום קיבל את הדין בהכנעה, אך ביגון, ואפילו הסכים להופיע עם הביטלס באותו ערב (דבר שבפועל לא קרה, לאחר שהתעשת). בריאן הציע לפיט להצטרף ללהקה אחרת שבניהולו, The Merseybeats, אך פיט סירב ובסוף הצטרף ללהקה שניהל ג'ו פלנרי, חברו הקרוב של בריאן, בשם Lee Curtis and the All-Stars. פיט בסט, לפיכך, הועף מלהקת הביטלס. אז זהו, שלא...
בריאן אפשטיין לא יכול היה להעיף את פיט מלהקת הביטלס משום שהוא לא היה הבוס שלו או של הלהקה, ולא העסיק אותם. למעשה, המצב היה בדיוק הפוך: חברי הביטלס העסיקו את בריאן אפשטיין כמנהל הלהקה וזאת, עפ"י חוזה. לכן, לא הייתה לבריאן שום יכולת להעיף את פיט מהלהקה ועזיבתו הייתה תלויה אך ורק ברצונו הטוב.
גם ג'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' הריסון לא יכלו להעיף את פיט בסט מהלהקה, שכן הם לא העסיקו אותו. למעשה, היה פיט בסט, כמו יתר חברי הלהקה, מוזיקאי עצמאי שניגן בלהקת הביטלס, לא תמורת שכר, אלא תמורת חלוקה שווה של רווחי הלהקה. המעמד הזה הוסדר בחוזה שותפות שנוסח מיזמתם וחתמו עליו ארבעת חברי הביטלס בדצמבר 1961, כולל פיט בסט. לפיכך, הייתה להקת הביטלס, הלכה ולמעשה, שותפות עסקית.
לפיכך, אף אחד לא העיף את פיט מהלהקה אלא שהוא עזב מרצונו.
הדיון הזה אינו התפלפלות משפטית אלא נועד להבין על השתלשלות הדברים סביב עזיבתו של פיט בסט את הלהקה.
ג'ון, פול וג'ורג' הבינו את המצב המסובך שאליו נקלעו כשרצו שפיט לא יהיה יותק בלהקה, כלומר שאין דרך להעיף אותו מהלהקה. לכן, ביקשו הארבעה מבריאן לפתור את הסוגיה עבורם, בתור מנהל הלהקה. גם בריאן הבין את המצב, ולכן ברר בקפידה את מילותיו בפגישה שקיים עם פיט וזאת, מתוך כוונה לגרום לו לחשוב שעזיבתו את הלהקה היא עובדה מוגמרת ואין לו שום ברירה אלא ללכת בדרך זו. ולכן, הודיע בריאן לפיט באלו המילים:
הבחורים רוצים אותך בחוץ, וכבר הוסכם שרינגו מצטרף בשבת.
בריאן נמנע מביטויים כמו "הבחורים מעיפים אותך" אלא "הבחורים רוצים אותך בחוץ". כמו כן, לא השתמש בריאן בביטויים כמו "הבחורים מגייסים את רינגו במקומך" אלא "כבר הוסכם שרינגו מצטרף". כל זה, מתוך כוונה ליצור רושם כאילו יד נעלמה סידרה הכל והעניין סודר ואינו אלא מציאות מוגמרת. וכך, קיבל פיט את הרושם, המוטעה, כאילו הוא כבר מחוץ ללהקה.
אילו היה פיט לוקח נשימה ומתייעץ עם עורך דין, בוודאי היה מבין שהמציאות הזו לא יכולה להיווצר אלמלא הוא בעצמו החליט לעזוב את הלהקה. במילים אחרות, פיט יכול היה להחליט שאינו עוזב את הלהקה וכך היה ממשיך להיות חבר בה על אפם ועל חמתם של ג'ון, פול וג'ורג'. אפשרות אחרת שיכול היה פיט לנקוט בה, היא לדרוש מהם פיצוי כספי תמורת החלטתו שלו לעזוב את להקת הביטלס.
זו הסיבה שהציע בריאן לפיט באותו מעמד, לשלב אותו בלהקה אחרת שבניהולו, The Merseybeats, וזאת, מתוך תקווה שכך פיט יחוש שהוא מפוצה כראוי עבור המציאות שנכפתה עליו, ושבה, בניגוד לחוזה בין חברי הביטלס, הוא מחוץ ללהקה.
חשוב גם לשים לב למודעה שפורסמה ב-23 באוגוסט 1962 ע"י ביל הארי, המוציא לאור של עיתון המוזיקה Mersey Beat, בעמוד 8 של העיתון:
פיט עזב את הלהקה מתוך הסכמה הדדית. לא היו ויכוחים או קשיים וזו הייתה לגמרי החלטה ידידותית.
חשוב להדגיש כי בריאן הכתיב להארי את הידיעה, מילה במילה, וגם כאן הוא בחר במילים בזהירות גדולה מתוך כוונה לטשטש את הרושם שהחוזה בין חברי הביטלס, כולל פיט, הופר ע"י ג'ון, פול וג'ורג'. אפשר להגיד שהידיע הייתה כמעט מדויקת לגמרי. הרי פיט עזב את הלהקה מתוך הסכמה הדדית, כלומר הוא לא הועף ממנה ולא התנגד למצב שנוצר. כמו כן, לא היו ויכוחים או קשיים, שכן פיט קיבל עליו את הדין. המשפט היחיד שלא היה מדויק הוא זה שטוען כי זו הייתה החלטה ידידותית, הרי הדבר האחרון שהיה שם הייתה ידידות.
