ידוע שאחרי ששמע את האלבום Rubber Soul של הביטלס הבטיח בריאן ווילסון לאשתו שיכתוב את האלבום הטוב ביותר וכתב את Pet Sounds. אחרי שפול מקרטני שמע את God Only Knows חשב שזהו השיר "המושלם" ובהשראתו כתב את Here, There and Everywhere. האלבום Revolver דרבן את ווילסון להתחיל לעבוד על האלבום Smile. בסוף, אחרי ששמע את Sgt. Pepper's קיבל התמוטטות עצבים והפסיק את העבודה על האלבום. Pet Sounds היה, לדברי פול מקרטני, האלבום האהוב עליו מכל הזמנים ועל איך הוא היווה השראה לאלבום Sgt. Pepper. התחרות הזו בין ווילסון ללנון ומקרטני ייצרה מוזיקה אלוהית מכולם.
באפריל 1967 שהה פול מקרטני בלוס אנג'לס לצורך עניינים עסקיים עם חברת התקליטים קאפיטול שהוציאה את אלבומי הביטלס בארצות הברית. ב-10 באפריל שמע פול שבריאן ווילסון מקליט באולפן ההקלטות Sunset Sound Recorders ועובד על אחד השירים שייכללו באלבום Smile העתיד לצאת. פול היה נלהב מהאלבום Pet Sounds ושמע שהאלבום שעליו עובד ווילסון יפתיע לא פחות מקודמו. פול החליט לקפוץ לאולפן כדי לראות מה העניינים ולהגיד שלום לווילסון.
השיר שבריאן עבד עליו באותו יום היה Vega-Tables שהוא משחק מילים על המילה Vegetables (ירקות). יש המייחסים לשיר הזה קשר לאובססיה שהייתה לווילסון באותה עת לאימון גופני אבל יש כאלה שמתעקשים שההקשר הוא לעישון מריחואנה שכונתה "ירק".
פול הפתיע את בריאן וחברי להקת הביץ' בויז באולפן ונשאר איתם למשך כמה שעות. בתחילה נתן עצות לווילסון בעניין השיר והטייקים שהקליט ואז שאל אותו בריאן שאל האם הוא יתנגד להקליט איתם. פול הסכים וחשב לעצמו שיהיה מגניב להשתתף בהקלטת שיר של הביץ' בויז. ואז, לבקשת ווילסון הוא הקליט את עצמו נותן קצב לשיר כשהוא...לועס סלרי.
אחרי ההקלטה השמיע פול לווילסון את השיר She's Leaving Home ואת A Day In The Life. השיר הראשון גרם לווילסון, לדבריו, לבכות מהתרגשות. השיר השני הימם אותו וגרם לו להחרפת חוסר הביטחון שהלך והעמיק באותה תקופה ממילא והביא אותו לצרוך כמויות עצומות של סמים שונים ומשונים. ווילסון היה באותה תקופה תחת לחצים עצומים: מצד אביו שביקר את אורח חייו; מצד חברת התקליטים שציפתה שהאלבום הבא שיעלה על Pet Sounds, במיוחד אחרי ששמעו את Good Vibrations שצפוי להיכלל בו; מצד הביטלס שעובדים על אלבום חדש וחדשני, Sgt. Pepper, ועלולים להקדים אותו; מצד מייק לאב, בן דודו וחברו ללהקת הביץ' בויז שהתנגד לכיוון המוזיקלי החדש ורצה לחזור לשירי גלישה, בנות ומכוניות. הסיבה שחוסר הביטחון של ווילסון העמיק כששמע את A Day In The Life, היא ששיר חדש ומורכב מאד שלו, Surf's Up, היה מבחינתו ה-A Day In The Life שלו.
בסופו של דבר, כשווילסון התמוטט נפשית, העבודה על האלבום Smile הופסקה. ואז החליטו הביץ' בויז להוציא גרסה קלילה של האלבום וכך, ביוני 1967 יצא אלבום בשם Smiley Smile ובו גירסה שהם הקליטו מהתחלה של השיר Vega-Tables (בלי תרומתו של פול) והפעם שמו שונה ל-Vegetables. כעבור 35 שנה חזר ווילסון לעבוד על האלבום Smile והוציא אותו ב-2004 תחת השם Brian Wilson Presents Smile ובו השיר Vega-Tables אבל גם בגרסה זו בלי לעיסת הסלרי של פול מקרטני. רק ב-1 בנובמבר 2011 הפיק בריאן ווילסון את האלבום The Smile Sessions שמיוחס ללהקת הביץ' בויז, ובו גרסאות שהוקלטו בשנת 1967 במהלך העבודה על האלבום שלא יצא, וביניהם גרסת השיר Vega-Tables עם לעיסת הסלרי ע"י פול.
הנה השיר Vegetables מהאלבום Smiley Smile של הביץ' בויז מ-1967, כלומר בלי פול מקרטני לועס סלרי:
הנה השיר Vega-Tables מהאלבום Brian Wilson Presents Smile של בריאן ווילסון מ-2004, כלומר בלי פול מקרטני לועס סלרי:
הנה השיר Vega-Tables מהאלבום The Smile Sessions של הביץ' בויז מ-2011, כלומר עם פול מקרטני לועס סלרי:
הנה השיר Surf's Up של הביץ' בויז משנת 1966:
הנה השיר A Day In The Life של הביטלס משנת 1967:
הנה השיר God Only Knows של הביץ' בויז משנת 1966:
הנה השיר Here, There and Everywhere של הביטלס משנת 1966:
