פול מקרטני בוודאי האזין למוזיקה של ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר אחרי פירוק הביטלס, אבל הוא מיעט להתייחס לכך. הוא דיבר לעתים רחוקות על המוזיקה של ג'ון, וכשעשה זאת הוא ציין בעיקר את המוזיקה שלו בתקופת הביטלס. עוד פחות הוא התייחס למוזיקה של ג'ורג' וכמעט בכלל לא למוזיקה של רינגו.
אחת ההתבטאויות הנדירות של פול על המוזיקה של ג'ורג' הייתה באחד המפגשים האחרונים של חברי הביטלס, בספטמבר 1969, כשאמר:
לפני האלבום Abbey Road לא חשבתי שהשירים של ג'ורג' היו כל כך טובים.
ג'ורג' שישב באותו חדר השיב:
זה עניין של טעם אישי. אנשים אהבו את השירים שלי לאורך כל השנים
בהזדמנות אחרת אמר פול שהשירים Here Comes The Sun ו-Something הם טובים כמו אלה של לנון ומקרטני, כלומר מבחינתו, השירים של ג'ון ושלו הם נקודת ההתייחסות.
ג'ורג' חש שבאפן כללי שג'ון ופול זלזלו במוזיקה שלו. אמנם הם עזרו לו מדי פעם לכתוב שירים אבל לא התייחסו אליהם יותר מדי ברצינות. ג'ון אמר בשנת 1980:
עזרתי לג'ורג' עם השיר Taxman כי לא יכולתי לסרב לו. לא באמת רציתי לעזור לו אבל לא יכולתי להגיד לו לא
ג'ון הוסיף באותו ריאיון שהוא אדם חסר סבלנות והרגיש שג'ורג' גוזל ממנו יותר מדי זמן עם השירים שלו. יתירה מכך, אחרי שנת 1967, ג'ון לא השתתף אפילו ברבות מהקלטות השירים של ג'ורג' עבור האלבומים של הביטלס. לעומת ג'ון, פול כן השתתף בהקלטות רוב השירים של ג'ורג' ותרומתו הייתה משמעותית. למשל, אפשר לציין את נגינת הבס בשיר Something או הרמוניית הקולות בשיר I Me Mine. ואפילו פול ייחס חשיבות גדולה מאד לתרומתו המוזיקלית של ג'ורג' בשיר שלו, And I Love Her.
השנים שבין האלבום Tug Of War משנת 1982 לאלבום Flowers In The Dirt משנת 1989, היו שנות שפל בקריירה המוזיקלית של פול, עם אלבומים כמו Pipes Of Peace, Press To Play והסרט Give My Regards to Broad Street. במקביל, בעיקר בין השנים 1986 ל-1990, רשם ג'ורג' הישגים בקריירה המוזיקלית שלו, בעיקר עם האלבומים Cloud 9 משנת 1987 ולהקת Travelling Wilburys, שפעלה בין השנים 1988 ל-1991. בנוסף, הפך ג'ורג' למוזיקאי מוערך ומבוקש והשתתף באלבומים של בלינדה קרלייל, ג'ף האלי, ג'וליאן לנון, ואחרים. פול ככל הנראה, מאד התרשם מאותם אלבומים של ג'ורג' והציע לו לשוב ולעבוד ביחד. ג'ורג' השיב בשלילה ואמר לתקשורת שאין לו שום כוונות לעבוד עם פול או עם רינגו.
בסופו של דבר, שיתפו פעולה פול, ג'ורג' ורינגו בפרויקט אנתולוגיה באמצע שנות ה-90. עם זאת, קשה לדבר על אווירה של עבודת צוות הרמונית בין השלושה במהלך הפרויקט. , פול היה המנוע הדוחף אבל ג'ורג' ורינגו היו שם בעיקר מסיבות כלכליות. דוגמאות לאי ההסכמות בין פול לג'ורג' הן התנגדותו של ג'ורג' לכלול בפרויקט שלושה שירים שפול היה מעוניין בהם: Carnival Of Light שכתב פול בשנת 1967, All For Love, שכתבו פול וג'ורג' לקראת הפרויקט ואף הקליטו אותו ב-21 וב-22 במרץ 1995, ו-Now and Then, שכמו Free As A Bird ו-Real Love, היה אמור להתבסס על הקלטת דמו של ג'ון בסוף שנות ה-70.
אחרי פרויקט האנתולוגיה התייחס פול רבות ובאפן חיובי למוזיקה של ג'ורג', לקריירת הסולו שלו, ואף סיפר כמה הוא אוהב אותו. פול אף סיפר באחד הראיונות שהוא מתחרט על כך שלא תמך יותר בשירים שכתב ג'ורג' בתקופת הביטלס, ושהוא מתכנן להיפגש אתו לארוחת ערב ולנגן שוב ביחד ביוקללה. קיימת שמועה, אם כי לא נמצא לה ביסוס, שפול הזמין את ג'ורג' להשתתף באלבום Flaming Pie משנת 1997, אבל ג'ורג' סירב.
אחרי מותו של ג'ורג', החל פול לבצע כמחווה את השיר Something בהופעותיו. בהופעה Concert For George שנערכה לציון שנה למותו של ג'ורג' ביצע פול את השיריםFor You Blue, Something ו-All Thing Must Pass. לגבי האחרון, אי אפשר שלא להיזכר שבשנת 1969, הוא וג'ון הקניטו אותו על השיר הזה, שבסופו של דבר לא הסכימו לכלול באלבום של הביטלס.
