באביב של 1960, כתבו פול מקרטני וסטוארט סאטקליף מכתבים למספר כתבים מקומיים במטרה לקדם את להקתם.
מכתב אחד ששרד ממוען לכתב ששמו, כפי שמופיע בראש המכתב, הוא מר לואו (Mr. Low). לפי נוסח המכתב נראה שזהו מכתב תשובה של פול לכתב. מה שמעניין במיוחד הוא שפול מציין בו שורה של שירים וקטעים אינסטרומנטליים מקוריים מהתקופה המוקדמת הזו של הביטלס, אשר חלקם לא הוקלטו מעולם ולכן לא מוכרים לנו היום, למעט שיר אחד שזכינו לשמוע רק בשנות ה-90. וכך כתב פול:
מר לואו היקר,
אני מצטער שלקח לי זמן עד שכתבתי לך ואני מקווה שזה לא מאוחר מדי. להלן מספר פרטים על הלהקה. חבריה הם ארבעה בחורים: פול מקרטני (גיטרה), ג'ון לנון (גיטרה), סטיוארט סאטקליף (גיטרת בס) וג'ורגי הריסון (גיטרה נוספת) והוא נקרא... (כאן הכתב דהה ולא קריא; ג.פ.)
במבט ראשון התיאור הזה עלול להישמע לא מעניין אבל חשוב לציין שלבחורים האלה יכולת נגינה מעל הממוצע וביצועיהם מפתיעים. הקצב הבסיסי שלהם מזכיר את הג'אז המסורתי. יכול להיות שזה בגלל השפעתו של מר מקרטני (האב), שעמד בראש אחת מלהקות הג'אז המקומיות הטובות ביותר (Jim Mac’s Jazz Band) שפעלה בשנות ה-20. מוזיקה מודרנית, לעומת זאת, היא ההתמחות של הלהקה, ולראייה, ג'ון ופול כתבו מעל לחמישים בלדות ושירים קצביים בשלוש השנים האחרונות. חלק מהם הם קטעים אינסטרומנטליים (למשל, Looking Glass ,Catswalk ו-Winston’s Walk) ואחרים הם שירים שנכתבו ומכוונים לקהל המודרני (למשל, Thinking Of Linking ,The One After 909 ,Years Roll Along ו-Keep Looking That Way). הלהקה גם מבצעת קאברים של שירים פופולריים (Ain’t She Sweet ,You Were Meant For Me, Home ,Moonglow ,You Are My Sunshine ועוד).
עכשיו מספר פרטים על הבחורים עצמם. ג'ון, שמנהיג את הלהקה, לומד במכללה לאמנויות, וחוץ מזה שהוא גיטריסט ונגן בנג'ו מוכשר הוא קריקטוריסט מנוסה. תחומי העניין הרבים שלו כוללים ציור, תאטרון, שירה וכמובן זמרה. הוא בן 19 והוא המייסד של הלהקה. פול הוא בן 18 והוא לומד ספרות אנגלית באוניברסיטת ליברפול. הוא, כמו שאר הנערים, מנגן ביותר מכלי אחד וההתמחות שלו היא הפסנתר והתופים, וכמובן... (כאן הכתב דהה ולא קריא; ג.פ.)
מתוך רשימת השירים שמזכיר פול במכתבו משנת 1960, למעט שניים, כולם נותרו לא מוכרים, שכן הם מעולם לא הוקלטו. ולא רק הם, גם שירים רבים נוספים שלא מוזכרים במכתב, ביניהם My Love Is Like A Bird או Calypso Rock (השיר הראשון שכתב ג'ון לנון), לא הוקלטו מעולם ורק שמותיהם תועדו פה ושם ע"י ג'ון או פול. רק שני שירים מתוך הרשימה שבמכתב מוכרים היום. אחד מהם הוא The One After 909, המוכר בזכות הקלטה ביתית שהלהקה ביצעה ובזכות הביצוע של הביטלס משנת 1969, במסגרת הפרויקט Get Back, שראה אור באלבום Let It Be שיצא בשנת 1970. השיר האחר הוא Thinking of Linking, אשר התגלה רק לפני 15 שנה.
השיר Thinking of Linking נכתב ע"י פול כשהוא היה בן 16, אחרי שראה בקולנוע, יחד עם ג'ורג' הריסון שעדיין לא הצטרף ללהקת הקווארימן, פרסומת לחנות רהיטים בשם Link שהסלוגן שלה היה Thinking of Linking. המנגינה שהלחין פול לשיר הייתה מאד מושפעת מהסגנון המאפיין את המוזיקה של באדי הולי.
לפי מכתבו של פול משנת 1969, כאמור, נראה שהשיר Thinking of Linking היה עדיין חלק מהרפרטואר הקבוע של הלהקה בראשית שנות ה-60.
ב-3 בינואר 1969, במסגרת החזרות לפרויקט Get Back, התחיל פול לנגן את השיר Thinking of Linking אבל הוא לא זכר את המילים ואת המנגינה בצורה נאותה. הקטע הזה מופיע בבוטלגים שונים, לפעמים תחת הכותרות Thinking That You Love Me ולפעמים תחת הכותרת I’ve Been Thinking That You Love Me. ב-29 בינואר 1969, מיד לאחר שג'ון ביצע את השיר Peggy Sue Got Married של באדי הולי, ולאור הדמיון באקורדים, התחילו לבצע בהמשכו, כמעין מחרוזת, את השיר Thinking of Linking והוא זכר את המנגינה נכון אבל לא זכר את המילים ולכן אלתר כך:
Thinking of linking is blinking and drinking.
להרהר בלקשר הוא להבהב ולשתות
ואחר כך כך:
When you say you care you are everywhere
כשאת אומרת שאכפת לך את בכל מקום
הנה:
בשנת 1988 התייחס פול לשיר Thinking of Linking בריאיון עם מארק לוויסהון ואמר שהוא נורא.
הפעם הראשונה שהשיר Thinking of Linking נחשף, הכי קרוב למקור, ככל הנראה, היה בשנת 2003. ב-23 ביוני 1994 פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר ביצעו את השיר בפראיר פארק, ביתו של ג'ורג'. מה שמעניין הוא שפול שר את הבית הראשון של השיר בשתי גרסאות, כשביניהן הוא מסביר על הפרסומת לחנות הרהיטים שממנה לקח השראה. שתי הגרסאות מאד דומות זו לזו ויתכן ופול לא היה לגמרי בטוח מהו הבית הנכון שהוא בעצמו כתב.
הגרסה הראשונה היא:
You got me thinking of linking my life with you
Thinking of linking our love so true
Thinking of linking and don't leave down by two
את גורמת לי להרהר בלקשר את חיי איתך
להרהר בלקשר את האהבה שלנו כל כך
להרהר בלקשר ולא להיעזב ע"י שניים
הגרסה השנייה היא:
Well I've thinking of linking my love so true
Thinking of linking my life with you
Thinking of linking and don't leave down by two
ובכן, להרהר בלקשר את אהבתי כל כך
להרהר בלקשר את חיי איתך
להרהר בלקשר ולא להיעזב ע"י שניים
הסברה שמדובר בשתי גרסאות של הבית הראשון, ולא שני בתים נפרדים, נובעת מכך שאחרי שפול שר את שתי הגרסאות הוא אומר: אין בית שני. יתכן אם כך, שהשיר לא גמור, אם כי זה לא סביר שבהינתן שפול ציין אותו במכתבו משנת 1960. על כן, יותר סביר הוא שפול לא זכר את כל המילים של השיר. הביצוע הזה נכלל כבונוס לסרט התיעודי שיצא בשנת 2003 ושמלווה את פרויקט Anthology. הנה:
