חודש אוגוסט לא הוכרז באפן רשמי כחודש הביטלס אבל מי שבוחן את ההיסטוריה של הלהקה לא יכול שלא להגיע למסקנה שזה אכן כך. יתירה מכך, האירועים הקשורים בלהקת הביטלס שהתרחשו בחודש אוגוסט מציגים את תמצית הסיפור של הלהקה הטובה בעולם.
ב-16 באוגוסט 1962 הודיע בריאן אפשטיין, מנהל להקת הביטלס, למתופף פיט בסט שחבריו ללהקה רוצים אותו בחוץ.
ב-18 באוגוסט 1962 הופיע רינגו סטאר בפעם הראשונה עם להקת הביטלס.
ב-22 באוגוסט 1962 התקיים סשן הצילומים הראשון של הביטלס בהרכב של ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר במועדון הקאוורן, שם עשו הארבעה חזרות לפני הופעתם הראשונה בטלוויזיה שתתקיימה באותו היום עבור ערוץ הטלוויזיה Granada Television.
ב-23 באוגוסט 1963 יצא She Loves You, הסינגל הנמכר ביותר של להקת הביטלס עד לשנת 1977.
ב-28 באוגוסט 1964 נפגשו הביטלס בפעם הראשונה עם בוב דילן. ההשפיות המוזיקליות ההדדיות בין הביטלס לדילן שינו לתמיד את המוזיקה שלהם, כאשר דילן עזב את מוזיקת הפולק האקוסטי שאפיין את ארבעת האלבומים הראשונים שלו לטובת המוזיקה החשמלית, ואילו ג'ון התחיל לכתוב שירים עמוקים ובעלי גוון אישי, כשהראשון שבהם היה I'm a Loser.
ב-15 באוגוסט 1965 התקיימה ההופעה ההיסטורית באצטדיון Shea Stadium בפני 55,000 צופים. שום הופעה אחרת לא עוררה את כמות האדרנלין שחווה הקהל אז.
ב-27 באוגוסט 1965 נפגשו חברי הביטלס עם אלביס פרסלי. אמנם לא היו באותו מפגש חילופי דברים ולא הייתה שום השפעה מוזיקלית הדדית ביניהם, אבל חברי הביטלס מאד שמחו לפגוש את האליל הגדול שלהם מימי הנעורים. מאז היה אלביס מבחינתם, מוזיקאי שבזבז את כשרונו על סרטים עלובים במקום להוציא תקליטים טובים. מבחינת אלביס, הביטלס היו אחראים במידה רבה לדעיכתו ולכן הייתה לו טינה גדולה כלפיהם וכלפי הלהקות הבריטיות שהגיעו לארה"ב בעקבותיהם.
ב-29 באוגוסט 1966 התקיימה ההופעה האחרונה של הביטלס בפני קהל של רוכשי כרטיסים באצטדיון Candlestick Park בסן פרנסיסקו. אחרי שנים של טירוף שבהן הרגישו חברי הביטלס שהם לא שולטים בחייהם, הם החליטו להחזיר לעצמם את האנונימיות והשפיות, לפחות לתקופת מה, ולבלות לפחות מספר חודשים רגועים לפני שיחזרו לאולפן ההקלטות. עם זאת, פסק הזמן הזה היה עבור ג'ון יותר מדי והוא חיפש פרויקט לעסוק בו וכך הסכים להצעתו של הבמאי ריצ'רד לסטר להשתתף בסרט How I Won the War.
ב-27 באוגוסט 1967 נפטר בריאן אפשטיין כתוצאה משילוב קטלני שלקח בשוגג בין כדורי שינה לאלכוהול. לאחר שסיימו הביטלס עם פרק ההופעות החיות, הלך בריאן לאיבוד. זאת, בנוסף למספר ארועים שביחד יצרו עבורו סיר לחץ גדול, למשל הסחיטה של אחד ממאהביו והטינה שפיתח כלפיו פול כשגילה את כמויות הכסף שבריאן הפסיד, למשל בעסקה הכושלת עם חברת Seltaeb. אף אחד לא הבין זאת אז, אבל מותו של בריאן היה תחילת הספירה לאחור של להקת הביטלס.
ב-22 באוגוסט 1968, במהלך העבודה על האלבום הלבן, עזב רינגו את הלהקה משום שהרגיש שהוא כבר לא תורם בה דבר. זאת, אחרי הביקורת של פול על התיפוף שלו בשיר Back in the URSS, דבר שהיה מבחינתו הקש ששבר את גב הגמל.
ב-20 באוגוסט 1969 נערך סשן האולפן האחרון של הביטלס. שם הורה ג'ון לטכנאי ג'ף אמריק לחתוך את הקלטת הקודה של יצירת המופת שלו I Want You (She's So Heavy).
ב-22 באוגוסט 1969 התכנסו ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו בפעם האחרונה. המפגש הזה התקיים באחוזה של ג'ון, Tittenhurst Park, שם קיימו את סשן הצילומים האחרון שלהם. אף אחד מהארבעה לא ידע באותו יום שזה הסוף של הלקה.
ב-30 באוגוסט 1969 היו ג'ון, ג'ורג' ורינגו בהופעה של בוב דילן בפסטיבל Isle of Wight Festival. פול היה כנראה גם בא איתם, למרות המתח בינו לבין שלושת האחרים, אבל נשאר עם בת זוגו, לינדה, שילדה יומיים קודם את בתם הראשונה מרי. כעבור כשבוע, ב-8 בספטמבר 1969, התקיים מפגש בין ג'ון, פול וג'ורג', במטרה לדון באלבום הבא של הביטלס אחרי Abbey Road אבל זה הסתיים בפיצוץ ואלבום נוסף לא הוקלט. עם זאת, לאף אחד מהם לא היה עדיין האומץ לקבל את ההחלטה להיפרד עד שכעבור כשבועיים, ב-20 בספטמבר 1969, אחרי שהופיע בפסטיבל Toronto Rock and Roll Revival Festival, הודיע ג'ון בפגישה נוספת שהתקיימה בינו לבין פול ורינגו, שהוא פורש מהלהק. אמנם ישנן השערות רבות לכך שהתקיימו מפגשים נוספים בין ארבעת חברי הלהקה אבל לא אין שום ראיות לכך.