הוצאת שירים לקראת חג המולד הוא דבר מאד מקובל בעולם המערבי ויש אינספור כאלה, למשל השירים Blue Christmas של אלביס פרסלי, Merry Christmas, Baby של אוטיס רדינג, Little Saint Nick של הביץ' בויז, Happy Xmas (War Is Over) של ג'ון לנון, Wonderful Christmas Time של פול מקרטני, Ding Dong, Ding Dong של ג'ורג' הריסון והאלבום I Wanna Be Santa Claus של רינגו סטאר. אפילו השנה יצא השיר Merry Christmas של אלטון ג'ון ואד שירן.
שירי חג המולד הם הזדמנות לגרוף עוד קצת רווחים לקופות האמן וההפקה שמסביבו ולמרות זאת החליטו חברי הביטלס לוותר על הוצאת שירים כאלה משום שהרגישו שהם לא חלק מהקו המוזיקלית שלהם. אמנם עשו הופעות חג מולד בסוף השנים 1963 ו-1964 אבל השירים שהם ביצעו בהם היו מתוך הרפרטואר שלהם.
אף-על-פי-כן, בין השנים 1963 ל-1969 הוציאו הביטלס סדרה של תקליטוני חג מולד מחומר גמיש (flexi disc) שנשלחו בחינם אין כסף לחברי מועדון המעריצים שלהם. התקליטונים האלה הכילו קטעים בסגנון ה-spoken word, מערכונים, דברי הומור וקטעי שירים מקוריים של הלהקה, והכל ברוח החג. לא רבים מהתקליטונים הללו שרדו ובשנת 2017 כולם קובצו לאוסף בשם The Christmas Records שיצא בהוצאה מוגבלת.
תקליטון חג המולד הראשון של הביטלס הוקלט ב-17 באוקטובר 1963 באולפני EMI, זמן קצר לפני שהיו אמורים להקליט את הסינגל I Want To Hold Your Hand. היזמה לתקליטון הייתה של טוני בארו, הדובר של הלהקה, שהציע להקליט ברכת חג המולד למועדון המעריצים של הביטלס. ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו מאד אהבו את הרעיון והסכימו להקריא מתוך התסריט שהכין להם בארו מראש. זה היה טקסט יחסית פורמלי וחגיגי כראוי לחג המולד. כך, נפתח התקליטון בביצוע של חברי הביטלס לשיר חג המולד המסורתי Good King Wenceslas, כשאחריו עברו חברי הביטלס לתסריט שנכתב עבורם. עם זאת, לאחר שג'ון לנון הציג את עצמו ואמר "שלום, זה ג'ון מדבר בקולו", התסריט הושם בצד ובמקומו הקליטו חברי הלהקה דברי שטות, משפטים משעשעים והכל עם הרבה מאד חוש הומור וחינניות. על בסיס ההקלטה הזו הוכנו 30,000 עותקים מהתקליטון שנשלחו לחברי מועדון המעריצים בשבוע הראשון של חודש דצמבר.
מאחר וחברי הביטלס מאד נהנו מהחוויה, הם החליטו להקליט תקליטון חג מולד נוסף גם בשנת 1964 וביקשו מבארו לכתוב להם תסריט גם הפעם. אמנם הם לא באמת היו זקוקים לתסריט כתוב אך רצו אותו כאמצעי ביטחון למקרה שהם לא ימצאו מה להגיד. עם זאת, הם ידעו להפוך את מה שבארו כתב למשהו מצחיק בזכות השעות הרבות של תכניות ה-goons שהאזינו וספגו בימי נעוריהם.
בשנת 1965 ההתלהבות של הביטלס מתקליטוני חג המולד החלה לדעוך וכשנכנסו לאולפני EMI ב-8 בנובמבר, אף אחד לא ממש רצה להקליט את תקליטון חג המולד של אותה שנה, וכך הייתה ההקלטה חסרה אותה גאוניות וברק כמו בשנים הקודמות. במהלך ארבע השנים הבאות, המשיכו הביטלס להקליט תקליטוני חג המולד לחברי מועדון המעריצים שלהם, אך הם השתנו והדבר בא לידי ביטוי לא רק בתוכן אלא גם בתמונות העטיפות. כך, בעוד שבין השנים 1963 ל-1965 התמונות הציגו את ארבעת חברי הביטלס עם תספורות המופ טופ והחליפות התואמות, בין השנים 1966 ל-1969 הן הציגו תמונות פסיכדליות ואבסטרקטיות. בולטת העטיפה של שנת 1967 שמאד מזכירה את זו של האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band. מבחינת התוכן, שיקפו תקליטוני חג המולד של אחרי שנת 1965 את אותם המתחים וההתפתחויות היצירתיות שבאו לידי ביטוי באלבומים שהם הוציאו במקביל. עם זאת, גם בשנים הללו מצאו ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו בהקלטות תקליטוני חג המולד הזדמנות לצחוק ולהקל על עצמם את הנטל והסבל של הסערות שטלטלו את להקת הביטלס באותה תקופה.
תקליט חג המולד של שנת 1969 היה שונה מכל קודמיו. בלי שהמעריצים ידעו אז, להקת הביטלס לא הייתה קיימת, אחרי ששלושה חודשים קודם הודיע ג'ון שהוא עוזב את הלהקה אך הסכים לשמור על כך בסוד. התקליטון הזה, שהוא למעשה התקליט האחרון שהוציאו הביטלס, אחרי האלבום Abbey Road, הוקלט בחודשים נובמבר ודצמבר ע"י כל אחד מהם בנפרד משום שארבעתם לא טרחו להיפגש במועד מוסכם באולפן. מה שמעניין הוא שחלקו של כל אחד משקף את דרכו החדשה אחרי הביטלס. ג'ון הקליט עם יוקו כשהשניים משוחחים באחוזת Tittenhurst Park ומכריזים ששנות ה-70 יהיו שנות שלום וחופש; פול שר This is to Wish You ובעצם מבצע שיר מקורי בליווי גיטרה אקוסטית שיכול היה להשתלב היטב באלבום McCartney; רינגו שר שיר מטופש משלו ומקדם את הסרט The Magic Christian בהשתתפותו; וג'ורג'? ג'ורג' הקליט את חלקו במשרדי Apple, כשהוא מאחל חג מולד שמח ונעלם אחרי שש שניות בלבד. על כל אלה מתווסף חלק משירת הברבור של הביטלס, The End, והדבר האחרון שחברי מועדון המעריצים של הביטלס שומעים בתקליטון הוא צחוק סרקסטי של ג'ון לנון.
הנה תקליטון חג המולד של שנת 1969: