השיר שגרם לפול לבכות על ג'ון

בשנת 1981, שבועות לאחר הרצח הנורא של ג'ון לנון, הזמינו פול ולינדה את איש הרוקבילי האגדי קרל פרקינס להיות איתם באי מונטסראט ולעבוד איתם באולפן שהיה שם למפיק ג'ורג' מרטין. פול רצה את עזרתו של פרקינס בהקלטת שיר בשם Get It עבור האלבום Tug of War, עליו הוא עבד באותו זמן.

בלילה שלפני שפרקינס היה אמור לעזוב, הוא כתב שיר בהשראת החוויות הטובות שהיו לו מהביקור הזה אצל פול ולינדה. השיר הזה היה כל כך ברור בראשו שהוא אפילו לא רשם אותו על נייר, דבר שמאד לא היה אופייני לו. למחרת בבוקר, ניגן פרקינס לפני פול ולינדה את השיר שקיבל את השם My Old Friend, כשהוא מציין שזו המתנה שלו אליהם על האירוח הלבבי.

לקראת סוף השיר קם פול ועזב בפתאומיות את החדר כשדמעות זורמות בלחייו, בדיוק כשפרקינס שר את השורות האחרונות:

If we never meet again

This side of life,

In a little while,

Over yonder,

Where there’s peace and quiet,

My old friend,

Won’t you think about me every now and then?

אם לעולם לא ניפגש שוב

בצד הזה של החיים,

תוך זמן מה,

מהמקום הזה,

איפה שיש שקט ושלווה,

חברי הוותיק,

האם תחשוב עלי מדי פעם?

פרקינס לא הבין מה קרה והפסיק ואז לינדה קמה אליו וחיבקה אותו, תוך שהיא מודה לו שעזר לפול להתאבל על ג'ון. היא הסבירה לו שפול לא מצליח לבכות מאז הרצח הנורא. פרקינס עדיין לא הבין איך הוא עזר לפול להתאבל. אחרי שפול חזר לחדר, פול הסביר לו שהמילים האחרונות שג'ון אמר לו בסיום הפגישה האחרונה ביניהם בדירתו שבבניין דקוטה היו:

Think about me now and then, my old friend

תחשוב עלי מדי פעם, חברי הוותיק

הנה השיר My Old Friend של קרל פרקינס (אתם הולכים לבכות – ראו הוזהרתם):