53 שנים אחרי, נראה שיש קונסנזוס מלא שהאלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band הוא החשוב ביותר בתרבות המערב, הן מבחינת החדשנות, היצירתיות ושבירת הגבולות מבחינת הקונספט, העטיפה, הסאונד, השירים, ההפקה וכדומה. מסיבה זו, מאד מסקרן לדעת מה אמרו דמויות שונות מעולם המוזיקה, רק ימים בודדים אחרי שהאלבום התפרסם.
מתחילת שנת 1967 נפוצו שמועות שהביטלס נמצאים באולפן עסוקים בהפקת אלבום שעליו לא היה ידוע דבר אבל, עפ"י אותן שמועות, מדובר במשהו שונה לגמרי ממה שהעולם הכיר קודם לכן. כולם הבינו שמה ששמעו בסינגל Strawberry Fields Forever/Penny Lane שיצא בפברואר 1967, הוא רק הטעימה.
השאלה שריחפה בעיתונות עם יציאת האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band, במאי 1967, הייתה האם התוצר הסופי הצדיק את ההמתנה. הנה מספר התייחסויות מרתקות דווקא מאנשים שבאים מעולם המוזיקה, שמשקפות איך האלבום היה נראה בעיניהם אז, בזמן אמת:
ריי דייויס, סולן להקת The Kinks, ומי שהלחין את מרבית שירי הלהקה:
שמעתי בינתיים שני שירים שהושמעו ברדיו. שיר אחד ששמעתי הוא When I'm 64 שהוא שיר מצוין וההפקה שלו מעולה. השיר השני ששמעתי הוא Good Morning, Good Morning שגם הוא טוב מאד למרות שפספסתי הרבה מצלילי חיות החווה שבו. אלה רק הרשמים הראשונים שלי, אבל גיליתי כשכתבתי חוות דעת על האלבום Revolver עבור המגזין Disc, שאחרי חצי שנה הרשמים הראשונים שלי לא משתנים. בכל מקרה, אני בטוח שלביטלס לא באמת איכפת האם האלבום מוצא חן בעיניי המעריצים שלהם או לא. הם בטח אומרים "כתבנו את השירים האלה עבור עצמנו".
פיט טאונשד, המייסד והמנהיג המשותף בלהקת The Who, והמלחין של מרבית שירי הלהקה:
אלבום מעולה ותמורה על הכסף מלאה, עם כל המתנות והדברים החינמיים שבאים עם האלבום. שמעתי אותו לראשונה ב-Radio London וחוץ מהג'ינגלים שהביטלס כללו בו, נשמע שהייתה עבודה מאד קשה באולפן ההקלטות. אף פעם לא נתקלתי בכל כך הרבה תגובות מעורבות לאלבום חדש. הביטלס ניסו כאן לבדוק כמה עמוק הם יכולים ללכת עם המוזיקה שלהם בלי לאבד את עניין הקהל. ברור שהאלבום הולך לאכזב הרבה אנשים אבל עבורי הוא מופלא. הרעיון שכל השירים מצטרפים ביחד למופע אחד זה דבר שתמיד רצינו לעשות בלהקת The Who ואני מקווה שהרבה להקות יקחו את זה כדוגמה. שני השירים שמיד היכו בי היו With A Little Help From My Friends, שם הקול של רינגו מגוחך, ו-A Day In The Life.
אריק בארדן, סולן להקת The Animals:
זה קצת מבלבל אותי, בכל פעם שאני שומע את הביטלס הם יותר ויותר טובים. כל אחד מאתנו מצפה בסתר לבו שאיכות העבודה שלהם תדרדר, אבל זה אף פעם לא קורה. האלבום הוא חגיגה בשבילי. מה עוד אני יכול להגיד?
ג'ף בק, הגיטריסט וחבר לשעבר בלהקת The Yarbirds:
לא שמעתי את האלבום ואין לי כוונה לשמוע אותו. זה בכלל לא סוג המוזיקה שאני אוהב אז אני לא מעוניין.
טום ג'ונס, זמר:
אין לי את האלבום ואין לי כוונה לקנות אותו. אמנם שמעתי כמה שירים מתוכו ברדיו אבל לא ידעתי שזה שלהם.
אלן בלקלי, גיטריסט ומפיק מוזיקלי וחבר בלהקת The Tremeloes:
כולנו מעריצים שרופים של הביטלס כך שכל מה שהם עושים מעולה לדעתנו. הם ממשיכים לעשות דברים חדשים והאלבום הזה מאד מתוחכם במובן הטוב של המילה. הסאונד הכללי באלבום הזה הוא ממש התקדמות ואני בטוח שלא איכפת להם מהחרם שהטילה ה-BBC על השיר A Day In The Life.
סיימון די,DJ ברדיו ומגיש טלוויזיה:
האלבום הזה ייחודי, במובן הטוב של המילה, ויקח עוד זמן עד שאוכל לעכל אתו. אני רק קצת מודאג מכל הדמויות שבעטיפה. השיר Lucy In The Sky With Diamonds מדהים, השיר She's Leaving Home הוא ממש שירה, והשיר A Day In The Life ממש ממגנט. האלבום הזה הוא צורה שונה של אמנות ולא סתם מוזיקת פופ.
כריס דנינג, איש רדיו:
מה שמדהים אותי הוא שהביטלס בכל פעם באים עם מוזיקה חדשה, אבל בשביל אין כאן דבר חדש לעומת השיר Strawberry Fields Forever שממנו כל כך התלהבנו. מה שמוזר הוא שאת השירים שאהבתי בהתחלה, כמו She's Leaving Home ו-Lucy In The Sky With Diamonds, אני לא אוהב עכשיו, ואת אלה שלא אהבתי בהתחלה, כמו Good Morning, Good Morning, A Day In The Life ו-With A Little Help From My Friends, אני ממש אוהב עכשיו.
מייק לינדר, מלחין ומפיק מוזיקאי שעבד עם הביטלס על הפקת השירShe's Leaving Home:
האלבום הזה ישנה את הגישה המקובלת בכל הנוגע להפקת אלבומים. גם לי יש בעניין הזה מחשבות חדשות בכל פעם שאני נכנס לאולפן. בלי להתייחס לתרומה שלי לאלבום הזה, הוא פשוט יצירת אמנות, אבל אני חושש מנפילה באלבום הבא.
