ב-21 במרץ 1967, בזמן שעבדו הביטלס על השיר Getting Better באולפן מספר 2 של אולפני EMI, התלונן ג'ון שהוא לא מרגיש טוב. הסיבה לכך הייתה כדורי ה-LSD שלקח קודם ושגרמו לו לטריפ רע. המפיק המוזיקלי ג'ורג' מרטין, שלא היה אז מודע לכך שג'ון לוקח מדי פעם את הסם, חשב שג'ון חולה והחליט שהדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות הוא להוציא אותו החוצה כדי שינשום אוויר צח. כך סיפר מרטין:
הבעיה הייתה לאן לקחת את ג'ון. מחוץ לאולפנים תמיד עמדו איזה 500 צעירים על המשמר כמו כלבי שמירה, ואם הייתי מוציא אותו לשם הם היו מפילים את השערים ומתנפלים עליו. אז לקחתי אותו למעלה אל הגג שמעל האולפן. אני זוכר שזה היה לילה נהדר, עם כוכבים מאד בהירים. ראיתי שיש שם מעקה בגובה של 15 סנטימטר בלבד שמגן מפני נפילה מגובה של 27 מטר ואז אמרתי לג'ון "אל תתקרב יותר מדי לקצה, אין שם מה שיעצור אותך מליפול, ג'ון".
כשפול וג'ורג' שמעו איפה נמצא ג'ון, הם מיד עלו והורידו אותו מהגג והושיבו אותו באחת הפינות באולפן ואז המשיכו להקליט בלעדיו. אחרי שסיימו את סשן ההקלטות לקח פול את ג'ון לבית שלו שנמצא מאד קרוב לאולפני EMI. אז החליט פול כדי לארח לג'ון חברה, לקחת גם הוא LSD. זו אמנם לא הייתה הפעם הראשונה שלקח פול את הסם, שכן הוא כבר לקח אותו עם חברו טארה בראון ב-13 בדצמבר 1965, אבל בלילה הזה, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא לקח LSD עם ג'ון ובכלל עם אחד מחבריו מלהקת הביטלס.