מל אוונס, מי שכונה ע"י הביטלס הענק העדין, היה אחד העוזרים המקורבים ביותר ללהקה כמעט מראשית דרכה ועד למספר שנים אחרי שהתפרקה. למרות תרומתו, קרבתו ונאמנותו ללהקה לאורך כל כך הרבה שנים, היה שכרו של אוונס תמיד מתחת למה שהגיע לו יחסית למה שעשה עבורם. לבסוף, מת אוונס מרושש כשמשפחתו התקשתה להתקיים. למה כל זה קרה? האם ניצלו הביטלס, ובריאן אפשטיין בראשם, את טוב לבו של אוונס? למה הוא לא תרגם את זיכרונותיו מהימים שהיה כל כך צמוד לביטלס, לכסף ע"י כתיבת ספר, מתן הרצאות, וכדומה?
מל אוונס תרם ללהקת הביטלס בתחומים רבים, מעבר למה שציפו ממנו. הוא התחיל לעבוד עבורה באוגוסט 1963, ובתחילה היה עיקר עבודתו להסיע אותם להופעות, לשמש כשומר הראש שלהם, לעזור לארגן את הבמה שבה הם הופיעו, למנוע מהמעריצות להתקרב אליהם יתר מדי, ולבחור אילו מהן מוזמנות כן להתקרב אליהם יתר על המידה. כשהפסיקו הביטלס להופיע, בשנת 1966, עבר תפקידו של אוונס שינוי והוא שימש כעוזר האישי של ארבעת חברי הלהקה. הוא סייע להם בכל מה שהיו צריכים, בכל פעם שהם היו צריכים, ולעתים קרובות, כשכל הארבעה היו צריכים משהו שונה בו זמנית. אחרי שהוקמה חברת Apple, בשנת 1968, קיבל אוונס תפקיד ניהולי. עם זאת, תרומתו של אוונס חרגה לעתים קרובות מההגדרה הפורמלית של תחומי אחריותו. כך למשל, השתתף בהקלטות של מספר שירים, כמו של השירים Yellow Submarine, You Won't See Me, Helter Skelter, Dear Prudence, Maxwell's Silver Hammer, A Day In The Life, You Know My Name (Look Up the Number), Instant Karma, Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band ו-Fixing a Hole. למרות זאת, מעולם לא קיבל אוונס על כך קרדיט ולא שולמו לו תמלוגים. כמו כן, הוא סייע לפול בבניית הקונספט של האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band, הופיע בתפקידים, אמנם קטנים, בסרטים !A Hard Day's Night, Help, Magical Mystery Tour, ו-Let It Be. נוסף על כך, היה אוונס זה שגילה את להקת Badfinger, שהוחתמה עבור חברת Apple, ואת להקת Splinter, שהוחתמה עבור חברת Dark Horse Records של ג'ורג' הריסון. אוונס גם הפיק חלק מהאלבום No Matter What של להקת Badfinger, כמו גם מספר שירים של להקת Splinter, ושל הזמר ג'קי לומקס.
כאשר נכנס אלן קליין לנהל את עסקי הביטלס, הוא הוביל תהליך התייעלות אגרסיבי בחברת Apple שהפסידה הרבה כסף, וזאת בעיקר ע"י מסע פיטורים המוני של עובדיה המיותרים. בין היתר, פיטר קליין את אוונס, אך בזכות התערבותם של פול, ג'ורג' ורינגו, הוא הוחזר לתפקידו. עם זאת, כשהתפרקו הביטלס, נותר אוונס ללא עבודה, ובכל זאת המשיך למלא מטלות עבור חברי הביטלס לשעבר.
אחרי שמבינים את התרומה הכל כך גדולה של אוונס בכל כך הרבה תחומים, אפשר לחשוב שהוא קיבל על כך תמורה כספית יפה, אך לא כך הדבר. בתחילת דרכו עם הביטלס, היה שכרו של אוונס 25 פאונד בשבוע, ומאוחר יותר הוא עלה ל-38 פאונד בשבוע. מדובר בשכר נאה, פי שניים מהשכר הממוצע באנגליה באותם הימים, אך לא גבוה במיוחד ביחס לכך שעליו היה להיות זמין לכל מטלה עבור הביטלס 24/7. לצורך ההשוואה, נציין ששכרו של בריאן אפשטיין היה 2,000 פאונד בשבוע וכל אחד מחברי הביטלס קיבל 4,000 פאונד בשבוע. אמנם, בנוסף לשכר, חווה אוונס רגעים שהרבה היו חולמים לחוות, אך בפועל הוא לא הפיק מזה שום תועלת כספית.
שש שנים אחרי פירוק הביטלס, היה אוונס בנקודת שפל בחייו, אישית וכלכלית. הוא היה גרוש ולא הייתה לו הכנסה קבועה. אז החליט לכתוב ספר בהתבסס על יומניו, בהם תיעד את מחשבותיו, השיחות שקיים והפעילויות שבהן היה מעורב במהלך שנות עבודתו הקרובה עם הביטלס. למרבה הצער, מותו הטראגי בידי שוטרים, בינואר 1976, קטע את תכניותיו. מאחר ולא היו לו ביטוח חיים וחסכונות, נותרה משפחתו חסרת כל, וג'ורג' העניק לה סכום של 5,000 פאונד, שהם שווי ערך לכ-36,000 פאונד כיום. עם זאת, כעבור זמן, נאלצה המשפחה למכור את אוסף הממורביליה שצבר אוונס, כדי לקיים את עצמה. כך, בשנת 1991 היא מכרה כתבי יד של מספר שירים של הביטלס תמורת סכום מצטבר של 56,000 פאונד, שהם כ-121,000 פאונד כיום. בשנת 1996, כשניסתה המשפחה למכור את כתב היד של השיר With A Little Help From My Friends, פנה פול לבית המשפט ומנע זאת ממנה, לאחר ששכנע את השופט שכתב היד שייך לו.
קשה להאשים את חברי הביטלס באשר להכנסתו הצנועה של אוונס, שכן הם לא התעסקו בכלל בנושאי כספים, והשאירו זאת לטיפולו של בריאן אפשטיין, שלא תמיד הייתה לו היכולת לדעת מהו השכר הראוי שאנשים יקבלו. זה כולל את חברי הביטלס, וההוכחה היא הסכמתו לחתום על חוזה הקלטות עם חברת EMI שהקנה להם תמלוגים מהנמוכים ביותר בתעשיית המוזיקה, למרות שמדובר בלהקה הגדולה ביותר בעולם. הוכחה נוספת היא העסקאות הגרועות שחתם בריאן עם יצרני מרצ'נדייז. מבחינת שכרו של אוונס, עבור בריאן היה מדובר בעוד הוצאה כספית שמבחינתו רצוי שלא תהיה גבוהה מדי, וחוץ מזה, בסדר עדיפויותיו היו קודם כל הביטלס ורק אחר כך כל היתר.
אחרי פירוק הביטלס, הצליחו רבים מאלה שהיו מקורבים להם להרוויח סכומי כסף נאים מכתיבת ספרים על חוויותיהם עם ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו, ממתן הרצאות על כך ומייעוץ להפקות של סרטים על הביטלס, ועוד. כך, נהגו טוני בארו, הדובר של הביטלס, פיט בסט, המתופף הראשון של הלהקה, ג'וני ג'נטל, הזמר שיצא עם הביטלס לסיבוב הופעות בסקוטלנד, דרק טיילור, קצין העיתונות של הביטלס, סינת'יה לנון, אשתו הראשונה של ג'ון, פטי בודי, אשתו הראשונה של ג'ורג', מיי פאנג, בת זוגו של ג'ון באמצע שנות ה-70, לס אנת'וני, הנהג של הביטלס, לזלי קאוונדיש, הספר של הביטלס, ג'ף אמריק, טכנאי הקול במרבית הקלטותיה של הלהקה, ועוד רבי אחרים. ניל אספינל, העוזר הוותיק והקרוב ביותר של הביטלס אמנם לא הוציא ספרים או נתן הרצאות, אבל שימש מנכ"ל של חברת Apple כמעט עד סוף ימיו. אוונס, שהיה כל כך קרוב לארבעת חברי הביטלס, ולמשך זמן כל כך ארוך, היה צנוע בחייו ומת בלי שהצליח לתרגם את מקומו בהיסטוריה של הביטלס בביטחון כלכלי עבורו ועבור משפחתו.
