top of page
  • Writer's pictureGaby Fiszman

הסיפור הטרגי והלא נודע של הביטל השחור


בניגוד למה שנוטים להתייחס ברוב הספרים על הביטלס, התפקיד של לורד וודביין בסיפור של הלהקה היה מאד משמעותי, ועל כן כונה "הביטל השישי" או "הביטל השחור". עם זאת, מעט מאד ידוע על הסיפור של האיש, שהיה בסופו של דבר, סיפור די טראגי.


הרולד אדולפוס פיליפס נולד ב-15 בינואר 1929 בלבנטיל, טרינידד, וכשהיה בן 14 הגיע לאנגליה, ולאחר ששיקר בקשר לגילו תאך כדי שימוש בדרכון של אחיו הבוגר, התגייס לחיל האוויר המלכותי הבריטי ולקח חלק במאמץ המלחמתי נגד הנאצים. בשנת 1947, שנתיים אחרי תום המלחמה, חזר לטרינידד והצטרף ללהקת קליפסו בשם The Young Brigade ובה היו חברים הזמרים אלדווין רוברטס שכונה לורד קיצ'נר, ואגברט מור שכונה לורד בגינר ואיתם הופיעה במשך חצי שנה בג'מייקה. אז אימץ פיליפס את הכינוי לורד וודביין, כינוי שבניגוד למה שנהוג לספר אין לו שום קשר למותג הסיגריות הזולות באותו שם. בשנת 1948 עלו לורד וודביין, לורד קיצ'נר ולורד בגינר לאוניה HMT Empire Windrush ובה קבוצת מהגרים הראשונה מאיי הודו המערבית לבריטניה. רוב המהגרים, כמו לורד וודביין, נטלו חלק במלחמה כחיילי הצבא הבריטי ולכן הוזמנו ע"י השלטונות לסייע בשיקומה של בריטניה.


תחילה, התגורר לורד וודביין בקלפהם שבצפון אנגליה ולאחר מכן בשרופשייר והתפרנס בתור מכונאי. בסופו של דבר, התיישב פיליפס בליברפול באזור טוקסטת', האזור הקשה והעני של ליברפול, שם הייתה קהילת שחורים גדולה. ערב אחד הכיר לורד וודביין , כשהוא בן 17, נערה בשם הלן אגורו שנולדה בליברפול לאמא אנגלייה ולאבא ניגרי. השניים התאהבו ובנובמבר 1949 נישאו. במשך השנים נולדו לזוג שמונה ילדים.

לורד וודביין הקים להקת קליפסו חובבנית בשם Lord Woodbine and His Trinidadians שהייתה מלהקות הקליפסו הראשונות שהופיעו באנגליה ופעלה עד שנת 1952. בנוסף, החל להפעיל מועדונים וברים, בזמן שעבד כצבעי ועיצב את מרבית המועדונים של טוקסטת'. בהמשך, הצטרף לורד וודביין ללהקת הקליפסו המקצועית הראשונה באנגליה, All Caribbean Steel Band, שהוקמה בשנת 1955, והופיע אתה במועדון Joker's Club ובבית הקפה Jacaranda שהיה בבעלות אלן וויליאמס. עם הזמן, הפכו השניים לשותפים עסקיים ועסקו באמרגנות של להקות מוזיקה, ביניהן Derry and the Seniors, Gerry and the Pacemakers והסילבר ביטלס.


ג'ון ופול מאד התרשמו מלורד וודביין שהחל לקחת אותם למועדוני המוזיקה השחורה שפעלו בלב טוקסטת' ולספוג השפעות מוזיקליות מהקאריביים וממוזיקה שחורה בכלל. כך החלו האנשים לכנות את ג'ון ופול בתור "נערי וודי" או "נערי וודביין". מעבר לכך, גילו ג'ון ופול שלורד וודביין הוא הסינגר-סונגרייטר הראשון שהם פגשו באפן אישי, חוץ מבאדי הולי, אותו העריצו מרחוק, וזה עשה עליהם רושם גדול מאד והשפיע עליהם עמוקות.

בשנת 1960 נפרד לורד וודביין מלהקתו והקים להקה בשם Rhythm Calypso Boys ששילבה מוזיקת קליפסו עם גיטרות חשמליות. באותו זמן הופיעו הסילבר ביטלס בבית הקפה Jacaranda ובמועדונים New Colony Club ו-Cabaret Artistes' Social Club שבניהול לורד וודביין. האחרון היה מועדון חשפנות לא חוקי, שם הם נגנו מוזיקה בזמן שג'ניס, חשפנית ממנצ'סטר, פשטה את בגדיה לעיני הקהל. באותה עת, שלחו לורד וודביין ואלן וויליאמס את הלהקה הראשונה מליברפול להמבורג, Derry and the Seniors, ובאוגוסט של אותה שנה את להקת הסילבר ביטלס, שאימצה את השם הביטלס. אחרי שהביטלס הפכו למה שהפכו ועברו ללונדון, המשיך לורד וודביין להופיע במועדוני ליברפול עד לשנות ה-80, אז עזב את עסקי השעשועים והחל לנהל חנות יד שנייה וללמד נגרות.


הוא מאד התאכזב מהביטלס כשהם, כבר מפורסמים, התעלמו ממנו ולא הזכירו את חלקו בסיפור שלהם, אבל את המכה הקשה ביותר קיבל בשנת 1992 כאשר הגיע לתיאטרון Liverpool Playhouseכדי לצפות במחזה בשם Imagine שסיפר את הסיפור של הביטלס. אז הבחין לורד וודביין, לתדהמתו, שדמותו בתמונה המפורסמת שצולמה באוגוסט 1960 בבית העלמין ארנהם שבהולנד, ובה הוא נראה לצידם של חברי הביטלס, שותפו אלן וויליאמס ואחרים, ושימשה תפאורה למופע, נמחקה לחלוטין. על כך אמר לורד וודביין:

זה ממש פגע בי. מכונת הפרסום הגדולה של הביטלס לא רצתה שייראה אדם שחור קשור אליהם


גם בסרט Backbeat משנת 1994 דמותו של לורד וודביין מוצגת כדמות מאד שולית וכך גם בסרטים תיעודיים ובספרים על הלהקה וזאת, למרות שההיסטוריה של הביטלס כוסתה מכל זווית אפשרית. בנוסף, יש להודות, בניגוד לכל המקורבים האחרים, לורד וודביין מעולם לא עשה ניסיון למנף את התקופה שלו עם הביטלס כדי לפרסם את עצמו ולהרוויח כסף. בשנת 1998 חזר לורד וודביין לטרינידד לרגל חגיגות ה-50 להפלגת האונייה HMT Empire Windrush לאנגליה ואז הפיקה ה-BBC סרט תיעודי על חייו והעיתון The Observer פרסם עליו מאמר.


לורד וודביין ואשתו נספו באופן טרגי בשריפה שהתרחשה בביתם בטוקסטת' בלילה של ה-5 ביולי 2000, כשהוא בן 72. הדבר היחיד שנותר מלורד וודביין הוא פסל המכונה בפי תושבי העיר, Black Christ, וששמו הרשמי הוא The Resurrection of Christ. הפסל הזה נמצא בחזית הכנסייה Metropolitan Methodist Centre שבטוקסטת' ומי שפיסל אותו היה ארת'ור דודלי, פסל מפורסם מליברפול וחבר קרוב של לורד וודביין, ששימש לבקשתו כמודל כאשר פיסל את הפסל בשנת 1969.

24 views0 comments
bottom of page