ביולי 1969 יצא תחת הלייבל של חברת Apple האלבום Maybe Tomorrow של להקת The Iveys, תחת הפקתו של מל אוונס, העוזר של הביטלס, אשר גילה אותם החתים אותה עבור החברה. פול מקרטני התלהב מהלהקה אבל לא אהב את שמה והציע לה להיקרא Badfinger, שם שלקח מ-Badfinger Boogie, שמו הזמני של השיר שכתב שנתיים קודם עבור רינגו, לפני ששונה ל-With a Little Help from My Friends. פרט מעניין הוא שג'וו רצמה לקרוא ללהקה Glass Onion אבל הצעתו לא התקבלה. בסוף, אימץ ג'ון את השם עבור אחד השירים שלו לאלבום הלבן.
האלבום הבא של הלהקה היה Magic Christian Music שיצא בינואר 1970 וששלושה שירים מתוכו שולבו בפס הקול של הסרט The Magic Christian. מדובר בשירים Rock and All Ages, Come on Till Tomorrow ו-Come and Get It, שכתב פול מקרטני ועליו סיפר:
כתבתי את השיר Come and Get It לילה אחד מאוחר מאוד בבית שלי בלונדון. כבר היינו במיטה ופתאום קמתי ואמרתי ללינדה שיש לי רעיון לשיר. ירדתי במדרגות ושרתי את השיר לתוך הטייפ ריקורדר שלי בלחישות כדי לא להעיר אותה. מיד ידעתי שזה שיר מאוד קליט
פול הקליט דמו של השיר Come and Get It ב-24 ביולי 1969 באולפני EMI, לפני שהגיעו יתר חברי הביטלס כדי להקליט את The Sun King/Mean Mr. Mustard. בהתחלה הקליט אותו פול כשהוא מנגן על הפסנתר, אחר כך הכפיל את קולו, אז הקליט תופים וכלי הקשה ובסוף גיטרת בס. לאחר מכן מיקסס את ההקלטה לסטריאו והנה הדמו היה מוכן, והכל תוך שעה אחת.
הנה הדמו של השיר Come and Get It בביצוע פול מקרטני:
ב-2 באוגוסט הקליטה להקת Badfinger גרסה משלה לשיר Come and Get It ועל כך סיפר פול:
הקלטתי את הדמו מאוד מהר יחד עם טכנאי הקול פיל מקדונלד, ואמרתי לחברי Badfinger שהם צריכים עכשיו להקליט את השיר בדיוק כמו שאני עשיתי. הם ענו לי שהם רוצים לשנות את זה קצת ואני אמרתי להם לא לשנות כלום והבטחתי להם שככה השיר יהיה להיט.
פול החליט שעליו להשגיח על ההקלטה כדי לוודא שהשיר יוקלט בדיוק כמו שהוא רצה. הוא ערך אודישן לכל אחד מארבעת חברי הלהקה כדי להחליט מי ישיר את השיר והחליט שזה יהיה טום אוונס. םול הצטרף להקלטה כשהוא מנגן בטמבורין, והשיר יצא כסינגל ב-5 בדצמבר 1969 והגיע למקום הרביעי בבריטניה.
הנה השיר Come and Get It בביצוע להקת Badfinger:
בסופו של דבר, למרות נתוני הפתיחה המצוינים והתמיכה שקיבלו מפול מקרטני, ואחר כך מג'ורג' הריסון, לא הצליחה להקת Badfinger וזה, ללא ספק, סיפור טראגי. הרי מדובר בלהקה מוכשרת שהייתה נתונה לניהולו של סטן פולי, מנהל חסר מצפון ורודף בצע שהוביל אותם לוויכוחים מרים ולהחלטות גרועות ביותר. כל זה יחד עם מקרי מוות טרגיים הובילו לפירוק הלהקה בשנת 1975.