הביטלס תמיד רצו להימנע מהפיאסקו שקרה לכל כך הרבה זמרים ולהקות אנגליים שמצד אחד מאד הצליחו בארצם ומצד שני נכשלו בארצות הברית, כדוגמת קליף ריצ'ארדס. לשמחתם, לפני שעמדו לצאת לארצות הברית לביקור הראשון שלהם, בפברואר 1964, עוד בזמן שהם היו בסיבוב הופעות בפריז, התבשרו שהשיר שלהם, I Want To Hold Your Hand, הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים בארצות הברית.
הביטלס די התקשו בהתחלה לחדור לשוק האמריקאי. חברת Capitol סירבה בהתחלה להוציא את תקליטיהם למרות שהייתה חברת בת של EMI. התקליטים הראשונים של הביטלס יצאו ע"י חברת Vee-Jay, חברה עצמאית קטנה משיקגו שהתמחתה בבלוז, ג'אז, אר. אנד בי. ורוק'נ'רול. החברה חתמה מול EMI על חוזה ל-5 שנים, אבל זו הפסיקה את החוזה על אי תשלום תמלוגים, באמצע 1963. חברת Capitol שוב סירבה וחברת תקליטים קטנה מפילדלפיה.Swan הסכימה להוציא את תקליטי הביטלס הבאים בארצות הברית. רק אחרי שבריאן אפשטיין שכנע את אד סאליבן, בנובמבר 1963, לשדר שלוש תכניות עם הביטלס בפברואר 1964, חברת Capitol השתכנעה להוציא את השיר I Want To Hold Your Hand באמצע ינואר 1964. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים של Billboard Hot 100 ב-1 בפברואר 1964. מיד הגיע השיר גם לראש מצעדי הפזמונים של Cash Box ו-Record World.
אבל איך זה קרה? הכל בגלל ילדה בת 14 בשם מארשה אלברט.
ב-22 בנובמבר 1963 בבוקר, CBS Morning News שידרה כתבה של מייק וואלאס על תופעת הביטלמניה בבריטניה ובמדינות באירופה. בכתבה הזו, ששודרה שוב בערב, הביטלס מבצעים את השיר She Loves You. הנה קטע של הכתבה ששודרה ברשת CBS על הביטלס, ב-21 בנובמבר 1963:
ילדה בת 14 בשם מרשה אלברט ממרילנד, כתבה מכתב לתחנת הרדיו מהעיר וושינגטון, WWDC, אחרי שראתה את הכתבה, ושאלה את השדר קארול ג'יימס, למה לא יכולים להשמיע מוזיקה כזו בארצות הברית? ג'יימס הסתקרן והשיג דרך ידידה דיילת שעבדה על הקו אנגליה-ארצות הברית, עותק מלונדון של הסינגל I Want To Hold Your Hand. ב-17 בדצמבר 1963, הזמין השדרן קארול ג'יימס את מארשה אלברט לאולפן כדי שתציג את השיר בפני המאזינים בפעם הראשונה בארצות הברית. הנה מארשה אלברט מציגה בפעם הראשונה בפני הקהל האמריקאי את השיר I Want To Hold Your Hand בתחנת הרדיו WWDC, ב-17 בדצמבר 1963:
אחרי שהשיר הושמע ביקש קארול ג'יימס ממאזיניו לספר לו האם הם אהבו את השיר. אבל המאזינים לא המתינו להזמנתו. המרכזייה קרסה מטלפונים של צעירים וצעירות שביקשו להשמיע את השיר עוד פעם. בתחנת הרדיו WWDC הוכנס השיר I Want To Hold Your Hand לפלייליסט הקבוע והוא הושמע שוב ושוב.
כשחברת Capitol שמעה שתחנת רדיו מקומית משמיעה את השיר שהחברה תכננה להוציא כסינגל רק ב-13 בינואר 1964, דרשה מהתחנה להפסיק את ההשמעות. אבל תחנת הרדיו, כמובן, סירבה. חברת Capitol גייסה את עורך הדין וולטר הוף שייצג את בריאן אפשטיין, את הביטלס ואת Northern Songs אבל התחנה המשיכה להשמיע את השיר. קארול ג'יימס אמר "אי אפשר לגרום לי להפסיק להשמיע את השיר הזה. הוא להיט". חברת Capitol הבינה שלא תוכל לעצור את WWDC והאמינה שזה לא יתפשט ואז הדפיסה במהירות מספר עותקים מצומצם של הסינגל כדי להפיצו רק בוושינגטון. אבל זה היה מאוחר מדי. קארול ג'יימס כבר שלח עותק של השיר לחבר שלו, שדרן משיקגו שהשמיע אותו בתחנה וקיבל ממאזיניו תגובות יותר מנלהבות. עותק נוסף של השיר הגיע לתחנת רדיו בסט. לואיס ושם התגובות היו היסטריות. ודי מהר העותק הסתובב בכל תחנות הרדיו בארצות הברית והשיר התנגן בכל מקום וזכה לאהבה ענקית מהמאזינים.
חברת Capitol הבינה שכבר אין מה לעשות ושהדבר בעצם משחק לטובתה. הרי זה קידום מכירות מצוין לסינגל שעתיד לצאת על ידה. החברה החליטה להקדים את מועד הוצאת הסינגל וזה יצא יום אחרי חג מולד של 1963. עד ה-10 בינואר 1964 כבר נמכרו למעלה ממיליון עותקים.
ב-11 בפברואר 1964 העניקו הביטלס, כבר בארצות הברית, ריאיון לקארול ג'יימס לאות תודה. הנה הריאיון שהביטלס נתנו לקארול ג'יימס מאחרוי הקלעים של הוושינגטון קולוסאום ב-11 בפברואר 1964:
במשך שנים כולם האמינו שקארול ג'יימס הוא האיש שבזכותו הביטלס כבשו את ארצות הברית. רק בשנת 2004 היסטוריון הביטלס ברוס שפיצר גילה את התפקיד המכריע ששיחקה הילדה מארשה אלברט וסיפר על כך בספרו The Beatles Are Coming! The Birth of Beatlemania in America.
הנה השיר I Want To Hold Your Hand מתוך התכנית של אד סאליבן ב-2 בספטמבר 1964:
