אחד השיאים בסדרה Get Back הוא ההופעה על הגג המוצגת במלואה, כולל ההתרחשויות ברחוב וסביב השוטרים שקיבלו 30 תלונות על רעש תוך שעה. מדובר בהופעה שכבר מזמן הפכה לאירוע אייקוני ובכלל לאחד האירועים המוכרים ביותר בהיסטוריה של הביטלס, עד ששלוש המילים "ההופעה על הגג" הפכו כבר מזמן לביטוי שכמעט כל אחד, גם אם הוא לא מומחה גדול בביטלס, שמע ומכיר. ההופעה על הגג נוכחת בסדרה כבר מההתחלה ולאורכה, סביב הדיונים וההצעות לגבי מקום קיומה, דרך הכנת הגג שבבניין חברת Apple, ועד להתרגשות והאדרנלין בקרב חברי הביטלס אחרי שירדו מהגג.
אני חושב שהייחודיות שבאירוע הזה הוא בכך שמדובר בלהקה הגדולה בעולם המופיעה בפני קהל בפעם האחרונה כאשר היא בוחרת לעשות זאת לא באולם הופעות או באצטדיון או באמפיתיאטרון, כמו שכולם עושים, אלא עולים לגג של בניין באמצע שעת הצהריים במרכז העיר לונדון ופשוט מתחילים. וכל זה בלי לפרסם את דבר ההופעה מראש, בלי להשיג אישורים מהרשויות ובלי למכור כרטיסים. אם חושבים על זה, זה דבר מאד לא שגרתי ומאד אנטי ממסדי ולכן מעורר התרגשות.
בשנת 1964 פרסמה יוקו אונו ספר בשם Grapefruit ובו הוראות למה שיוקו מכנה "אירועים". אחת ההוראות שבספר הוא על מתן הופעה. יוקו מנחה בספר להתחבא עד שהקהל יעזוב את מקום ההופעה, ורק אז, כאשר אף אחד לא מצפה לו, לצאת לאולם הריק ולהופיע. במובן מסוים, ההופעה על הגג של הביטלס עמדה בהנחיות של הספר Grapefruit. היא נעשתה ללא הודעה מוקדמת, במקום לגמרי לא צפוי, ורוב האנשים, למעט אלה שבגגות ובחלונות הסמוכים, לא יכלו לראות אותם.