רוברט פרימן, הצלם שעיצב בין היתר, את העטיפות של האלבומים With the Beatles, Beatles for Sale, Help ו-Rubber Soul, עשה בעטיפת האלבום Rubber Soul דבר שלא עשה קודם. דבר ראשון, הוא לא ציין בה את שם הלהקה, הביטלס, ובכך הפך את האלבום הזה לראשון מסוגו; דבר שני, הוא קבע שהגופן שבו ייכתב שם האלבום, Rubber Soul, יעוצב במיוחד.
פרימן פנה למאייר הבריטי צ'ארלס פרונט כדי שיעצב את הגופן שבו ייכתב שם האלבום, וזה קיבל לשם כך השראה מהצילום שצילם פרימן עבור העטיפה, ובו נראים ארבעת חברי הביטלס כשדמויותיהם מוארכות, וכן משם האלבום, נשמה מגומי (Rubber Soul). במשך שנים נטען שהגופן עוצב בהשפעת סם ה-LSD אבל פרונט גילה שנים מאוחר יותר שכוונתו הייתה לבטא את הרעיון שמאחורי שם האלבום, כאמור, נשמה מגומי.
ההחלטה לא לציין את שם הלהקה בעטיפת האלבום הייתה הוכחה לעוצמתה של להקת הביטלס, שהרי ציון שם הלהקה הוא אלמנט שיווקי חשוב בקידום מכירה של כל אלבום והרי הביטלס לא היו כלל זקוקים לו. האלבום Rubber Soul לא היה היחיד שבעטיפה שלו לא צוין שם הלהקה, ובעקבותיו באו אלבומים נוספים והם Revolver, Let It Be ו-Abbey Road. חשוב לציין שהעטיפה של האלבום Abbey Road יוצאת דופן בהיבט נוסף והוא בכך שלא רק שם הלהקה לא צוין בה אלא גם שם האלבום. כך שברו הביטלס קונספט נוסף, שכן זו הייתה הפעם הראשונה שיצא אלבום ללא ציון שמו וזו הייתה הוכחה נוספת לעוצמה האדירה שאליה הגיעה להקת הביטלס.