ב-7 ביוני 1964 יצאו הביטלס, יחד עם ג'ימי ניקול כמחליפו הזמני של רינגו סטאר, משדה התעופה של לונדון לתחנה הבאה בסיבוב ההופעות העולמי הראשון שלהם, הונג קונג. הטיסה ארכה כ-24 שעות, לאחר שנאלצו לעצור מספר חניות ביניים לצורך תדלוק ואספקה, בציריך ובמספר ערים במזרח התיכון, ביירות וקראצ'י, ובמזרח הרחוק, כלכותה ובנגקוק.
העצירה בביירות הפתיעה את הביטלס במיוחד, שכן הם לא שיערו שבמדינה ערבית כלשהי שמעו עליהם. לשדה התעופה של ביירות הגיעו כ-400 מעריצים והמשטרה המקומית, שלא ידעה איך לעכל את תופעת הביטלמניה הלבנונית, נאלצה להשתמש בהתזת קצף כדי להדוף אותם. המעריצים הביעו גילויי הערצה בדיוק כמו עמיתיהם במדינות המערב, ואף היו כאלה שחבשו פאות moptops. חברי הביטלס לא תכננו לצאת מהמטוס בזמן העצירה בביירות, שארכה בסך הכל שעה, אבל לנוכח כמות המעריצים שהגיעה, הם החליטו לצאת ולנופף להם לשלום ממדרגות המטוס. עיתוני ביירות דיווחו בהרחבה על ה"ביקור" של הביטלס בארצם.
חשוב לציין שבאותה תקופה הייתה לבנון מדינה פתוחה למערב ונהנתה מתנופה גדולה של תיירות מאירופה. ביירות נחשבה אז ל"פריז של המזרח התיכון" בשל חיי הלילה התוססים שלה. כל זה הסתיים עם מלחמת האזרחים שפרצה בשנת 1975, ושנמשכה עד לשנת 1990, עם כיבוש המדינה ע"י הצבא הסורי.
הנה שני קטעי וידיאו שצולמו במהלך העצירה של הביטלס בשדה התעופה של ביירות:
בהמשך הטיסה עצרו הביטלס עצירת ביניים בקארצ'י, העיר הגדולה ביותר בפקיסטן. הביטלס ירדו הפעם מהמטוס כדי לערוך קניות בדיוטי פרי אך נאלצו לנוס על נפשם בחזרה אליו לנוכח התקהלות של מעריצים נלהבים, למרות שהשעה הייתה 2:00 לפנות בוקר.
כאשר עצרו הביטלס לעצירת ביניים נוספת בשדה התעופה של בנגקוק, בתאילנד, הם כבר לא הופתעו שגם במזרח הרחוק שמעו עליהם, כשראו מולם כ-1,000 מעריצים. הביטלס חילקו חתימות כשהם בסולם אל המטוס.
דווקא בשדה התעופה של כלכותה, הודו, עברה נוכחותם של הביטלס באדישות מצד האנשים שהיו שם ולכן הפעם הם יכלו להרשות לעצמם לשבת בקפטריה שבשדה וללגום בנוחת כוס תה. כעבור כארבע שנים, בשנת 1968, חזרו הביטלס להודו, הפעם לריטריט ברישיקש, ובהזדמנות הזו הם פגשו את הביטלמניה ההודית במלוא עוזה.
