יש שתי גרסאות לסיפור מי נתן לג'ון לנון את מפוחית הפה הראשונה שלו: גרסה אחת אומרת שזה היה הדוד ג'ורג'. בהתחלה ג'ון לא ממש התעסק עם המפוחית שנתן לו הדוד ג'ורג' אבל אחרי שנפטר, כשג'ון היה בן 14, הוא התחיל ללמד את עצמו לנגן בה. גרסה אחרת אומרת שאת המפוחית הראשונה קיבל מאחד הסטודנטים שהתגורר תמורת שכר דירה בבית דודתו, מימי. לסטודנט, שלמד רפואה, הייתה לו מפוחית פה ואחרי שג'ון התעניין בה, הבטיח לו שאם יצליח לנגן בה משהו ייתן לו אותה במתנה. ג'ון התאמץ, הצליח והמפוחית עברה אליו.
מה שכולם מסכימים הוא שיום אחד, כשג'ון נסע באוטובוס לסקוטלנד לבקר את דודתו, הוא ניגן במפוחית הפה שלו כל הדרך ללא הפסקה. כשהגיעו ליעדם, אמר לו הנהג שאם יחזור לתחנה למחרת, ייתן לו מפוחית פה יותר טובה שנמצאת במחלקת "אבדות ומציאות". ג'ון לא התעצל, חזר וקיבל את מפוחית הפה.
באמצע אוגוסט 1960, כשהביטלס היו בדרכם לביקור הראשון בהמבורג, הם עצרו בעיר ארנהם שבהולנד, שם ביקרו, בין היתר, בחנות לכלי מוזיקה, ממנה גנב ג'ון מפוחית פה מסוג הוהנר. בשנת 2012 סיפרה גברת מארנהם, במסגרת תכנית טלוויזיה הולנדית, שהיא בעלת חנות לכלי מוזיקה ושבשנות ה-80 שמעה על הסיפור הזה. מאחר והחנות שלה היא היחידה בארנהם שמוכרת כלי מוזיקה, היא הניחה שמדובר בחנות שלה, במיוחד שבאמת זכרה שבשנת 1960 חבורה של בחורים בעלי מבטא אנגלי פקדו את החנות שלה בוקר אחד אבל לא קנו דבר. אחרי שהם עזבו היא גילתה שחסרה לה מפוחית פה. היא סיפרה שכיום היא מוכרת בחנות שלה את אותו הדגם, הוהנר, תחת המותג The Stolen One (זה שנגנב).
ב-21 ביוני 1962 הופיעו הביטלס באולם Tower Ballroom שבניו ברייטון. באותה תקופה הנוהג היה לערוך הופעות שבהן הופיעו מספר מבצעים, אחד אחרי השני, כאשר המבצע בעל המוניטין הגדול יותר הופיע בסוף. הכוכב של הערב היה הזמר ברוס צ'אנל, שהיה בשיא הצלחתו בזכות הלהיט שלו Hey! Baby שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים. הנה ביצוע השיר:
צ'אנל הופיע עם דלברט מקלינטון שניגן במפוחית הפה. ברוס צ'אנל הושפע מזמרי בלוז של דרום ארצות הברית, במיוחד ג'ימי ריד, שעשו שימוש נרחב במפוחית פה ולכן אימץ את הכלי הזה בשירו. הנה ביצוע השיר Baby What You Want Me To של ג'ימי ריד מ-1959:
לפני ההופעה, פגש דלברט מקלינטון בחדר ההלבשה של מועדון The Cavern את ג'ון לנון וזה מאד התרשם מהמפוחית שלו. מקלינטון נתן לג'ון כמה טיפים בנגינת מפוחית וג'ון סיפר לו שהוא רוצה לשלב את הכלי בשיר שהוא ופול כתבו בשנת 1958, בשם Love Me Do. ואי אפשר שלא להתרשם מהדמיון הרב הקיים בנגינת המפוחית בשני השירים.
הכנסת מפוחית הפה לשיר Love Me Do חייבה את פול להחליף תפקיד עם ג'ון ולשיר את השורה: Love Me Doooo. השיר היה הסינגל הראשון של הביטלס ויצא ב-5 באוקטובר 1962, כשבצד ב' P.S. I Love You, והגיע למקום 17 המכובד במצעד הפזמונים. הנה הקלטת דמו של השיר:
הנה ביצוע השיר:
במהלך פרויקט Get Back ב-1969, ביצעו הביטלס את השיר Love Me Do, בלי המפוחית:
מפוחית הפה הייתה כלי מאד פופולרי בראשית שנות ה-60 וזמרים כמו בוב דילן עשו בו שימוש רב. גם הרולינג סטונס השתמשו במפוחית הפה.
הנה השיר Blowing in the Wind משנת 1953 ובו בוב דילן מנגן במפוחית הפה:
הנה השיר Not Fade Away של באדי הולי בביצוע הרולינג סטונס משנת 1964 ובו בריאן ג'ונס מנגן במפוחית הפה:
הביטלס המשיכו להשתמש במפוחית בשירים נוספים אבל ככל שהשנים חלפו השימוש בה הלך ופחת. רשימת השירים הנוספים שבהם הביטלס עשו שימוש במפוחית כוללת את:
השיר Please Please Me משנת 1963:
השיר Thank You Girl משנת 1963:
השיר I'll Get You משנת 1963:
השיר Little Child משנת 1963:
השיר Chains משנת 1963:
השיר There's a Place משנת 1963:
השיר I Should Have Known Better משנת 1964:
השיר I'm a Looser משנת 1964:
השיר Being for the Benefit of Mr. Kite משנת 1967:
השיר Rocky Racoon משנת 1968:
השיר All Together Now משנת 1969:
