דורות'י (דוט) רוהן הייתה בת זוגו של פול מקרטני בין השנים 1959 ל-1961. עבור מיליוני מעריצות ברחבי העולם זה נשמע כהתגשמות של חלום רטוב אבל עבורה היה מדובר בחלום בלהות. כשהכירה את פול היא הייתה בחורה בת 16 מאד שקטה, ביישנית, מופנמת ובעלת דימוי עצמי מאד נמוך, בעוד שפול היה בחור בן 17, כבר בעל בטחון עצמי של כוכב רוק ועם דרישות שהיא הייתה צריכה להיכנע להן. קשר כזה, מטבע הדברים, לא יכול היה להיגמר טוב מבחינתה.
דוט נולדה בליברפול בשנת 1944, ובילדותה סבלה מהתעללות מצד אביה האלכוהוליסט, בעוד שאמה, שהייתה מאד מרוחקת רגשית, לא הייתה שם בשבילה. באוגוסט 1959, היא הגיעה למועדון הקסבה וצפתה בהופעה של להקת הקווארימן. באותו זמן היא עבדה כפקידה בסניף בנק, והביקור בקסבה היה מבחינתה אסקפיזם מושלם משגרת היום-יום האפורה. אחרי ההופעה שוחחה דוט עם ג'ון ופול, ועל כך סיפרה:
בהתחלה מצאו חן בעיניי פניו של ג'ון וחשבתי שהוא נראה טוב אם כי מדובר בבחור מחוספס. פול היה נאה בצורה רכה יותר. ג'ון היה הדומיננטי בין השניים והייתה לו אישיות שונה מאוד מזו של פול. ג'ון נתן לי את הכינוי Bubbles מאיזו שהיא סיבה ושנינו הסתדרנו ממש טוב. אני יודעת שפול תמיד מצטייר כבחור הנחמד והאדיב, אבל בעיניי ג'ון היה הרבה יותר ממנו. הוא לא היה כזה מרושע כמו שמספרים
אמנם נמשכה דוט תחילה אל ג'ון, אך די מהר גילתה שהייתה לו חברה, סינת'יה, ואז היא הפנתה את תשומת לבה אל פול. וכך היא סיפרה:
ישבנו, פול ואני, ושוחחנו. אמרתי לו שאני מרגישה קצת סחרחורת ועומדת להתעלף, ואז יצאתי החוצה לגינה. פול יצא אחריי לבדוק אם אני בסדר, ואז הוא שאל אותי האם אני רוצה לצאת אתו. אמרתי לו שכן, והסכמנו להיפגש איפשהו באזור פני ליין, שזה בערך אמצע הדרך בין הבית שלי לבית שלו. בדייט הראשון הלכנו לקולנוע כי לא היה לנו כסף לשום דבר אחר.
דוט גילתה די בתחילת הזוגיות שלהם, שפול מאד רכושני כלפיה, ועל רקע הבטחון העצמי הנמוך שלה, היא הסכימה להיענות לכל מה שהוא רצה. כך היא סיפרה:
הוא היה כל כך רכושני שהיה צריך לשלוט בכל מה שקשור אלי, במראה שלי, בלבוש שלי, ואפילו במחשבות שלי. הוא תמיד רצה שאראה טוב יותר ממה שנראיתי באמת. אני מתביישת להודות בזה עכשיו, אבל אז זרמתי אתו. הפכתי לבובה שלו. אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום, לעולם לא הייתי מרשה לזה לקרות. הוא נתן לי רשימה של כללים שהייתי צריכה לעמוד בהם. לג'ון היו אותם כללים כלפי סינת'יה. פול גם אמר לי שאסור לי להיפגש עם החברות שלי. לא יכולתי לצאת לשום מקום בלעדיו, וכך איבדתי קשר איתן. כשיצאנו היה לי גם אסור לעשן, למרות שהוא בעצמו כן עישן.
היה בחור אחד שתמיד ראיתי בתחנת האוטובוס בדרך לבית הספר, והייתי מפנטזת עליו. לילה אחד ראיתי אותו במועדון הקסבה ועשיתי לו עיניים. הבחור ביקש ממני לרקוד אתו בזמן שפול עשה חזרות בקומה העליונה של הבית, לפני ההופעה. כשהוא ירד וראה אותנו רוקדים, הוא זעם. אחרי ההופעה, הוא ניגש אלינו עם המעיל שלי בידו, ואמר לי "הולכים". חזרנו הביתה והתחיל לצעוק עלי. הוא אמר לי שאסור לי לרקוד וליהנות עם מישהו אחר, ואני שתקתי. אולי רציתי לשמור על שקט דווקא כי ראיתי הרבה מריבות בין ההורים שלי. כמובן שזה ששתקתי מאד חיזק את הרכושנות שלו.
עם הזמן הכירה דוט את משפחתו של פול, ועל כך סיפרה:
אהבתי את המשפחה שלו. הדודות שלו היו נהדרות. אחת מהן תמיד הגיעה ביום שני בערב לעשות כביסה ולהכין ארוחת ערב. אהבתי גם את אבא שלו, הוא היה איש נהדר. בחג המולד ובערב השנה החדשה הייתי נוסעת לבית שלו וזה היה כל כך שונה מהבית שלי. היו להם מסיבות נהדרות שבן היו מנגנים ביחד, פול בגיטרה ואבא שלו בפסנתר. פול תמיד כתב שירים והוא היה מנסה אותם עליי, והיה אומר לי שהוא כתב אותם בשבילי. לגבי שני שירים, Love of the Loved ו-P.S. I Love You, הוא אמר שהם לגמרי עלי.
בשנת 1961 נכנסה דוט להריון מפול. ג'ים, אביו, אסר עליהם למסור את התינוק לאימוץ, כפי שהיה מקובל לגבי אימהות רווקות, והשניים תכננו להינשא. פול קנה טבעת אירוסין מזהב והיה מוכן "לעשות את הדבר הנכון". התכנון היה להינשא בטכס צנוע במשרד הרישומים, שכן לא היה להם כסף לחתונה גדולה. אמא של דוט באה לבית משפחת מקרטני כדי לשוחח עם ג'ים, ואמרה לו שהיא מבוישת ממה שיגידו השכנים. ג'ים אמר שהוא דווקא מאד גאה בזוג הצעיר והציע שהם יעברו להתגורר בביתו, רחוק מעיני השכנים שלה. לבסוף, הפילה דוט בחודש השלישי והחתונה מיד בוטלה. בתחילה, היא הייתה הרוסה ופול, שכלפי חוץ היה נראה נסער, חש הקלה גדולה.
כשהביטלס נסעו להמבורג, נהג פול לכתוב לדוט כמעט בכל יום. אמנם הוא היה מבלה עם נשים אחרות, אך היא התעלמה מכך, עד שיום אחד מצאה מכתב מנערה גרמניה שכתבה לו שהיא לא יכולה לחכות עד שיחזור אליה. פול דחה את הנושא וסירב לדון בו איתה. במהלך הביקור השני של הביטלס בהמבורג, נסעו דוט וסינת'יה לבקר את בני זוגן. על כך סיפרה דוט:
במשך כל הנסיעה, פנטזנו על שני הגיבורים החתיכים שלנו, שבטח ימתינו לנו בזרועות פתוחות על הרציף של תחנת הרכבת בהמבורג, כשהכל מסביב ערפילי ורומנטי, אבל כשהגענו גילינו שהם לא שם בכלל. מצאנו אותם במגורים שלהם ישנים, שיכורים ומסטולים מכדורים.
בקיץ 1962, כשהביטלס על סף פריצה אל התהילה, החליט פול להפסיק את הקשר עם דוט. למרות שהפרידה בפועל הייתה פתאומית, היא חשה כבר מזמן שזה עלול לקרות בכל רגע. על כך סיפרה:
יכולתי לראות שפול מתרחק ממני. במשך כל הזמן שהיינו זוג, היו לו הרבה בחורות מהצד, וזה היה דבר מאד קל בשבילו. הוא היה צעיר ולא יכול היה להתאפק. כשהודיע לי שהקשר בינינו נגמר, זה גרם לי לעצב עמוק אבל גם לתחושת שחרור גדולה. פול אמר לי שאנחנו ביחד כל כך הרבה זמן שהיינו צריכים או להתחתן או להיפרד. הוא אמר לי שהוא לא רוצה להתחתן, ולכן, למרות שהוא אוהב אותי, עלינו להיפרד. הוא לא בכה אבל ידעתי שהוא מרגיש רע ושהוא מצטער. פרצתי בבכי, ושאלתי אותו איך הוא יכול לעשות לי את זה ושאלתי אותו מה אני אעשה עכשיו, והוא היה כלפיי מגעיל ושטחי מאוד. בכיתי במשך שבועות אחרי הפרידה. לא יצאתי החוצה כי ממילא ניתקתי בגללו קשר כמעט עם על החברים שהיו לי. עברו שלושה או ארבעה חודשים עד שהתאוששתי מזה
בהמשך, הצטרפה רובן לשירות ה-Civil Service וניסתה להתחיל שלב חדש בחייה. לרוע מזלה, הביטלס הפכו לדבר גדול מהחיים ובכל מקום שמעה וקראה עליהם מבלי שיכלה לברוח מזה. כדי להתרחק מהמצב, היא החליטה לעזוב את ליברפול ולבנות חיים חדשים במקום אחר. היא החליטה להגר לקנדה ותוך ארבעה ימים פגשה שם את ורנר בקר, שהפך לאהבת חייה. לבסוף, השניים נישאו ועברו להתגורר באונטריו.
דוט ראתה את פול שוב כאשר הביטלס הופיעו בטורונטו ב-17 באוגוסט 1965. מאוחר יותר, היא קראה בראיון את מה שפול סיפר עליה:
באותה תקופה כולנו ניסינו להפוך את בנות הזוג שלנו לבריג'יט בארדו. זו הייתה התקופה שבה היא הייתה אלילת מין מרהיבה שהורידה את בגדיה בסרטים, וכך הפכה לפנטזיה הכי גדולה שלנו. לכן, בנות הזוג שלנו היו חייבות להיות בלונדיניות, להיראות כמוה ולהשתולל כמוה, אם אתה מבין למה אני מתכוון. ג'ון ואני היינו מדברים על זה שהיינו שמחים שבנות הזוג שלנו יהיו התשובה הליברפולית לבריג'יט בארדו. כך, הכרחנו אותן, דוט וסינת'יה, לצבוע את השער לבלונדיני ולהתלבש בחצאיות מיני. האמת שזה נורא, אבל ככה זה היה אז
דוט מאד נפגעה מדבריו של פול ועל כך אמרה:
כשקראתי בראיון הזה איך הוא התייחס אלי מאד נפגעתי. אחרי שיצאתי עם מישהו במשך שלוש שנים, ציפיתי שיהיה לו יותר מה לספר עלי מזה שרצה שאראה כמו בריג'יט בארדו. כנראה שבאמת לא הייתי כזאת משמעותית עבורו
ב-9 במאי 1976, כשלהקת Wings הופיעה ב-Maple Leaf Garden בטורונטו, הזמין פול את דוט להופעה ושלח לה מכונית רולס רויס שתאסוף אותה, את בן זוגה ואת בתה. לאחר ההופעה שוחחו השניים, ולדבריה, השיב פול על השאלות הרבות שהיו לה בנוגע לתקופה שהיו ביחד. דוט סיפרה שהפגישה הזו עזרה לה מאוד לסגור מעגל עם פול.
