בריאן אפשטיין הפך למנהל של להקת הביטלס בדצמבר 1961, כאשר הלהקה הייתה מאד פופולרית בליברפול ובסביבותיה וכן בהמבורג שבצפון גרמניה אבל מחוץ לאזורים הללו, היא הייתה אלמונית לחלוטין. לכן, המשימה הראשונה שהציב בריאן לעצמו הייתה להשיג לביטלס הופעות בכל מקום שרק אפשר היה, לעתים קרובות תמורת תשלום מגוחך, וזאת על מנת להרחיב את החשיפה והפרסום שלה. בריאן הצליח במשימתו והביטלס החלו לתפוס את תשומת לב הקהל והתקשורת ובכל מקום שאליו הגיעו כדי להופיע הקהל נהר בהמוניו. לאור הביקוש הגואה להופעות של הביטלס החלו הכרטיסים להימכר מאד מהר והמחיר לטפס במהירות ולהכפיל את עצמו. עם זאת, למרות שהמחירים טיפסו ובריאן יכול היה לדרוש נתח גדול יותר עבור הביטלס, הוא הקפיד לכבד את החוזים שעליהם חתם עם האמרגנים המקומיים ובכך וויתר על הכנסה כספית גדולה לטובתם. מבחינתו, הבטחה היא דבר שחייבים לקיים.
ביוני 1965, כאשר ערכו הביטלס סיבוב הופעות בצרפת, איטליה וספרד, שם לב בריאן שהקהל שהגיע להופעות לא היה בהיקף הגדול כמו בשנה הקודמת. בריאן שאל את טוני בארו, הדובר של הביטלס, מה לדעתו הסיבה לכך והאם לדעתו העניין סביב הביטלס מתחיל לדעוך. בתחילה האשים בארו את הטמפרטורות הגבוהות במיוחד ששררו באותו קיץ באירופה אבל בריאן לא חשב שזו יכולה להיות הסיבה היחידה לכך שמעריצים יעדיפו להישאר בבית. אז הודה בארו שהסיבה העיקרית היא מחירי הכרטיסים להופעות של הביטלס שהיו גבוהים מהמקובל והרחיק מהן חלק לא קטן של מעריצים שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותם. הידיעה הזו מאד ציערה את בריאן שתמיד הרגיש הכרת תודה עמוקה למעריצים שכן רק בזכותם הביטלס הגיעו לאן שהגיעו. מבחינתו, היה חשוב שמחירי הכרטיסים להופעות של הביטלס יאפשרו לכל מי שאהב אותם להגיע להופעות, ובריאן החליט לעשות מעשה.
כך, חודש וחצי מאוחר יותר, כשהופיעו הביטלס באצטדיון Shea Stadium בניו יורק, מחירו של הכרטיס היקר ביותר להופעה, עבור מושב במפלס הדשא, עמד על 5.65 דולר בלבד, שהם דולר 53 דולר או 180 ₪ במונחים של היום. המחיר הזה היה מחיר זול במיוחד באפן מפתיע. כדי להמחיש עד כמה הכרטיסים שמכר בריאן היו זולים, אציין שסיד ברנשטיין, האמרגן הניו יורקי שעמד מאחורי ההופעה באצטדיון Shea Stadium, הציע לשלם לו סכום של 10 דולר למושב עבור כל כרטיס שלא יימכר, כלומר כמעט פי שניים ממחיר הכרטיס היקר ביותר שהוצע למכירה. צעד זה מוכיח שברנשטיין סבר שכרטיס להופעה של הביטלס שווה לפחות את המחיר הזה, אם לא יותר, וכן שכל 55,600 הכרטיסים היו נמכרים בכל מקרה לאור הפופולריות העצומה של להקת הביטלס. עם זאת, בריאן סירב להצעה של ברנשטיין ועמד על שלו משום שחשב זה הצעד הנכון, הצודק וההוגן. בריאן מאד רצה שכל מה שקשור לביטלס יהיה לגמרי בר השגה עבור כל מי שאהב אותם, גם אם אינו צעיר בעל אמצעים.