השאלה "איפה היית כשנרצח הנשיא קנדי?" הייתה מאד נפוצה בקרב האמריקאים אחרי הרצח של הנשיא האמריקאי שהתרחש ב-22 בנובמבר 1963. זו שאלה מאד מקובלת כשמתרחשים אירועים מכוננים כמו השאלות "איפה היית כשנרצח ראש הממשלה יצחק רבין?" או "איפה היית כשנרצח ג'ון לנון?" או "איפה היית כשנפלו מגדלי התאומים?" אז כאן נענה על השאלה איפה היו הביטלס כשנרצח הנשיא קנדי?
לפני שנענה על השאלה הזו, נזכיר שביום שבו נרצח הנשיא קנדי יצא האלבום With The Beatles, עם הזמנות מראש של חצי מיליון עותקים. האלבום הזה טיפס לראש מצעד הפזמונים בבריטניה והדיח משם את האלבום הראשון של הביטלס, Please Please Me, שיצא שמונה חודשים קודם לכן. האלבום With The Beatles נשאר בראש המצעד 21 שבועות וכך, ביחד עם Please Please Me, רשמו הביטלס 51 שבועות רצופים במקום הראשון של המצעד.
אבל השאלה איפה היו הביטלס עצמם כשנרצח הנשיא קנדי? אז באותו יום הם הביטלס שתי הופעות באולם Globe Cinema שבעיר סטוקטון-און-טיז בצפון מזרח אנגליה. כלהקת חימום של אותו ערב, הופיעה להקת בנות מליברפול בשם The Vernons Girls ולפני שזו עלתה לבמה הודיעו ברדיו שהנשיא האמריקאי קנדי זה עתה נורה ומובהל לבית החולים. ג'ון שהיה מזועזע מהחדשות אמר לבנות הלהקה "שמעתן שקנדי נורה?". במקרה, אחת מהן נשאה את שם המשפחה קנדי, כלומר שמה היה מורין קנדי, ומאחר שהכירה את חוש ההומור העוקצני של ג'ון והייתה בטוחה שהוא אומר איזו בדיחה מקאברית על חשבונה, הגיבה ואמרה לו "ג'ון, אל תהיה עד כדי כך חולני". בתום ההופעה הראשונה של הערב, כבר דיווחו כלי התקשורת הנשיא מת מפצעיו בבית החולים והחלו להתפשט שמועות שבגלל האירועים בארה"ב, ההופעה השנייה של הביטלס לא תתקיים. עם זאת, האמרגנים החליטו לקיים אותה כמתוכנן וכך היה.
בשונה ממה שהיה ניתן לצפות, ההתנהגות של הקהל בהופעה השנייה לא הייתה שונה מזו שבכל הופעה של הביטלס, כלומר הקהל בכה, צרח והתעלף עפ"י רוח הביטלמניה. אמנם רצח הנשיא קנדי היה אירוע שזעזע את העולם המערבי, כולל באנגליה, אבל הקהל שהגיע באותו ערב לאולם Globe Cinema לא היה מוכן לוותר על החוויה המיוחדת של הופעה חיה של הביטלס. בנוסף, מדובר היה במאות צעירים שלא ממש הבינו, או לא ממש רצה להבין, את ההשלכות של רצח הנשיא קנדי, ובכלל לא התעניין בפוליטיקה. כחודש וחצי מאוחר יותר הופיעו הביטלס בפעם הראשונה בארה"ב ורבים טוענים שדווקא רצח הנשיא קנדי הניע את הצעירים האמריקאיים לחפש מפלט ופורקן לטראומה הגדולה שחוותה האומה כולה וזה בדיוק מה שהביטלס סיפקו להם.