פול מקרטני, כמוזיקאי מאד ורסטילי עסק, ועדיין עוסק, בסגנונות מוזיקליים מאד מגוונים, אך הדבר עצבן את ג'ון לנון כשמדובר היה באותם שירים שהוא נהג לכנות granny music shit, כמו למשל, When I’m 64, Honey Pie, Ob-La-Di, Ob-La-Da, Maxwell's Silver Hammer, ועוד.
אחד השירים הראשונים שעצבנו את ג'ון היה Hello, Goodbye. במיוחד, משום שחשב שלא ראוי שהשיר הזה יופיע בצד א' של הסינגל החדש של הביטלס, שבסופו של דבר יצא ב-24 בנובמבר 1967, בעוד שהשיר שלו, I'm the Walrus, שובץ בצד ב'. אז אמר ג'ון משפט מדהים:
נמאס לי להיות חבר בלהקת הליווי של פול מקרטני
בתחילה, ראו המעריצים את השיר Hello, Goodbye, כשיר המשלב באפן מושלם בין מוזיקת פופ לרוחניות, משום שהם הבינו, לא בצדק, את מילותיו כמעין מסרים פילוסופיים. אולם המקור למילים של השיר הזה שונה לחלוטין. ערב אחד, אכל אליסטייר טיילור, העוזר האישי לשעבר של בריאן אפשטיין ובאותו זמן אדם בכיר בחברת Apple, ארוחת ערב בביתו של פול. כששאל טיילור את פול מאיפה הוא שואב את הרעיונות לכתיבת שירים עשה איתו פול תרגיל מעניין. על כך סיפר אליסטייר:
פול לקח אותי לאחד החדרים בביתו, שם היה כלי מוזיקלי בשם הרמוניום (כלי נגינה ממשפחת הקלידים שהוא פופולרי במוזיקה של המזרח) ישן ומגולף ביד. פול אמר לי: "בוא ושב בקצה השני של ההרמוניום. תקיש על איזה תו במקלדת שאתה אוהב, ואני אעשה את אותו הדבר. עכשיו, בכל פעם שאני אומר מילה, אתה תגיד את ההפך ואני אמציא מנגינה. אתה תראה שכך נעשה מוזיקה". פול אמר "שחור'" ואני עניתי "לבן", פול אמר "כן" ואני עניתי "לא", פול אמר "טוב" ואני עניתי "רע", פול אמר "שלום" ואני אמרתי "להתראות". אני תוהה אם פול באמת המציא את השיר הזה תוך כדי התרגיל הזה או שכבר היה לו אותו בראש
פול סיפר על השיר Hello, Goodbye גרסה שונה לגמרי עם משמעות עמוקה יותר, בספרו Many Years from Now משנת 1997:
השיר Hello, Goodbye הוא אחד השירים שלי והוא עוסק בנושא הדואליות. למשל, גבר ואישה, לבן ושחור, שנהב והובנה, נמוך וגבוה, נכון ושגוי, למעלה ולמטה, שלום ולהתראות. זה היה שיר שהיה קל מאוד לכתוב. זה שיר על הדואליות, כשאני בצד החיובי. למשל, אתה נפרד ואני אומר "שלום". אתה אומר "עצור" ואני אומר "לך". אני דגלתי בצד החיובי של הדואליות, ואני עדיין עושה זאת עד היום
הגרסה של ג'ון לשיר Hello, Goodbye הייתה שונה מאד מזו של טיילור ומזו של פול. כך אמר ג'ון בראיון לדייויד שף בשנת 1980:
זה עוד שיר של פול, שמריח מקילומטר. זה לא שיר טוב והחלק הכי טוב שלו הוא הסיום שלו. זה בעצם שלוש דקות של סתירות ומילים חסרות משמעות
הנה השיר Hello Goodbye:
Comments