פול מקרטני היה מעריץ גדול של ליטל ריצ'רד ואהב לבצע את שיריו ולחקות את קולו הצווחני, ואפילו במפגש המוזיקלי הראשון שלו עם ג'ון לנון ב-6 ביולי 1957 זו הייתה אחת הדרכים להרשים אותו.
בשנת 1955 הקליט ליטל ריצ'רד את השירKansas City , ובשנת 1956 הקליט את השיר Hey, Hey, Hey, Hey. בהמשך אותה שנה מיזג ליטל ריצ'רד בין שני השירים ויצר מהם מחרוזת.
הנה השיר Kansas City בביצוע ליטל ריצ'רד:
הנה השיר Hey, Hey, Hey, Hey בביצוע ליטל ריצ'רד:
הנה המחרוזת Kansas City/Hey, Hey, Hey, Hey בביצוע ליטל ריצ'רד:
פול, שכבר ביצע שירים של ליטל ריצ'רד, כמו Lucille, שלא נכלל באף תקליט רשמי או Long Tall Sally שיצא בתקליט EP ביוני 1964, החליט שבאלבום Beatles for Sale שיצא בדצמבר 1964 תכלל המחרוזת Kansas City/Hey, Hey, Hey, Hey. ב-18 באוקטובר 1964, הקליטו הביטלס שני טייקים של המחרוזת כאשר הראשון הוא זה שנבחר ועליו נוספו הפסנתר של ג'ורג' מרטין, קולות הרקע ומחיאות הכף של ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר. בחלק הראשון של פרויקט Anthology שיצא בשנת 1995 שוחרר באפן רשמי הטייק השני של המדלי Kansas City/Hey, Hey, Hey, Hey.
הנה הטייק השני של המדלי Kansas City/Hey, Hey, Hey, Hey בביצוע הביטלס מתוך פרויקט Anthology:
הנה הטייק השני של המדלי Kansas City/Hey, Hey, Hey, Hey בביצוע הביטלס מתוך פרויקט Anthology:
לליטל ריצ'רד הייתה השפעה רבה על הביטלס ובמיוחד על פול, גם בנוגע לעניין המחרוזת של שירים. פול חזר על הרעיון אמנם רק בשנת 1969 במסגרת האלבום האחרון של הביטלס, Abbey Road, אבל אין ספק שזה רגע מכונן בקטלוג של הלהקה הטובה בעולם. אמנם זו המחרוזת המפורסמת ביותר שהיה פול אחראי עליה אבל היא לא היחידה והוא חזר על כך גם באלבומים אחרים כמו Ram עם השיר Uncle Albert/Admiral Halsey ו-Egypt Station עם Hunt You Down/Naked/C-Link. נראה שכמו במקרים אחרים אצל פול, התעלה התלמיד על המורה.