ב-20 בספטמבר 1969, בזמן שביקר ג'ורג' הריסון את אמו החולה בליברפול, נפגשו ג'ון לנון, פול מקרטני ורינגו סטאר עם אלן קליין במשרדי Apple כדי לחתום על החוזה החדש שהשיג עם חברות EMI ו-Capitol, אשר העניקו לביטלס, לראשונה, את הזכות לקבוע את האופן שבו המוזיקה שלהם תופץ, וקטלוג השירים שלהם הפך לראשונה נגיש לחברת Apple. בנוסף, לפי החוזה החדש עלו התמלוגים שהם מקבלים מ-17.5% ל-25%, עד לשנת 1976 לפחות. אפילו פול, שהיה מסויג, בלשון המעטה, מהניהול של קליין, חתם יחד עם האחרים על החוזה החדש והמיטיב.
מה שפול, ג'ורג' ורינגו לא ידעו הוא ששבוע קדום לכן הודיע ג'ון לקליין שהוא עוזב את הלהקה. קליין ביקש ממנו לשמור על כך בסוד, אפילו מחבריו, כדי שעסקי הביטלס לא ייפגעו, במיוחד בזמן המשא ומתן על החוזה החדש. לאחר שכולם חתמו על החוזה החל פול, מלא בהתלהבות, להעלות יזמות חדשות עבור הביטלס. זה בדיוק היה הרגע שבו לא יכול היה ג'ון להתאפק עוד. וכך סיפר ג'ון בריאיון מקיף שנתן למגזין רולינג סטון בדצמבר 1970: דיברנו על משהו במשרד ופול אמר שצריך לעשות משהו, ואני אמרתי לו שוב ושוב "לא, לא, לא" לכל מה שהציע, עד שזה הגיע לנקודה שבה אמרתי לו "הלהקה נגמרה, אני עוזב". אלן שהיה שם, אמר לי "אל תספר", שכן הוא לא רצה שאספר אפילו לפול, אבל לא יכולתי להתאפק, לא יכולתי לעצור את זה, וזה יצא. פול ואלן אמרו שהם שמחים שאני מסכים לא להודיע על כך בציבור, כאילו שאני הולך לעשות מזה אירוע. אני לא יודע אם פול אמר לי, "אל תגיד לאף אחד", אבל הוא היה מרוצה מכך שלא התכוונתי להודיע. הוא אמר, "טוב, שום דבר בעצם לא קרה אם אתה לא באמת מתכוון לספר על זה".
פול סיפר באנתולוגיה על אותו מפגש:
אמרתי "אני חושב שעלינו לחזור להופעות קטנות, אני באמת חושב שאנחנו להקה קטנה ומעולה. עלינו למצוא את השורשים הבסיסיים שלנו, ואז מי יודע מה יקרה אחרי זה, או שהלהקה תתפרק אחרי זה, או שנחשוב שעדיין יש לנו את זה". ג'ון הביט בי ואמר "אני חושב שאתה טיפש. לא התכוונתי לומר לך עד שנחתום על החוזה אבל אני עוזב את הלהקה" הלסתות שלנו נשמטו...לא ממש ידעתי מה לומר.
עניין פירוק להקת הביטלס נשמר בסוד עד אפריל 1970, כאשר פול היה זה שנתן לעניין ביטוי באמצעי התקשורת. עד אז, וכל עוד יציאת האלבום Let It Be התמהמה, החליט קליין לעשות צעד. הוא ידע שאין כל אפשרות לקבל חומרים חדשים מהביטלס ולהפיק אלבום חדש, ולכן יזם את הרעיון להוציא אלבום אוסף. אחרי הכל, במסגרת המשא ומתן שניהל על החוזה החדש, נקבע, לדרישת חברת Capitol, שייצא אלבום אוסף אחד בשנה. קליין הנחה את אלן שטקלר מחברת ABKCO (החברה שבבעלותו המשותפת עם אשתו, בטי) להפיק את אלבום האוסף החדש. שטקלר בחר שירים שלא הופיעו באלבומים של הביטלס שיצאו בארצות הברית, עם דגש על השירים האחרונים של הלהקה.
במקור, נקרא אלבום האוסף The Beatles Again, אבל זמן קצר לפני יציאתו, שונה השם ל-Hey Jude. זאת, משום שהשיר הזה הפך לאחד הפופולריים ביותר של הלהקה בשנים האחרונות. מאחר ושינוי השם נעשה לאחר הדפסת עטיפת התקליט, מספר לא גדול של עותקים נמכר עם הכותרת The Beatles Again, מספר עותקים אחר לא נשא את שם האלבום והלהקה בשני צדדי עטיפה, בעותקים הראשונים הודבקה מדבקה עם השם Hey Jude, ובמרבית העותקים הודפס השם Hey Jude. יצוין ששתי התמונות שמוצגות בשני צדדי העטיפה צולמו בסשן הצילומים האחרון שערכו הביטלס ב-22 באוגוסט 1969, בביתו של ג'ון, טיטנהורסט פארק. בשנת 2007 טען ניל אספינל כי שתיהן הוחלפו בטעות ע"י קליין לפני הדפסת העטיפה, כך, שהתמונה שהייתה אמורה להופיע בצד הקדמי הודפסה בצד האחורי ולהיפך.
בפברואר 1970 יצא האלבום Hey Jude במדינות רבות, וביניהן ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ספרד, גרמניה, צרפת, יוון, יפן, מקסיקו ורוב מדינות דרום אמריקה, אך לא בבריטניה. רק 9 שנים מאוחר יותר, ב-11 במאי 1979, הוא יצא גם באי הבריטי.
מעניין לציין שמההוצאה של האלבום Hey Jude בספרד הושמט השיר The Ballad of John and Yoko בגלל שתי סיבות:
1) הפזמון המתייחס לישו ולצליבה לא מצא חן בעיניי הממסד הקתולי הספרדי:
Christ you know it ain't easy You know how hard it can beThe way things are going They're going to crucify me
ישו אתה יודע שזה לא קל
אתה יודע כמה זה יכול להיות קשה
בדרך שבה הדברים מתקדמים
הם הולכים לצלוב אותי
2) השורה המתייחסת לגיברלטר כיישות נפרדת מספרד, לא מצאה חן בעיני הממשל הספרדי של הרודן פרנקו, שהיה אז במאבק דיפלומטי מול בריטניה על הבעלות על גיברלטר:
You can get married in Gibraltar near Spain
אתם יכולים להתחתן בגיברלטר על יד ספרד
הנה רשימת השירים של האלבום:
צד 1
Can't Buy Me Love
I Should Have Known Better
Paperback Writer
Rain
Lady Madonna
Revolution
צד 2
Hey Jude
Old Brown Shoe
Don't Let Me Down
The Ballad Of John And Yoko
Comments