פטי בויד וג'ורג' הריסון נפגשו לראשונה ב-2 במרץ 1964 על סט הסרטA Hard Day's Night. פטי הייתה דוגמנית בת 19, ששיחקה בסרט את תפקידה של ג'יין, תלמידת בית ספר. פטי מצאה חן בעיני ג'ורג' וזה פנה אליה ואמר לה:
האם תתחתני איתי? ואם לא, האם תאכלי איתי ארוחת ערב?
פטי הייתה באותה עת בת זוגו של הצלם אריק סווין, ולכן דחתה את הצעתו של ג'ורג'. כעבור מספר ימים נפרדה פטי מבן זוגה ולכן, כאשר פגשה שוב את ג'ורג' על סט הצילומים היא נענתה בחיוב להזמנתו. ג'ורג' ופטי בילו במועדון הלונדוני היוקרתי גאריק, שבקובנט גרדן,כאשר בריאן אפשטיין התלווה אליהם כדי להשגיח על התנהגותם הטובה.
מאז הפכו השניים לאחד הזוגות היפים ביותר בסווינגינג לונדון. בשנת 1965 עברה פטי להתגורר בביתו של ג'ורג' בקינפאוס שמחוץ ללונדון, ובדצמבר של אותה שנה היא אמרה "כן" כאשר הציע לה נישואין. ב-21 בינואר 1966 ג'ורג' ופטי נישאו במשרד הרישום שבאפסום, ופול מקרטני שימש כשושבין. כך, סיפרה פטי באוטוביוגרפיה, Wonderful Tonight, משנת 2007:
הטקס התקיים בשעות הבוקר המוקדמות במשרד הרישום אפסום, בסוריי. זה לא היה המקום הזוהר ביותר והחדר היה חם מאוד ומחניק. בריאן אפשטיין ופול מקרטני, שהיה השושבין, היו שם.
פטי הפכה לחלק בלתי נפרד מהחוג המקורב לביטלס ואף נטלה חלק בהקלטות של שירים רבים. למשל, היא שרה קולות רקע בשירים Yellow Submarine, ביוני 1966, ו-Birthday, בספטמבר 1968, ונכחה בצילומים של ההקלטות של השירים A Day In The Life, בפברואר 1967, ו-All You Need Is Love, ביוני 1967.
פטי הייתה זו שעניינה את חברי הביטלס בהרצאה של המהרישי מאהש יוגו בלונדון, ב-24 באוגוסט 1968, ושהתה עם ג'ורג' באשראם ברישיקש שבהודו, בין פברואר לאפריל 1968. אחרי ששבו הביתה מהודו החלה הידרדרות במערכת היחסים בין ג'ורג' ופטי, וכך היא סיפרה:
ג'ורג' נהיה אובססיבי לגבי מדיטציה. ולפעמים היה מכונס בתוך עצמו ונהיה דיכאוני. זה השפיע על מצבי הרוח שלי ולפעמים הרגשתי אובדנית. אני לא חושבת שאי פעם הייתי בסכנה אמתית להתאבד, אבל כן תכננתי איך לעשות את זה.
ספטמבר 1968 הזמין ג'ורג' את קלפטון לבצע את סולו הגיטרה בשיר While My Guitar Gently Weeps, שנכלל באלבום The Beatles (האלבום הלבן), מנובמבר 1968. באוקטובר 1968 הזמין קלפטון את ג'ורג' לנגן, יחד עם ההרכב שלו, Cream, גיטרת קצב בשיר Badge, שכתבו השניים ביחד, ונכלל באלבום Goodbye, מפברואר 1969. מסיבות שקשורות לחוזי ההקלטות שלהם, לא ניתן היה לציין את שמו של קלפטון ברשימת הקרדיטים של האלבום של הביטלס, ולא את שמו של ג'ורג' באלבום של Cream, שם הוא הופיע תחת שם בדוי, L'Angelo Misterioso, שמשמעותו "המלאך המסתורי" באיטלקית.
הנה השיר While My Guitar Gently Weeps:
הנה השיר Badge:
במרץ 1970 עברו ג'ורג' ופטי להתגורר באחוזת פראייר פארק, לא רחוק מביתו של קלפטון, הארת'ווד אדג', והמצב בין בני הזוג רק הלך והדרדר. כך סיפרה פטי:
התקופה הזאת הייתה מטורפת. פראייר פארק היה בית משוגעים. החיים שלנו תודלקו ע"י אלכוהול וקוקאין, וכך לגבי כל מי שהיה אתנו. היינו שיכורים, מסטולים ואדישים זה לזו. לאף אחד מאתנו לא היו פגישות, תאריכי יעד לעמוד בהם, או כל דבר דוחק בחיים. לא הייתה לנו שום אחריות לכלום.
באותה עת, התחיל קלפטון לחזר אחר פטי, אשר נשארה כל העת נאמנה לנישואיה לג'ורג', ולא נעתרה לו. באביב 1970 שמע קלפטון מידידו, המחזאי והשחקן יאן דאלס, שהיה בעיצומו של תהליך התאסלמות, סיפור שמקורו בחצי העיר ערב. כך מספר הסיפור:
في القرن السابع الميلادي ، في شبه الجزيرة العربية ، وقع قبلة إيفان في حب ابن عمه ، ليلى الأحمر ، وبدأ في كتابة أغاني الحب لها وتلاوة اسمها باستمرار ، حتى أصبح مجنونًا بالحب لها. لذلك ، دعاه الجميع بالجنون. رفض والد ليلى طلب المجنون بالزواج من ابنته ، لأنه كان يعتبر رجلًا من عقله ، وعلى عكس رغباتها ، جعلها تاجًا ثريًا ووسيمًا من قبيلة ثاكيف ، يدعى وارد أثاكابي ودعا الجميع له وردة. عندما سمع ماجنون عن زواج ليلى ، فزع ، وفر إلى الصحراء وبقي هناك لأيام ، يمشي ويكتب قصائد لها ويقرأ اسمها. انتقلت ليلى وزوجها إلى شمال شبه الجزيرة العربية ، حيث مرضت وتوفيت حسرة ، ودفنت في فستان زفافها. بعد فترة وجيزة ، تم العثور على المجنون ميتًا ، بالقرب من قبرها ، عندما كان قريبًا ، محفورًا على صخرة ، أغنيته الأخيرة ، التي تحتوي على ثلاثة منازل.
במאה ה-7 לספירה, בחצי האי ערב, התאהב קיס איבן אל מולאווה בבת דודתו, לילה אל אהמירא והחל לכתוב לה שירי אהבה ולדקלם את שמה ללא הרף, עד שהשתגע מרוב אהבה אליה. לכן, כולם קראו לו המג'נון או המשוגע. אבא של לילה סירב לבקשתו של המג'נון לשאת את בתו לאשה, משום שהיה נחשב לאדם שיצא מדעתו, והשיא אותה, בניגוד לרצונה, לסוחר עשיר ויפה תואר משבט ת'אקיף, ששמו ווארד את'אקפי וכולם קראו לו ווארד או ורד. כאשר המג'נון שמע על נישואיה של לילה הוא התחרפן, ברח אל המדבר ונשאר שם ימים ארוכים, מתהלך וכותב בחול שירים עבורה קורא בשמה. לילה ובעלה עברו אל צפון ערב, שם היא חלתה ומתה משברון לב, ונקברה בשמלת כלולותיה. כעבור זמן לא רב, נמצא המג'נון מת, סמוך לקברה, כאשר בקרבת מקום נמצא, חרוט על סלע, השיר האחרון שלו, ובו שלושה בתים.
הסיפור על לילה ומג'נון התפרסם במאה ה-12 ע"י סופר בשם ג'מאל אדין אבו מוחמד ליאס איבן יוסוף איבן זאקי, הידוע בתור נידאמי גנג'אווי. בעקבותיו, סופרים ומשוררים רבים בערב, בפרס ובהודו כתבו גם הם את סיפור האהבה הטרגי על לילה ומג'נון, ובתחילת המאה ה-19 הוא אף תורגם לאנגלית, וכך נודע במערב.
קלפטון הושפע עמוקות מסיפור האהבה על לילה ומג'נון ומיד חשב על עצמו כעל המג'נון, על פטי כעל לילה ועל ג'ורג' כעל ווארד. הסיפור הזה היווה השראה לכתיבת השיר Layla, שבתחילה נכתב כבלדה, עד שהפך לשיר רוק, אחרי שהגיטריסט דואן אלמן הוסיף לו את ריף הגיטרה המפורסם. השיר Layla נכלל באלבום Layla and Other Assorted Love Songs מנובמבר 1970, של להקת Derek And The Dominos, בה היה חבר קלפטון באותה עת, אחרי Cream ו-Blind Faith. לא רק את השיר Layla הקדיש קלפטון לפטי אלא את האלבום כולו, אשר הכיל שירים כמוI Am Yours, Why Does Love Got to Be So Sad?, Have You Ever Loved A Woman?, Bell Bottom Blues ועוד. קלפטון היה בטוח שברגע שפטי תשמע את האלבום, ובמיוחד את השיר Layla, היא תיפול לרגליו. כך, סיפרה פטי:
נפגשנו בסתר בדירה בדרום קנזינגטון. אריק קלפטון ביקש שאבוא כי רצה שאאזין לשיר חדש שכתב. הוא הפעיל את הטייפ, הגביר את הווליום והשמיע לי את השיר הכי חזק והכי מרגש ששמעתי בחיי. זה היה Layla, שיר על גבר שהתאהב באישה שאוהבת אותו אבל נשואה לאחר. הוא השמיע לי את השיר פעמיים או שלוש, וכל הזמן הסתכל עלי כדי לראות מה התגובה שלי. המחשבה הראשונה שלי הייתה "אלוהים, עכשיו כולם יידעו שזה עלי". הייתי מודעת לתשוקה של אריק כלפיי והרגשתי לא בנוח שהוא הביא אותי למצב שלא רציתי להיות בו. אבל כאשר הבנתי שהייתי השראה לשיר כל כך מלא בתשוקה, בקושי יכולתי להמשיך להתנגד.
באותו ערב הלכה פטי לתאטרון לראות את המחזה !Oh! Calcutta עם ידידה. אחרי ההפסקה מצאה פטי את קלפטן יושב במושב על ידה, אחרי שהחליף מקומות עם זה שישב שם. אחרי ההצגה הלכו כולם למסיבה בביתו של האמרגן רוברט סטיגווד, שם בילו פטי וקלפטן ביחד עד השעות הקטנות. לפתע, הופיע ג'ורג', אחרי שהמתין בבית לשובה של פטי שעות ארוכות. וכשמצא אותה מתנשקת עם קלפטון בגינה, ניגש אליהם ושאל זועם:
מה קורה כאן?
למרבה הפתעתה של פטי, ענה קלפטון:
אני חייב להגיד לך, אני מאוהב באשתך
ג'ורג' פנה לפטי ושאל אותה:
את הולכת אתו או באה איתי?
פטי השיבה:
אני באה אתך הביתה
בבית, נכנסה פטי למיטה וג'ורג' הסתגר בחדר המוזיקה.
קלפטון המשיך בחיזוריו אחרי פטי אבל זו הזכירה לו שהיא נשואה לג'ורג' ועליו להפסיק. שבור לב התמכר ג'ורג' להרואין וכפה על עצמו שלוש שנים של הסתגרות, רחוק מכל מי שהכיר, כולל פטי.
היחסים בין פטי לג'ורג' המשיכו להידרדר והשניים קיימו מערכות יחסים מחוץ לנישואין. כך למשל, ניהלה פטי בשנת 1973 רומן עם הגיטריסט רוני ווד וג'ורג', קיים במקביל, מערכת יחסים עם מורין, אשתו של רינגו. בשנת 1974, אחרי תקופת גמילה מהרואין, שב קלפטון לחזר אחר פטי, שהפעם נעתרה לו. ב-7 בספטמבר 1976 כתב קלפטון בהשראתה את השיר Wonderful Tonight, בזמן שהמתין לה כדי ללכת אתה לאירוע השנתי שארגנו פול ולינדה מקרטני, לזכרו של הזמר באדי הולי.
הנה השיר Wonderful Tonight:
ב-9 ביוני 1977 התגרשה פטי מג'ורג', וב-27 במרץ 1979 נישאה לקלפטון. ג'ורג' וקלפטון נשארו ביחסי ידידות, וג'ורג', שכינה אותו husband-in-law, היה בין המוזמנים בחתונה.
באפריל 1987 עזבה פטי את קלפטון, אחרי שהיחסים ביניהם לא צלחו, ובשנת 1989 התגרשה ממנו.
בשנת 2017 נשאלה פטי, מי בין ג'ורג' או קלפטון, הייתה אהבתה הגדולה ביותר, והיא אמרה:
קשה להגיד, אבל הייתי אומרת שזה היה ג'ורג'. הוא תמיד יהיה בלבי.
השיר Layla לא זכה להצלחה בהתחלה, אבל כעבור זמן הפך לשיר אהוב והוגדר כאחד משירי הרוק הטובים ביותר. בשנת 1992 הוזמן קלפטון להופיע באחת מתכניותMTV Unplugged, וביצע בה גרסה אקוסטית לשיר Layla, שזכתה להצלחה כבירה וקיבלה את פרס הגראמי על שיר הרוק הטוב ביותר בשנת 1993. כל הביצועים האקוסטיים, כולל Layla, נכללו באלבום Unplugged של קלפטון, שיצא באוגוסט 1992. על כן, Layla הוא אחד השירים הבודדים, אם לא היחיד, שהוציא אותו מבצע בשתי גרסאות שונות, ושתיהן הפכו ללהיט גדול.
הנה השיר Layla בגרסת הרוק:
הנה השיר Layla בגרסה האקוסטית:
