ב-30 בדצמבר 1999, סביב השעה 2:10 לפנות בוקר, הלכו ג'ורג' ואוליביה הריסון לישון. חדר השינה שלהם, אחד מבין 120 החדרים שבאחוזה פריאר פארק, היה קרוב לחדרי השינה שבהם כבר ישנו דהני, בנם בן ה-21, אמה של אוליביה, ששהתה באותה תקופה באחוזה, ורייצ'ל, אם הבית.
סביב השעה 3:20, דילג מייקל אברם בן ה-33, תושב ליברפול, מעל הגדר של האחוזה. כאשר התקרב לבית, שבר אברם את הזכוכית של אחד החלונות, בעזרת פסלון מאבן שהיה במקום, של המלאך ג'ורג' והדרקון, וחדר פנימה. מהניפוץ נשבר הפסלון ואברם לקח אתו את החרב של המלאך ג'ורג'.
ג'ורג' ואוליביה התעוררו מהרעש של ניפוץ הזכוכיות וג'ורג' החליט, למרות תחנוניה של אוליבה, לרדת לקומת הקרקע כדי לבדוק במה העניין, ואז ראה את החלון המנופץ ופסלון האבן מונח לצדו. ג'ורג' הבין שיש פורץ בבית, חזר במהירות לחדר השינה וביקש מאליביה לא לצאת ממנו ולהתקשר מיד למשטרה. ג'ורג' חזר לקומת הקרקע ופגש את אברם, שהחל לצרוח לעברו כשהוא אוחז סכין בידו האחת והחרב שניתקה מהפסלון, ביד השנייה. ג'ורג' התחיל לשיר "הרה קרישנה" במטרה להסיח את דעתו של אברם, והתנפל על אברם, תוך שהוא מנסה לפרוק אותו מנשקו, אך זה הצליח לדקור את ג'ורג' בחזה שוב ושוב. ג'ורג' נפל על הרצפה מתבוסס בדמו, וכשהרגיש שפיו מתמלא דם היה בטוח שהוא עומד למות.
אחרי שצלצלה למשטרה, החליטה אוליביה לרדת למטה וכשראתה את המצב שבו היה שרוי ג'ורג', החלה להכות את אברם בראשו ובפניו בעזרת מנורת שולחן, עד שגרמה לו להפיל את הסכין. אברם הרפה מג'ורג' וניסה לחנוק את אוליביה בעזרת הכבל של המנורה, אך ללא הצלחה. על כך, סיפרה אוליביה:
ראיתי דם על הקירות ועל השטיח וזה היה הרגע שהבנתי שהאיש הזה הולך לרצוח אותנו ושאין אף אחד שיעזור לנו
כרבע שעה לאחר מכן, הגיעו שוטרים ועצרו את אברם. בעקבותיהם הגיע אמבולנס, ולאחר שהחובשים הצליחו לעצור את הדימום של ג'ורג', שקיבל למעלה מ-40 דקירות, הוא נלקח להמשך טיפול בבית החולים הקרוב, שם אובחן כי אחת מריאותיו נוקבה. מנהל בית החולים סיפר לתקשורת:
חלק מפצעי הדקירה של ג'ורג' הריסון היה קרוב מאוד לעורק ראשי, וחייו ניצלו בנס
בהומור האופייני לו, אמר ג'ורג' לתקשורת אחרי שהשתחרר מבית החולים:
האיש הזה לא היה סתם פורץ ובוודאי לא בא לעשות אודישן כדי להתקבל ל-The Traveling Wilburys
דהני סיפר על האירוע:
רייצ'ל, עוזרת הבית, העירה אותי בצעקות. תמיד ידעתי שמשהו עלול לקרות להורים שלי, בגלל התהילה והכסף שלהם, והייתי מודע למקרים הדומים שבהם היו מעורבים חברי הביטלס האחרים. התלבשתי מיד ושאלתי את רייצ'ל האם ההורים שלי בסדר, אבל היא לא ידעה להגיד
לא ברור מהם "המקרים הדומים שבהם היו מעורבים חברי הביטלס האחרים" שאליהם התכוון דהני, למעט הרצח של ג'ון לנון.
משפטו של אברם נפתח בנובמבר 2000. בעדותו סיפר ג'ורג':
שמעתי רעש ויצאתי אל הפרוזדור. כשהבנתי מה קורה חזרתי מהר לחדר השינה ואמרתי לאשתי שמישהו בבית. אשתי אמרה לי להישאר בחדר, אבל החלטתי לרדת למטה ולבדוק, כי הבנתי שמסתובב שם פורץ. למטה ראיתי אדם יוצא מהמטבח. הוא עצר במרכז החדר, הסתכל עלי והתחיל לצרוח. הוא היה היסטרי ומפחיד. ראיתי את הסכין ביד אחת ואת החרב של הפסלון בידו השנייה
התובע, ד"ר נייג'ל איסטמן, אמר:
אברם האמין שכל ארבעת חברי הביטלס עוסקים במאגיה שחורה ושהוא המלאך מיכאל שנשלח ע"י אלוהים במשימה להרוג את ג'ורג' הריסון
ד"ר פיליפ ג'וזף, פסיכיאטר שהעיד מטעם התביעה, אמר:
אברם האמין שג'ורג' הריסון הוא "סכנת הפאנטום", דמות אנטי נוצרית המוזכרת בכתבי נוסטרדמוס. בתחילה, האמין אברם שפול מקרטני הוא "סכנת הפאנטום", אך לאחר שהאזין למשפט it’s gonna take money, מתוך השיר של ג'ורג', Got My Mind Set On You, החליט שהריסון הוא השטן שבא מהגיהנום ואומר לפול מקרטני מה לעשות. כאשר אברם ראה את ג'ורג' הריסון בערב הפריצה ושמע אותו אומר "הרה קרישנה", הוא חשב שהוא מקלל אותו בלשונו של השטן, ומבחינתו זו הייתה הוכחה שג'ורג' הריסון הוא השטן בעצמו
בעדותו, אמר אברם:
אהבתי להאזין למוזיקה של הביטלס וחשבתי שהם טובים. אבל אז התחלתי לעקוב אחר האותיות שבשמותיהם ובשירים שלהם וקיבלתי דרכן מסרים שמדובר בארבעה רשעים
קשה להתחמק מההקבלה בין ניסיון הרצח של ג'ורג' לרצח של ג'ון לנון, 19 שנים קודם לכן. גם אז מדובר היה במעריץ מעורער בנפשו, בשם דייויד צ'פמן, שהאמין שקיבל מסרים מהספר The Catcher in the Rye מאת ג'יי. די. סלינגר, לרצוח את ג'ון. לאחר שגילה מקריאת הספר John Lennon: One Day at a Time מאת אנטוני פוסט, כי ג'ון הוא איש עשיר שמתגורר בבניין יוקרתי במרכז מנהטן, סבר צ'פמן שמדובר באיש צבוע ששר על מעמד הפועלים, בשיר Working Class Hero. על כן, מסקנתו של הייתה שיש לשים קיץ לחייו של ג'ון.
אברם לא הורשע בסופו של דבר, לאחר ששלושה פסיכיאטרים שונים קבעו כי הוא סובל מאי שפיות, אלא אושפז בבית חולים סגור לחולי נפש, ושוחרר באמצע שנת 2002, מספר חודשים לאחר פטירתו של ג'ורג'. עם שחרורו, פרסם אברם הודעה לתקשורת שאמרה, בין היתר:
הייתי נותן הכל כדי להחזיר את הזמן לאחור ולא לתקוף את ג'ורג' הריסון. במבט לאחור, אני מבין שלא הייתי באותו זמן בשליטה על מעשיי. אני רק מקווה שמשפחת הריסון תמצא, איכשהו, את המקום לקבל את התנצלותי. אני מרגיש אשם אבל אני לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור. כל מה שאני יכול לומר זה שאני מצטער. אני מקווה שאנשים יבינו שזה לא היה באשמתי. אמנם פיזית עשיתי את זה, אבל אני לא הייתי בשליטה באותו זמן. הרופאים שטיפלו בי בעבר ראו בי אדם מכור לסמים, ואף אחד מהם לא הבחין שאני סובל ממחלת נפש קשה.
אכן, חודש וחצי לפני שתקף את ג'ורג', הוא שוחרר מהיחידה הפסיכיאטרית בבית החולים וויסטון, באיזור המרזי, לאחר שהרופאים קבעו שאינו סובל ממחלת נפש אלא מהשפעת סמים.
