ב-31 בדצמבר 1970, כשמונה חודשים אחרי שפול יצא בהצהרה שאין לו עוד תכניות לעבוד עם הביטלס, הגיש עורך דינו, דייויד הירסט, תביעה משפטית מטעמו, כנגד ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון, רינגו סטאר ואלן קליין. זאת, במטרה לפרק את השותפות העסקית שבין חברי הביטלס. זו הייתה הדרך היחידה שבה יכול היה פול לקבל את מלוא התמלוגים על הכנסותיו ולא לחלוק אותם עם חבריו לשעבר. בעיקר רצה פול לנתק כל קשר עסקי עם אלן קליין, מי שמונה ע"י ג'ון, גורג' ורינגו כמנהל של הלהקה.
ב-12 במרץ 1971 פסק בית המשפט לטובתו של פול וג'יימס ספונר מונה לכונס הנכסים של השותפות העסקית בין חברי הביטלס. בינואר 1975 התכנסו הארבעה כדי לפרק בפועל את השותפות, כאשר נקבע כי ארבעתם יהיו חברי הדירקטוריון של Apple, בעוד שעד אז, מביניהם, רק ג'ון וג'ורג' נשאו בתפקיד הזה.
קריאה בקטעים מהתצהירים שהגישו ג'ון, ג'ורג' ורינגו לבית המשפט עם תחילת הדיון מגלה יותר מטפח לגבי היחסים בין חברי הלהקה בשנים 1968 ו-1969.
מתוך התצהיר של ג'ון לנון:
לאחר מותו של בריאן אפשטיין, חברת Apple של הביטלס הייתה מלאה באנשים שהוציאו ממנה כספים. הצוות בא והלך כרצונו והוציאו הרבה כסף על משרדים מפוארים, אירוח, מזון ושתייה. גילינו שבאותה תקופה, שתי מכוניות של Apple נעלמו ושהיה בבעלותנו בית שאיש מאתנו לא זוכר שקנה. מספר שבועות אחרי שמר אלן קליין הוסמך על ידי לבצע שינויים בחברה, הרגשנו שדברים משתנים לטובה. בתחילת שנת 1969 פיטר מר קליין את אנשי הצוות הלא כשירים והמיותרים; הסתיימה הפזרנות על אירוח, מזון ושתייה; והושלטו משמעת וסדר במשרדי Apple; ארבעתנו התחלנו לקבל דוחות חודשיים על ההוצאות, עותקים של קבלות, ובמידת הצורך, הסברים. כמו כן, קיבלנו דוחות בנק והצהרות על ההכנסות שלנו מההשקעות.
נכון שכאשר הלהקה הופיעה, הקשרים בינינו היו קרובים, אבל גם אז היו הרבה וויכוחים, בעיקר בנושאים מוזיקליים ואמנותיים. הוויכוחים העיקריים היו בין פול לג'ורג', אם כי, מדי פעם כל אחד מאתנו נכנס למצב שבו איים לעזוב את הלהקה. פיתחנו שיטה כדי לפתור את חילוקי הדעות בינינו, לפיה היה מספיק ברוב של שלושה כדי להחליט בעניין כזה או אחר. לפעמים זה לקח הרבה מאד זמן ולפעמים היינו מגיעים למבוי סתום ושום דבר לא היה זז, אבל באופן כללי זה היה הכלל שהלכנו לפיו ועד לאירועים האחרונים זה עבד די טוב.
גם כשהפסקנו להופיע, ביקרנו לעתים קרובות זה את זה בבתים שלנו, אם בלונדון או בסמוך לה, היינו קרובים כמו תמיד. אם בכלל, פול היה החברותי ביותר מבינינו. מהימים הראשונים בליברפול, ג'ורג' ואני, מצד אחד, ופול, מצד שני, היינו בעלי טעמים מוזיקליים שונים. פול העדיף מוזיקת פופ ואנחינו העדפנו את מה שמכונה מוזיקת מחתרת. יתכן שהדבר הוביל לוויכוחים, במיוחד בין פול לג'ורג', אך הניגוד בטעמים שלנו, ואני בטוח בזה, הביא יותר תועלת מנזק מבחינה מוזיקלית, ותרם להצלחתנו.
אם פול מנסה לפרק אותנו בגלל כל מה שקרה לפני מאבקי הכוח בין קליין לאיסטמן, נימוקיו לא הגיוניים בעיניי. אחרי מותו של מר אפשטיין, מר מקרטני ואני במיוחד, ניסינו להיות מעורבים בענייניה של Apple, אך היינו בורים גמורים בענייני הנהלת החשבונות, ובעניינים העסקיים. מעל לכל, למרות שתמלוגים נכנסו, לאף אחד מאיתנו לא היה מושג על מצב הכספים או ההתחייבויות שלנו ולכן החלטנו שעלינו למצוא מנהל חדש וראיינו מספר אנשים, אך נראה היה כי לאף אחד לא היה מושג מה צריך לעשות. קבעתי פגישה עם מר קליין, ששמעתי עליו קודם ממר אפשטיין. הוא היה קשוח אבל הוא הכיר את עסקי הבידור ואז הצגתי את מר קליין בפני שאר חברי הביטלס. אם פול מרמז שאני מנסה לדחוף אותו ואת האחרים לזרועותיו של קליין, זה רושם שגוי. המועמדים האחרים לתפקיד המנהל היו ג'ון ולי איסטמן, אביה ואחיה של לינדה, אשתו של מקרטני. התנגדתי לרעיון שמי שייבחר כמנהל יהיה במערכת יחסים קרובה כל כך עם אחד מאתנו.
הביקורת של פול על מר קליין לא הוגנת. קליין בהחלט כוחני עד קיצוניות, אבל הוא משיג עבורנו תוצאות. עד כמה שידוע לי הוא לא לקח שום דבר שלא הגיע לו
מתוך התצהיר של גורג' הריסון:
הוויכוח הרציני היחיד היה בין פול לביני. בשנת 1968 נסעתי לארצות הברית והיה לי שיתוף פעולה טוב מאוד עם מוזיקאים מובילים רבים. זה היה מנוגד לגישה המתנשאת, עוד לפני שנים רבות, שפול הפגין כלפיי מבחינה מוזיקלית. בינואר 1969 צילמנו סרט באולפני טוויקנהאם, והאווירה בו הייתה קודרת וקרה, ולכולנו נמאס מהאווירה שם. מול המצלמות, בעוד אנחנו מצלמים, פול התחיל להעיר לי על הדרך שבה ניגנתי, החלטתי שהספיק לי ואמרתי שאני עוזב. אחרי מספר ימים, האחרים ביקשו שאחזור ומכיוון שלא רציתי להשאיר אותם באמצע הצילומים וההקלטות, ומכיוון שפול הסכים לא להפריע לי או להתיימר ללמד אותי לנגן, אז חזרתי. מאז, התייחס אליי פול יותר כאל שווה מבחינה מוזיקלית. אני חושב שהתקרית הזו מראה שניתן לנהל מחלוקת כך שכולנו בסוף נרוויח. לא האמנתי כאשר ממש לפני חג המולד, קיבלתי מכתב מעורך הדין של פול. אני עדיין לא מבין מדוע פול נהג בצורה כזו.
מתוך התצהיר של רינגו סטאר:
הביטלס יכולים להישאר יחד כלהקה. פול הוא נגן הבס הטוב ביותר בעולם. הוא גם קפדן וממשיך לנגן עד שהקטע שעובדים עליו עומד בציפיות שלו. למרות שזה יכול להיות יתרון, זה גרם לכך שהמחלוקות המוזיקליות צפו מדי פעם. אבל חילוקי דעות כאלה הביאו לתוצאות נהדרות. הייתי בהלם כאשר אחרי שהבטיח שנקיים ארבעתנו פגישה בחודש ינואר, הגיש מר מקרטני כתב תביעה ב-31 בדצמבר. אני בכל זאת סומך על פול ואני יודע שהוא לא יתעלם מהבטחתו לפגישה. משהו רציני, שאין לי שום מושג מהו, כנראה קרה בינתיים
