ביל ורינגו

בשנת 1969 היה ביל קלינטון, מי שיהיה נשיאה ה-42 של ארצות הברית, סטודנט מן המניין באוניברסיטת אוקספורד שבאגליה. קלינטון, כרבים מבני דורו היה מעריץ ביטלס מושבע וכך נשאר עד היום (פעם מעריץ ביטלס, תמיד מעריץ ביטלס). ביל היה בסך הכל בן 23, מעט יותר צעיר מהם. וכמעריץ ביטלס שבא לאנגליה מארצות הברית החליט לא לפספס את ההזדמנות לנסוע ולבקר בליברפול, עיר הולדתם של הביטלס.

ביל הגיע ברכבת לתחנת ליים סטריט שבליברפול ויצא החוצה אל הרחוב. באותם הימים, ליברפול עדיין הייתה עיר אפורה, קשת יום ותיירים לא ביקרו בה כמעט, למעט מעריצי ביטלס בודדים. באותה תקופה לא הייתה תיירות ביטלס מוסדרת, לא היו מדריכי סיורי ביטלס ובקושי היו מלונות בעיר. תושבי ליברפול מאד כעסו אז על הביטלס אחרי שעזבו את העיר (למעט ביקור קצר בשנת 1964) והרגישו כאילו הביטלס בגדו בהם והעדיפו את המעריצים שברחבי אנגליה ואחר כך העולם כולו על פניהם, המעריצים הנאמנים שליוו אותם בראשית דרכם. זו הסיבה שמעט תיירי ביטלס העזו להגיע לליברפול, שכן היחס אליהם היה בדרך כלל עוין וההתמצאות בעיר הייתה מאד קשה. כך זה נמשך עד דצמבר 1980, כאשר הרצח של ג'ון לנון הביא לפרץ של געגועים ואהבה מחודשת לביטלס בעיר. היום ליברפול משגשגת עקב תעשיית תיירות ביטלס ענפה ומפותחת ולעתים ממוסחרת מדי, לפחות לטעמי.

ביל רצה, כמובן, לראות בעיר את מועדון הקאוורן המיתולוגי שבאותם הימים היה עדיין פעיל (הוא נסגר רק במרץ 1973), את הבתים שבהם גרו חברי הביטלס, את בתי ספר שבהם למדו, את המקומות שבהם הופיעו ועוד. אבל היה לו מאד קשה להגיע למקומות האלה. אף אחד מהעוברים והשבים שפנה אליהם בבקשת עזרה והכוונה לא עזר לו.

רק לקראת הערב של היום הראשון הצליח ביל למצוא את דרכו לרחוב מת'יו סטריט למרות שנמצא במרחק של כ-600 מטר מתחנת הרכבת. מת'יו סטריט היה עדיין סמטה צרה וחשוכה ובה מעט אנשים והרבה מחסנים וגם מועדון הקאוורן וכמעט מולו פאב ששמו הגרייפס. אחרי שביקר במועדון הקאוורן ונוכח שבאותו זמן אין הופעות והמועדון כמעט ריק מאדם, החליט ביל להתרענן בכוס בירה טובה בפאב שכמעט ממול למועדון, הגרייפס. ואחרי הכל, זהו הפאב שבו נהגו הביטלס וחברי להקות אחרות שהופיעו במועדון הקאוורן לשתות בירה בין הופעה להופעה, שכן למועדון הקאוורן לא היה רישיון למכור אלכוהול.

כשביל נכנס לפאב לא יכול היה שלא להבחין באדם כבד גוף, מתנדנד משכרות וצועק במבטא גרמני לעבר בחור צנום שישב על הבר: "אתם דפקתם את העולם כולו". ומיד שלף הגרמני מוט ברזל מתוך המעיל שלו ועמד לתקוף את הבחור הצנום והמפוחד. ביל שהינו בחור בעל גובה תפס את התוקף הגרמני מאחורה, הפיל אותו על הרצפה ופרק ממנו את מוט הברזל. פאדי דילייני, שהיה שומר של מועדון הקאוורן ובאותו זמן עמד בכניסה למועדון שמע את המהומה ומיד ניגש לפאב לראות מה קורה. אגב, דילנייני עמד על המשמר מחוץ למועדון גם בימים ההם שהביטלס הופיעו שם, עד כ-6 שנים קודם לכן. דילנייני ראה את ביל שוכב מעל הבריון הגרמני שמנסה להשתחרר מאחיזתו וניגש לסייע לו. דילייני ביקש מהמוזג שבפאב להזעיק משטרה והחזיק בבחור הגרמני עד שהשוטרים הגיעו.

אחרי שביל קם וסידר את בגדיו, הפנה את מבטו לעבר הבחור הצנום שהציל ממכות רצח. הבחור הצנום התקרב להודות לו ואמר לו "תודה, חבר" במבטא ליברפולי כבד. ביל הסתכל בבחור והבחין בשיערו ארוך, בשפם שעיטר את פניו ובעיניו העצובות שהביטו בו בהכרת תודה. הבחור הזה נראה לו מוכר מאיזה שהוא מקום. ביל ידע שכבר ראה אותו קודם איפה שהוא. ביל אימץ את זיכרונו לרגע ומיד הבין שמולו עומד לא אחר מאשר...רינגו סטאר בכבודו ובעצמו, המתופף של להקת הביטלס. מסתבר שגם רינגו ביקר באותו זמן בליברפול ובאותה שעה ישב בפאב הגרייפס ושוחח עם מעריץ אמריקאי שגם הזדמן למקום.

23 שנים מאוחר יותר, כאשר פאדי דילייני ראה בעיתון את התמונות של מועמד הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית, הבין שביל קלינטון היה אותו צעיר אמריקאי שהציל את רינגו בפאב הגרייפס.

באוקטובר 1992 פרסם העיתון המוביל בליברפול, ליברפול אקו, כתבה על אותו אירוע (ככל הנראה, מקור הידיעה היה לא אחר מאשר פאדי דילייני) וסיפר איך המועמד לנשיאות המעצמה הגדולה בעולם הציל את רינגו מפני בריון גרמני שיכור. ביל קלינטון אישר את הסיפור.