בשנותיה הראשונות הצטיירה להקת הביטלס כלהקה של ארבעה מוזיקאים שהם חברים בנפש, ממש כמו אחים. להקת הביטלס הייתה דוגמה ומופת ללהקת החלומות ובה ארבעה בחורים נחמדים, שנונים, משעשעים ונגישים למעריצים ולתקשורת, שביניהם שררה כימיה מיוחדת. עם זאת, לא לקח יותר מדי זמן עד שהדבר השתנה לגמרי ובמהלך השנים חבריה נעו בין אהבה גדולה לעימותים, ולעיתים איבה גדולה. הרבה מאד נכתב על היחסים המורכבים, בלשון המעטה, ששררו בין ג'ון לנון לפול מקרטני, וכן על היחסים המורכבים גם הם בין ג'ון ופול מצד אחד לבין ג'ורג' מצד שני, אך מעט נאמר על היחסים המורכבים בין ג'ורג' לרינגו.
קשה לחשוב על מישהו שייקלע לעימות עם רינגו סטאר, שתמיד מרוח על פניו חיוך ושגורה בפיו בדיחה או משפט משעשע וקולע. ג'ורג' ורינגו היו כבר מראשית הדרך חברים טובים, וג'ורג' אפילו היה זה שהעלה את שמו של רינגו כשהיו השלושת חברי הביטלס די מיואשים בחיפוש אחר המתופף שיחליף את פיט בסט. ג'ורג' ורינגו היו חברים טובים עוד לפני שרינגו הצטרף לביטלס ונשארו כאלה מספר שנים לאחר פירוקה. רינגו אפילו הוזמן להשתתף בחמישה מאלבומי הסולו של ג'ורג', החל מהראשון, All Things Must Pass. ג'ורג' גם כתב לרינגו, או יחד איתו, מספר שירים, ביניהם It Don't Come Easy ו-Photograph, שהפכו למצליחים ביותר מבין אלה שהקליט.
באפריל 1976 הדבר קיבל תפנית כששכח רינגו דבר שהיה מאד חשוב לג'ורג' והוא שהשירים שלו יראו אור בצורה שבה הוא התכוון. באותו זמן החל רינגו להקליט את אלבום הסולו החמישי שלו, Ringo's Rotogravure, וכפי שכבר קרה בעבר, ג'ון ופול נתנו את הסכמתם לתרום לו שני שירים, Pure Gold של פול ו- Cookin' (In the Kitchen of Love)של ג'ון. השניים הסכימו גם להשתתף בהקלטות של האלבום וג'ון ניגן בפסנתר בשיר A Dose of Rock'n'Roll ופול שר קולות רקע בשיר Pure Gold. רינגו ביקש גם מג'ורג' לתת שיר לאלבום שלו וכך לעשות בו את מה שעשה באלבומו Ringo והוא לכלול בו שירים מכל אחד מחברי הביטלס לשעבר. ג'ורג' התמודד באותה תקופה עם עיכובים בהקלטת אלבום הסולו השביעי שלו, Thirty Three & ⅓, שהיה הראשון שייצא ע"י חברת ההקלטות שלו, Dark Horse. העיכובים נבעו מדלקת בכבד שממנה סבל והמאבק המשפטי שניהל סביב השיר My Sweet Lord, וכל זה גרם לו ללחצים גדולים. לאור כל זה, ג'ורג' הודיע לרינגו שלא יוכל ליטול חלק בהקלטת האלבום שלו אבל יתן לו שיר, ולשם כך בחר בשיר בשם Whenever שהקליט עבור אלבום הסולו הראשון שלו, All Things Must Pass, אבל לא נכלל בו. השיר שינה את שמו ל- When Every Song Is Sung והוקלט ע"י רוני ספקטור בשנת 1971, ע"י סילה בלק בשנת 1972 וע"י ליאון ומרי ראסל בשנת 1975 אבל לא לא יצא ע"י אף אחד מהם. שמו של השיר שונה ל-I'll Still Love You ורינגו הקליט אותו, כאמור, ללא מעורבותו של ג'ורג'. לפני שהאלבום ראה אור השמיע רינגו בפני ג'ורג' את הגרסה שהקליט לשיר שלו וזה הודיע לו שהתוצאה מזעזעזת באוזניו וביקש להקליט גרסה שונה, עפ"י מה שהוא חושב שצריך להיות. למרות בקשתו של ג'ורג', יצא השיר עם האלבום בדיוק כפי שרינגו הקליט אותו. באותו זמן לא פורסם מה בדיוק לא אהב ג'ורג' בגרסה של רינגו, האם השירה שלו, הביצוע, המיקס או מה, אבל הסלידה של ג'ורג' הייתה כל כך גדולה שהחליט לתבוע את חברו. עורכי הדין של ג'ורג' שלחו מכתב לעורכי הדין של רינגו ובו איום לתבוע אותו. עם זאת, הגיעו לבסוף שני הצדדים להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שמנע מהשניים להראות מתכתשים על השיר בבית הדין. פרטיו של ההסדר נשארו סודיים עד היום ורחוקים מעין הציבור כמו גם הסיבה להסתייגותו של ג'ורג', כאמור.
שנים מאוחר יותר התגלתה הסיבה לסלידה של ג'ורג' מהגרסה של רינגו לשירI'll Still Love You. במרץ 1988, הופיעו ביחד ג'ורג' ורינגו בתכנית הטלוויזיה Aspel and Company של רשת ITV, לצורך ראיון היסטורי, שכן זה היה הראיון הראשון שהתקיים בטלוויזיה מאז פירוק הביטלס, עם שניים חבריה לשעבר. בראיון הזה נשאלו השניים, בין היתר, על התביעה של ג'ורג' והשניים ענו מחויכים, כשהקהל צוחק ברקע, שהם לא זוכרים שום עימות ביניהם ושהם כנראה סובלים ממחלת השכחה אבל אז סיפר רינגו שהפעם הראשונה שהשניים כעסו זה על זה היה כשג'ורג' תבע אותו למשפט. אז גילה רינגו לראשונה שמה שג'ורג' לא אהב בגרסה שלו לשיר I'll Still Love You היה...המיקס. זה מעורר קצת תמיהה מאם זוכרים שבשנת 1973 רינגו הגיב בצורה יחסית רגועה כשהתוודע בפניו ג'ורג' ששכב עם אשתו, מורין. רינגו הוסיף בראיון הטלוויזיוני שכשנודע לו על התביעה הוא אמר לג'ורג' שהוא יכול לתבוע אותו אם הוא רוצה אבל הוא עדיין תמיד יאהב אותו.
הנה הראיון בתכנית הטלוויזיה Aspel and Company (ראו מדקה 15:10):
הנה השירI'll Still Love You בביצוע רינגו סטאר:
הנה השירI'll Still Love You בביצוע סילה בלק: