יום אחד, כשפול ואחיו מייקל היו ילדים, הם שמעו שברחוב הסמוך לביתם התגוררה משפחה שחילקה בחינם גורים שהכלבה שלהם המליטה, הם התייצבו מיד במקום, קיבלו גור והביאו אותו הביתה. לאכזבתם המרה, אמרה להם אמא מרי שהם לא יכולים לאמץ כלב משום שאין מי שיטפל בו במהלך היום ואף אחד לא בבית. הרי אבא ג'ים נמצא במשרד שבחברה למסחר כותנה, אמא מרי עסוקה כאחות מיילדת ושני הילדים בלימודים בבית הספר. פול ומייקל היו שבורים מהסירוב שקיבלו מאמא מרי ונאלצו להחזיר את הגור.
שנים מאוחר יותר, כשפול היה חבר בלהקת הביטלס, התגורר בבית משלו בלונדון והייתה לו עוזרת בית שעבדה אצלו מדי יום וכל היום, החליט לאמץ כלב, וליתר דיוק כלבה. אז מימש פול את מה שהחליט כבר בשנת 1961 כשראה בטלוויזיה את הפרסומת לצבע Dulux שבה כיכב כלב מסוג רועה אנגלי, וזה שיום אחד יאמץ כלב כזה. כך, בקיץ 1966, נסע לעיר מילטון קיינס, המרוחקת כ-80 ק"מ מצפון-מערב ללונדון, קנה גורה מסוג רועה אנגלי שנולדה ב-16 ביוני של אותה שנה, וקרא לה מרת'ה. על כך סיפר פול:
מרת'ה הייתה חיית המחמד שלי ואני מאד אהבתי אותה. אני זוכר שג'ון נדהם לראות אותי כל כך מאוהב בה ופעם אמר לי "מעולם לא ראיתי אותך ככה
כאשר כתב פול את השיר Martha My Dear בשנת 1968, כמעט אף אחד לא הבין שהוא בעצם כתב שיר על הכלבה שלו ולא על בת זוגו ג'יין אשר. בשנת 1997 סיפר פול שכלבתו מרת'ה הייתה ההשראה שמאחורי השיר וכך אמר:
כולם חשבו שהשיר הוא על בחורה בשם מרת'ה אבל בעצם זה היה שיר על הכלבה שלי שהיה בינינו קשר אפלטוני, תאמין לי
בשנת 1981 נפטרה מרת'ה בגיל 15 בבית החווה של פול שבסקוטלנד והותירה אחריה גור בשם Arrow שהופיע בתמונת העטיפה של האלבום Paul is Live שיצא בשנת 1993.
Comments