מי בורח ממי בעטיפת ?Band On The Run

האלבום Band on the Run הוא בעיניי ובעיני רבים אחרים האלבום הטוב ביותר של להקת ווינגס (שלמרות שפול מקרטני התייחס אליה כאל להקה שבה הוא חבר, היא הייתה למעשה להקת הליווי שלו באותה תקופה והכל נעשה בה על פי דברו).

אני לא אספר היום על האלבום הנפלא הזה או על שיריו המדהימים כמו: Band on the Run, Jet, Let Me Roll It, 1985, Picasso's Last Words (Drink To Me) ועוד.

אני לא אספר על סיפור הקלטת האלבום בעיר לאגוס שבניגריה והתקריות הרבות שפקדו את פול שם, כמו ההתנגדות העזה של כוכב המוזיקה הניגרית פלה קוטי לנוכחותו של פול בארצו בטענה שהוא בא לגזול את המוזיקה האפריקאית, או על התקרית שבה פול ולינדה נשדדו ברחוב ע"י שודד חמוש בסכין (שלא ידע מי הוא זוג הלבנים שהעז להתהלך בלילה ברחובותיה המסוכנים של לאגוס) וגנב מהם את כל מה שהיה עליהם כולל מחברות עם מילות ותווי השירים שהיו אמורים להיכלל באלבום וכן טייפים עם הדמואים שלהם (עד היום לא ידוע מה עלה בגורלו של האוצר הזה). הדבר, אכב, אילץ את פול לכתוב את כל השירים מחדש מזיכרונו (מעניין אם השכתוב יותר או פחות טוב מהמקור השדוד). ולא אספר על כך שפול נתקף בעווית בסמפונות מרוב עישון באמצע ההקלטות אבל כולם, ובעיקר לינדה, היו משוכנעים שחטף התקפת לב.

הסיפור שאספר היום הוא על צילום העטיפה של האלבום. פול היה מודע היטב לכוחו של הצילום שעל העטיפה של אלבום. כמה מצילומי האלבומים של הביטלס הפכו מזמן לסמלי תרבות שרבים חיקו ועדיין מחקים. די בלהזכיר את הצילומים של אלבומים כמו אבי רוד (רבבות תיירים בלונדון משחזרים את הצילום הזה מדי יום), סרג'נט פפר'ס (שזכה לגרסאות וחיקויים רבים מספור), Please Please Me (צילום שאפילו הביטלס שחזרו בשנת 1969 במטרה שיופיע באלבום שלא ראה אור Get Back) ועוד. צריך לזכור שאנחנו מדברים על תקופת התקליטים כאשר הצילומים שהופיעו על העטיפות הגדולות היו חלק בלתי נפרד ממיתוג התקליט ומהחוויה של רוכש התקליט. פול רצה שגם צילום עטיפה של תקליטו החדש ייזכר לימים, ואין ספק שהוא השיג מטרה זו.

הצילום של האלבום Band on the Run מציג תשע דמויות הנראות כאילו זה עתה חמקו מחומות בית הכלא. כדי ליצור את האפקט המבוקש התשעה נראים לבושים בגדי אסיר כאשר כל אחד מביט לכיוון אחר (כמי שמחפשים דרכי מילוט) ומאחוריהם קיר לבנים אדומות (כאילו הם כבר מחוץ לכותלי הכלא) ועלומת אור ענקית מאירה עליהם (כאילו באה מאחד ממגדלי השמירה של הכלא).

התמונה צולמה ב-28 באוקטובר 1973, והאתר שנבחר הוא Osterley Park and House שנמצא ב-The London Borough of Hounslow, אחד הפרוורים המערביים של הבירה הבריטית. הקיר שנבחר הוא הקיר של האורוות של האחוזה ששוכנת בפארק מאז 1572.

תשע הדמויות כוללות את שלושת חברי להקת ווינגס שהקליטו את האלבום: פול מקרטני, אשתו לינדה, ודני ליין. ומי הם ששת האחרים? ובכן, פול זכר את העניין הרב שעוררה התמונה של האלבום סרג'נט פפר'ס, כאשר המעריצים ניסו לגלות מי הן הדמויות הרבות המופיעות בה. לכן, החליט שלא לכלול, לצד חברי להקתו, דמויות ידועות, הפעם לא מהעבר אלא מההווה. עם זאת, פול לא רצה שבאלבום יוצגו דמויות שיאפילו עליו. לכן, רוב הדמויות שנבחרו הן של אנשים ידועים ברמה המקומית ולא ברמה הבינלאומית.

ואלה המצולמים (משמאל לימין):

Michael Parkinson

עיתונאי בריטי הידוע בעיקר כמנחה של תכנית הטלוויזיה הפופולרית, עד היום, בשם Parkinson. הוא מופיע בתמונה ראשון מצד שמאל מביט שמאלה ומצביע בידו הימנית כאילו מחזיק אקדח דמיוני.

Kenny Lynch

שחקן, בדרן, מלחין וזמר לונדוני שהיה מאוד ידוע בשנות ה-60. בתמונה הוא מופיע שני מצד שמאל. זה הבחור כהה העור שנמצא ממש מאחורי פול.

Paul McCartney

הוא מופיע שלישי מצד שמאל.

James Coburn

שחקן טלוויזיה וקולנוע אמריקאי שהופיע בעשרות סרטים, רובם סרטי פעולה והמערב הפרוע. הוא נראה עטור שפם, במקום הרביעי מצד שמאל, גבוה מעל כולם (עמד על ספסל שלא נראה בתמונה) וידו הימנית מונפת אל-על.

Linda McCartney

היא האישה היחידה בחבורה ומופיעה חמישית מצד שמאל, מכופפת.

Clement Freud

שדרן, סופר, בעל טור, פוליטיקאי, לשעבר חבר הפרלמנט הבריטי ושף. וגם הנכד של זיגמונד פרויד. הוא מופיע בתמונה במקום השישי מצד שמאל מניח יד על כתפה של לינדה. זהו הבחור המקריח עם זקן.

Christopher Lee

שחקן בריטי שהופיע, בין היתר, בסרטי אימה בתור דרקולה. הוא מופיע בתמונה שביעי מצד שמאל משעין את ידו השמאלית על הקיר שמאחוריהם.

Danny Laine

הוא הבחור השמיני מצד שמאל, זה שעל ברכיו.

John Conteh

מתאגרף בריטי שהיה אלוף העולם במשקל נוצה. הוא מופיע בתמונה תשיעי מצד שמאל. זהו הבחור כהה העור עם שפם.

לפני כתשע שנים הגעתי למקום צילום התמונה כדי לראות את המקום במו עיניי. הקיר המפורסם נמצא, כאמור באזור האורוות, מאוד קרוב לאחוזה שבלב הפארק היפה הזה. האחוזה והאורוות פתוחות לביקור הקהל ומדריכות לבושות מדים עורכות סיורים עבור המבקרים. מיד ניגשתי לקיר אחוז התרגשות והתעלמתי מהאחוזה. לפתע ניגשה אלי מדריכה חיננית ושאלה אותי מדוע אני מצלם את הקיר של האורווה דווקא והציעה לי להצטרף אליה לסיור באחוזה. סיפרתי לה את סיפור הקיר והראיתי לה תמונה של האלבום שהבאתי איתי. לא היה קשה במיוחד להיווכח שזהו הקיר שכן אפשר היה לזהות את הלבנים היותר כהות שבתמונה בדיוק במקומן על הקיר שמולנו. המדריכה הייתה המומה מהגילוי ואמרה לי שכבר שלוש שנים היא מדריכה במקום ולא היה לה מושג על ההיסטוריה של הקיר, שמסתבר שהוא הדבר המעניין ביותר במקום. בגלל המרחק ממרכז העיר, האתר הזה לא נמצא על מפת הסיורים הקלאסיים סביב אתרי הביטלס. היא נפרדה ממני ומיד ורצה לעמיתיה כדי לשתף אותן בדבר הגילוי. אני מנחש שהקיר הזה נכלל עתה בתכנית הסיורים במקום.