למה באמת המליץ מיק ג'אגר לביטלס לקחת את אלן קליין כמנהל הלהקה?

אלן קליין היה מנהל עסקי מניו יורק שהתמחה באמנים ובתחום עסקי השעשועים. הקריירה של קליין בתחום הזה, החלה בשנת 1959, כאשר פגש את הזמר בובי דארין בחתונה. קליין ניגש אליו ואמר לו שהוא יכול להביא לו הכנסה של 100,000 דולר, וכאשר שאל אותו דארין מה עליו לעשות, השיב לו קליין שעליו לתת לו לבדוק את החשבונות שלו. דארין הסכים וקליין מצא ש-Atco, חברת התקליטים שלו משלמת לו תמלוגים בסכום נמוך ממה שמגיע לו לפי החוזה ביניהם. קליין פנה לחברת התקליטים ולאחר דין ודברים קיבל ממנה המחאה עבור דארין, בסכום של 100,000 דולר, כפי שהביטח. הגישה האגרסיבית של קליין הפכה אותו עם הזמן לסימן ההיכר שלו וכך הוא גייס לקוחות מפורסמים נוספים, וחברות התקליטים חששו משיטותיו.

קליין פגש את בריאן אפשטיין בשנת 1964, לקראת סיבוב ההופעות הקרוב של הביטלס בארצות הברית, כדי לדון אתו על האפשרות לעבודה משותפת ביניהם. במהלך הפגישה לא הפסיק קליין מלבקש מבריאן לקבל פרטים על חוזה ההקלטות של הביטלס עם חברת EMI. פיטר בראון, עוזרו של בריאן, שנכח בפגישה, סיפר:

קליין אמר ששמע כי התמלוגים שמקבלים הביטלס מחברת EMI נמוכים ושהוא יכול לנהל בשמם משא ומתן מול חברת EMI על חוזה חדש שייטיב אתם. בריאן נעלב מההצעה ומהאפשרות שמישהו אחר יעשה את העבודה במקומו, וביקש מקליין לעזוב את החדר.

בשנת 1965, כאשר התמכר אנדרו לוג אולדהם, המנהל של להקת הרולינג סטונס, לסמים קשים, חשב קליין שזו ההזדמנות שלו להשתלט על ניהול הלהקה. בתחילה, התרשם מאד מיק ג'אגר מכישוריו העסקיים של קליין, שהצליח להשיג להם העלאה משמעותית של התמלוגים שקיבלו מחברת ההקלטות, Decca.

למרות הניסיון הכושל לחדור לעסקי הביטלס בשנת 1964, קליין לא הסתפק בניהול הרולינג סטונס והמשיך לנעוץ איניים לעבר ניהול הביטלס. כך, בתחילת שנת 1967, התרברב קליין בפני נציגי התקשורת שהוא הולך לנהל את הביטלס. דבריו עוררו סערה ובריאן נאלץ להוציא הצהרה לתקשורת המכחישה את הדברים ומוקיעה את קליין.

הפעם הראשונה שפגש קליין את ג'ון לנון הייתה ב-11 בנובמבר 1968, על סט הצילומים של המופע The Rolling Stones Rock and Roll Circus, אך קליין נמנע מלדון אתו בעניינים עסקיים. מספר שבועות לאחר מכן, קרא קליין בעיתון Disc and Music Echo את ג'ון אומר:

אין לנו מחצית מהכסף שאנשים חושבים שיש לנו. יש לנו מספיק בשביל לחיות, אבל אנחנו לא יכולים לתת ל-Apple Corps להמשיך ככה...כל העסק לא עובד כי אנחנו לא אנשים פרקטיים ולא היינו מספיק חכמים כדי להבין שאנחנו צריכים מוח של איש עסקים שינהל את כל העניין...אנחנו מפסידים כסף בכל שבוע...אם מצב החברה ימשיך ככה, כולנו נפשוט את הרגל תוך שישה חודשים

קליין ראה בזה הזדמנות, והחליט ליזום פגישה עם ג'ון ויוקו. לקראת הפגישה למד כל מה שיכול היה עליהם ויצירתם, וב-26 בינואר 1969, במהלך פגישה אתם, במלון The Dorchester בלונדון, הפגין את בקיאותו וכך מאד הרשים מאד את השניים. בנוסף, הסביר קליין לג'ון כי הביטלס צריכים להרוויח 2 מיליון ליש"ט כדי לעמוד בהחזר החובות שלהם, ושהוא מסוגל לגרום לכך. כעבור יומיים הפגיש ג'ון את קליין עם יתר חברי הביטלס והודיע להם שקליין יטפל מעכשיו בענייניו העסקיים. ג'ורג' ורינגו הוקסמו גם הם מקליין ורק פול התנגד לעבוד אתו, משום שהיה מודע לדרכיו המפוקפקות ומשום שהעדיף שאביה של לינדה, לי איסטמן, שהיה עורך דין מצליח בתחום עסקי השעשועים בניו יורק, ינהל אותם. כוונתו של פול טורפדה ע"י חבריו, מתוך חשש שהקרבה בין פול לאיסטמן תיצור ביניהם מצב של ניגוד עניינים.

הצעד הראשון שעשה קליין בתפקידו החדש, היה לפתוח במסע פיטורין נרחב בחברת Apple Corps ולקצץ בהוצאותיה הפזרניות. הצעד השני היה לפנות לחברת EMI בדירשה לערוך חוזה חדש עם הביטלס, ולאחר משא ומתן קשוח, הצליח להשיג עבורם את התמלוגים הגבוהים ביותר ששולמו עד אז לאמן כלשהו. בתמורה, הסכים קליין כי חברת EMI תוציא אלבומי אוסף של הביטלס, דבר שבריאן תמיד התנגד לו, למעט מקרה חד פעמי בדצמבר 1966, כאשר יצא האלבום A Collection of Beatles Oldies.

לפני הפגישה בין ג'ון ויוקו לאלן קליין, המליץ מיק ג'אגר לפול מקרטני להעסיק אותו כמנהל העסקי של הביטלס. זאת, למרות שלהקתו, הרולינג סטונס, כבר החליטו לפטר אותו בגלל בעיות אמינות מצדו. פול, שהיה מודע למוניטין של קליין ולא רצה לעשות אתו עסקים. לאור הסירוב של פול, המליץ ג'אגר בפני קליין שיפגוש את ג'ון ואת יוקו ואף תדרך אותו ללמוד עליהם ועל המוזיקה שלהם כדי לכבוש את לבם. במקביל, הוא המליץ לג'ון לקחת את קליין כמנהל הביטלס.

כאן נשאלת השאלה: אם חברי הרולינג סטונס כבר היו בדרכם לפטר את קליין, מדוע המליץ עליו ג'אגר בפני פול? נראה שהעצה של ג'אגר לא הייתה תמימה. טוני בראמוול, מחוג המקורבים לחברי הביטלס, ומנכ"ל Apple Records, סיפר שג'אגר היה מעוניין שקליין ינהל את הביטלס כדי להסיח את דעתו מניהול הרולינג סטונס. מריאן פיית'פול, בת זוגו של ג'אגר באותם הימים, חיזקה את הטענה הזו כשאמרה:

האסטרטגיה של מיק ג'אגר הייתה זדונית. הוא רצה שקליין יתעסק עם הביטלס במקום עם הרולינג סטונס. מיק התקשר לג'ון לנון ואמר לו "אתה יודע את מי אתם צריכים שינהל אתכם? את אלן קליין". וכך, ברגע שמיק הצליח להסיח את דעתו של קליין מהסטונס ע"י זה שנתן לו דג יותר שמן, הוא התחיל להתיר את החבלים שכרך קליין סביב צווארם של הסטונס, עד שהשתחררו ממנו.

עם זאת, נראה שהיה רגע של חרטה מצדו של ג'אגר, זמן קצר אחרי שקליין שכנע את ג'ון, ג'ורג' ורינגו לנהל את הביטלס. ג'אגר שוחח על העניין עם פול ואמר לו "אל תתקרבו אל קליין". פול ביקש ממנו לבוא לפגישה עם יתר חבריו ולהעביר להם את אותו מסר, אבל אז קיבל ג'אגר רגליים קרות וכל מה שהסכים להגיד להם היה: "הוא בסדר, אם אתם אוהבים דברים כאלה".