ילדי הביטלס האחרים - אבא פול והבת בטינה

ב-19 בדצמבר 1962 נולדה בהמבורג שבגרמניה תינוקת בשם בטינה, לאם חד הורית בשם אריקה הוברס. אריקה רשמה בתעודת הלידה של בטינה תחת שם האב, את השם ג'יימס פול מקרטני.

באמצע שנות ה-60 טענה אריקה כי היא נהלה מערכת יחסים עם פול במשך הביקורים של להקת הביטלס בהמבורג בין השנים 1960 ל-1962, וכי פול ידע על הריונה, ואף עודד אותה לבצע הפלה. עורך דינה של אריקה פנה לדייויד ג'ייקובס, עורך הדין שטיפל בענייני הביטלס, בדרישה כי פול יכיר באבהות אך הוא הכחיש את הטענה ולא היה מוכן לקבל כל אחריות על בטינ, ואף איים כי אם תמשיך בטינה להאשים אותו, הוא יתבע אותה בבית משפט בגרמניה. בתגובה איימה אריקה להגיש תביעה בבית משפט באנגליה. בסופו של דבר, הושג בשנת 1966 הסדר בין הצדדים, על-פיו שילמה חברת NEMS לאריקה סכום חד פעמי של 16,000 מארק בתוספת סכום של 30,000 מארק ששולמו בתשלומים חודשיים עד להגעתה של בטינה לגיל 18. לפי ההסדר הזה, פול לא הכיר באבהות ואריקה התחייבה לא להעלות שוב כל טענה כלפיו בעניין זה. מאוחר יותר, טען בריאן אפשטיין שהסיבה שהוסכם לשלם את הסכומים הללו הייתה על רקע איומים של הרשויות בגרמניה לא לאפשר לביטלס להופיע בה וזאת על רקע ההופעות שתוכננו ביוני 1966 במינכן ובהמבורג.

בשנת 1981, כשהיא כבר בת 18, פנתה בטינה לרשויות החוק וטענה שהתשלום שקיבלה אמה, אריקה, בשנת 1966, נועדה להשתיק את העובדה שפול הוא אביה הביולוגי. בניגוד לאריקה, בטינה לא הייתה מחויבת, במסגרת ההסדר שהושג, להימנע מלהעלות שוב את טענת אבהותו של פול. בעקבות זאת, נאלץ פול, בשנת 1983, לבצע שתי בדיקות דם שמהן עלה כי אינו אביה הביולוגי של בטינה, והדבר קיבל גושפנקה בפני בית משפט בגרמניה. בטינה ערערה על החלטת בית המשפט אך הפסידה וחויבה לשלם הוצאות משפט בסך 60,000 ליש"ט. כדי לממן את הסכום הזה, לטענת בטינה, היא נאלצה להצטלם בעירום עבור המגזין High Society תמורת 600 ליש"ט.

באביב 2007 חזרה בטינה, כבר אישה נשואה בת ה-46, כששמה הוא בטינה קרישבין, לבית המשפט בטענה שבדיקות הדם שערך פול מזויפת ומי שחתם על הטפסים שהתלוו אליהן לא היה פול אלא מישהו אחר שזייף את חתימתו. כך אמרה בטינה לתקשורת:

החתימה על המסמכים שעליהם חתם פול מקרטני באותה עת הייתה מזויפת. החתימה היא של אדם ימני ופול מקרטני שמאלי. אני מעוניינת בבדיקת אבהות חדשה. זו זכותי. זה לוקח כל כך הרבה זמן אבל אנחנו נלחמים לברר את האמת

לצערה של בטינה הודיעה לה התביעה הגרמנית כי חלה על המקרה התיישנות ולכן לא ניתן לדון בו שוב. כששמעה בטינה על החלטת התובע אמרה לתקשורת הגרמנית:

עכשיו לעולם לא אמצא שלווה. אני רק מייחלת לכך שאבי יכיר בי. אני בכלל לא מעוניינת בירושה שלו.