top of page
  • Writer's pictureGaby Fiszman

הסרט על ג'ון הודח באסלה


ב-18 באוגוסט 1980 בשעה 14:00 הגיע לאולפן Hit Factory שבניו יורק צוות צילום כשבראשו הבמאי ג'יי דובין ונשאר שם עד השעה 4:30 בבוקר למחרת. הצוות צילם קטעים מהעבודה של ג'ון ויוקו על האלבום Double Fantasy ובהם ביצוע של שלושה שירים מתוך האלבום, (Just Like) Starting Over, I’m Losing You ו-I’m Movin’ On, וכן של שישה שירים ישנים, She’s A Woman של הביטלס, Mystery Train של אלביס פרסלי,Stay של מוריס וויליאמס, Be-Bop-A-Lula של ג'ין וינסנט, Dream Lover של בובי דארין ו- C’mon Everybody של אדי קוקרן. עד היום, גורלו של הסרט הזה נותר בערפל. על כך סיפר ג'ון סמית', עוזר המפיק, שנכח באולפן באותו יום סיפר:

עד כמה שאני זוכר הצילומים הללו בוצעו עבור הסינגל הראשון מתוך האלבום. צוות הצילום שהה באולפן הרבה זמן עד שהתארגנו עם המכשירים וזה היה משעמם מאד עד שמישהו התחיל לבצע שיר רוק'נ'רול ישן. לפתע, כל הנגנים התעוררו והתחילו לבצע שירים ישנים. הם המשיכו ככה כחצי שעה וזה היה מגניב מאוד


טוני לוין, נגן הבס שהשתתף בהקלטות, סיפר:

למרות שהיה מאוחר כבר, ג'ון נדלק לחלוטין כשהמצלמה התמקדה בו. פתאום נעלם איש המשפחה, והצד הרוקיסטי שבו נדלק, כאילו מישהו לחץ על הכפתור


ג'ק דאגלס, המפיק של האלבום, סיפר על אותו יום צילומים ואולי רמז משהו על מה שעלה בגורלו של הסרטון:

נמאס לג'ון להיות הביטל השמן ובאותה תקופה הוא היה ממש בכושר. כשהיה מושך את השער שלו לאחור ועושה קוקו, מה שגרם לפנים שלו להראות מאד צרות, היינו קוראים לו ג'ון סקיני האד (John Skinny Head). ככה הוא הגיע באותו יום כדי להצטלם וזו הייתה טעות כי אחר כך כשראה את הסרטון הוא השתגע מזה. הוא פשוט שנא את איך שהוא נראה בצילום


בסופו של דבר, ג'ון סמית', טכנאי הקול, שפך אור על מה עלה בגורלו של הסרטון:

ג'ון אמר לנו שהוא שונא את הסרטון הזה ואז הרס אותו. הוא אמר לנו שהוא שלף את סרטי ההקלטה מהקלטות והדיח אותם באסלה בשירותים.

5 views0 comments

Comments


bottom of page