האנשים שוויתרו על ההזדמנות להיות חברים בלהקת הביטלס

כדי לעשות צדק עם האנשים שהפוסט הזה מתייחס אליהם, אלה שוויתרו על הזדמנות הפז להיות חברים בלהקת הביטלס, אציין בתחילתו כי לפני שנת 1963 אף אחד, אבל אף אחד, לא צפה כי הביטלס תהיה הלהקה הטובה ביותר בעולם, עד היום. ולכן אין כוונה לשפוט אותם או להגכיח אותם.

הפוסט הזה יעסוק בארבעה-עשר אנשים שהחליטו לוותר מרצונם החופשי על הזדמנות הפז להיות חברים בלהקת הביטלס. לכן לא אתייחס כאן לנורמן צ'אפמן, שהיה המתופף של הסילבר ביטלס בשלוש הזדמנויות ביוני 1960, ואולץ להיפרד מהלהקה עקב גיוסו, עפ"י החוק, לצבא הבריטי; ולא לפיט בסט, שהיה המתופף של הביטלס בין אוגוסט 1960 לאוגוסט 1962, שכן ג'ון לנון, פול מקרטני וג'ורג' הריסון היו אלה שוויתרו על חברותו בה; ולא לטרוור מוריי, המתופף של להקת Faron's Flamingo, ולביל באק, המתופף של להקת Dale Roberts and The Jaywalkers, שאמנם נלקחו בחשבון כשג'ון, פול, ג'ורג' ובריאן אפשטיין חיפשו מחליף לפיט בסט, אבל לבסוף לא פנו אליהם; ולא לאלן וויליאמס, האמרגן הראשון של הביטלס, שוויתר על המדך ניהול הלהקה, או לאנשי הליהוק בחברות ההקלטות מלונדון, Phillips, Pye ו-EMI שוויתרו עליה, ובעיקר לא לדיק רואו ומייק סמית' מחברת Decca, שלאחר שהעניקו לביטלס אודישן החליטו גם הם לוותר עליה, שכן לגביהם לא היה מדובר בהצטרפותם ללהקה כחברים בה; ולא למוזיקאים שניגנו עם הביטלס בידיעה שמדובר, מלכתחילה, בעניין זמני, כמו מייק מקרטני, קליף רוברטס ואחרים.

כמו כן, לא נכנסתי כאן, בכוונה, לדיון ההיפוטתי וחסר התועלת, לדעתי, האם אותם נגנים שוויתרו על חברותם בלהקת הביטלס היו נשארים בה עד לימי התהילה שלה, אילמלא החליטו כך.

ואלה ארבע-עשר האנשים שוויתרו מרצונם על ההזדמנות הנדירה להיות חברים בלהקת הביטלס:

פיט שוטון, לן גארי, אריק גריפית', רוד דייויס וקולין האנטון וג'ון דאף לואו היו חברים בלהקת The Quarrymen, בעיקר בשנים 1957 ו-1958. רובם היו חברים לספסל הלימודים של ג'ון לנון ולא ראו לנגד עיניהם קריירות מוזיקלית. כך, עם הצטרפותם של פולמקרטני בשנת 1957, ושל ג'ורג' הריסון בשנת 1958, הם וויתרו על המשך חברותם בלהקה באפן הדרגתי. האחרון שוויתר על החברות בלהקה היה קולין האנטון, המתופף, שפרש בשנת 1959. אף אחד מהם לא המשיך בקריירה מוזיקלית, אך חלקם חזרו לנגן ביחד כמחווה ללהקה המקורית, החל משנות ה-90. ב-29 בינואר 2005 הלך אריק גריפית' בן ה-64 מסרטן בלבלב, וב-24 במרץ 2017 נפטר פיט שוטון בגיל 75.

קן בראון היה גיטריסט בלהקת The Quarrymen כשחבריה היו ג'ון, פול וג'ורג'. הרקע להצטרפותו הייתה חברותו בלהקת Les Stewart, בה היה חבר גם ג'ורג'. להקה זו הייתה אמורה להופיע כלהקת הבית של מועדון הקסבה, עם פתיחתו. מאחר והדבר לא יצא לפועל, ג'ורג' שידך בין קן לבין ג'ון ופול, ולהקת The Quarrymen הפכה ללהקת הבית של מועדון הקסבה. קן הופיע עם The Quarrymen למשך כחודשיים, מה-29 באוגוסט ועד ה-10 באוקטובר 1959. קן וויתר על חברותו בלהקת The Quarrymen לטובת האגו שלו, כאשר פרץ וויכוח בינו לבין פול שהתנגד שמונה בסט, בעלת המועדון, תשלם לקן 3 פאונד עבור הופעת הלהקה באותו ערב, למרות שהוא לא השתתף עקב פציעתו ברגל. פול סבר שהתשלום הזה אמור להתחלק בין האחרים שהופיעו. לאחר פרישתו מהלהקה הקים קן את להקת The Black Jacks, יחד עם פיט בסט וצ'אס ניובי. אחרי פירוק להקתו עבר קן ללונדון ולא עסק במוזיקה באפן מקצועי, אם כי הקליט כמה שירים, אותם פרסם באתר האינטרנט שלו. ב-9 ביוני 2010 נפטר קן בן ה-70, ממחלת ריאות.

סטיוארט סאטקליף היה הבסיסט של הביטלס למשך כשנה, בין ינואר לדצמבר 1960. סטיוארט היה צייר מחונן ולמד יחד עם ג'ון בבית הספר לאמנות בליברפול. לאחר שסטיוארט מכר אחד מציוריו תמורת 65 פאונד, שוכנע ע"י ג'ון לקנות גיטרת בס מסוג הופנר פרזידנט 500/5 ולהצטרף ללהקת הסילבר ביטלס. סטיוארט לא הצליח לפתח כישורי נגינה גבוהים במיוחד אבל התמיד בלהקה ואף נהג לשיר בהופעותיה את שירו של אלוויס פרסלי, Love Me Tender. כאשר הביטלס הגיעו להמבורג, הכיר סטיוארט את אסטריד קירשהר והתאהב בה. סטיוארט עבר להתגורר בבית אמה והחליט לוותר על הביטלס לטובת המשך לימודי הציור, הפעם במכללה לאמנות של המבורג, תחת האמן הבריטי אדוארדו פאולוצי. ב-10 באפריל 1962 נפטר סטיוארט משטף דם במוח, והוא בן 21.

טומי מור היה המתופף של הסילבר ביטלס למשך חודש, החל ממאי 1960. השידוך שלו לסילבר ביטלס היה בזכות אלן וויליאמס, המנהל הראשון של הלהקה. הוא ליווה את הסילבר ביטלס בעת שהלהקה שימשה כלהקת הליווי של הזמר ג'וני ג'נטל בסקוטלנד. ב-11 ביוני 1960 עזב מור את הלהקה ללא הודעה מוקדמת. הוא מאד סבל במשך החודש שבו ניגן בה, על רקע העקיצות הבלתי פוסקות מצדו של ג'ון, וכן מהלחצים שהפעילה עליו חברתו שמאסה מהיעדרויותיו של מור לטובת ההופעות. מור עבד כנהג מלגזה במפעל לבקבוקים והעדיף לוותר על הביטלס לטובת עבודתו, שהבטיחה לו הכנסה חודשית קבועה. באוגוסט 1960 הוא הופיע עם הלהקה פעם נוספת לפני שהצטרף אליה פיט בסט. מור לא חזר לעולם המוזיקה באפן מקצועי, והלך לעולמו משטף דם במוח ב-29 בספטמבר 1981, פחות משבוע לאחר שחגג יום הולדת 50.

צ'אס ניובי היה הבסיסט של להקת הביטלס למשך חודש אחד, בדצמבר 1960. אחרי שהביטלס חזרו מהביקור הראשון שלהם בהמבורג, ללא הבסיסט שלהם, סטיוארט סאטקליף, הם גייסו את צ'אס במקומו, בעצתו של פיט בסט שניגן יחד איתו בלהקת The Black Jacks. אחרי ארבע הופעות שהתקיימו בין ה-17 ל-31 בדצמבר 1960, החליט צ'אס לוותר על הביטלס לטובת חזרתו ללימודיו באוניברסיטה, למרות בקשותיו של ג'ון לחזור עם הביטלס להמבורג. צ'אס היה מורה למתמטיקה בבית הספר התיכון של ווסטרצ'שייר. כיום, הוא מופיע מעת לעת באירועים המתקיימים בליברפול ובמקומות אחרים, כמחווה ללהקת הביטלס.

רוי יאנג היה פסנתרן שניגן עם הביטלס במועדון הטופ טן שבהמבורג בשנת 1961, ובמועדון הסטאר קלאב שבהמבורג, באביב 1962. בריאן אפשטיין הציע לרוי להצטרף ללהקת הביטלס כפסנתרן אך רוי החליט לוותר עליה לטובת החוזה שהיה לו עם הורסט פאשר, בעל מועדון הסטאר קלאב. לא ברור האם חברי הביטלס היו שותפים להצעתו של אפשטיין. רוי החל את הקריירה המוזיקלית שלו בשנת 1958, ובשנת 1959 ניגן בבית הקפה המפורסם 2i's שבלונדון ואף הצטרף לסיבוב הופעות של קליף ריצ'ארד ולהקת The Shadows באירלנד. כשחזר מהמבורג לאנגליה, בשנת 1964, הצטרף ללהקת Cliff Bennett and the Rebel Rousers, שהייתה תחת ניהולו של אפשטיין. בשנת 1969 הקים להקה בשם Roy Young Band, ובשנת 1976 הופיע עם דייויד בואי. בשנת 2006 הוציא אלבום בשם Still Young. ב-27 באפריל 2018 נפטר רוי משיבה טובה בגיל 86.

בובי גרהם היה מתופף מקצועי עבור להקות שהקליטו באולפן, וכן מלחין, מעבד מוזיקלי ומפיק מוזיקלי. אחרי שבריאן אפשטיין ידע שעליו לפטר את פיט בסט מלהקת הביטלס, במצוותם של ג'ון, פול וג'ורג', הוא הזמין את גרהם למועדון הבלו אנג'ל ב-27 ביולי 1962, והציע לו להצטרף אליה כמתופף הקבוע שלה. קודם לכן באותו ערב, הופיע גרהם עם להקתו, The Bruvvers, שהייתה להקת הליווי של הזמר ג'ו בראון, במועדון הטאוור באלרום, יחד עם הביטלס. גרהם וויתר על הביטלס לטובת מגוריו בלונדון, שכן לא רצה לעבור להתגורר בליברפול. גרהם לא וויתר על הביטלס פעם אחת אלא פעמיים: ביוני 1964 הוצע לו למלא את מקומו של רינגו סטאר שנאלץ להתאשפז ושוב וויתר על חברותו (זמנית הפעם) בלהקת הביטלס. בסופו של דבר, ג'ימי ניקול מילא את מקומו של רינגו. גרהם המשיך בקריירה שלו כמתופף אולפן והקליט עם להקות כמו Dave Clark Five, The Kinks, Brian Poole and The Tremeloes, ועם מבצעים כמו אנגלברט הומפרדינק, פיטר וגורדון, טום ג'ונס, דאסטי ספרינגפילד, פטולה קלארק, ברנדה לי, לולו ומריאן פיית'פול. ב-14 בספטמבר 2009, בגיל 69, נפטר גרהם מסרטן בקיבה.

ג'וני האצ'ינסון היה המתופף של להקת The Big Three, ובאוגוסט 1962 הציע לו אפשטיין את כיסא המתופף בלהקת הביטלס, במקומו של פיט בסט. האצ'ינסון וויתר על הביטלס לטובת חברותו עם פיט שנזרק ממנה והעדיף להישאר בלהקתו. עם זאת, הוא מילא את מקומו של פיט עד שרינגו סטאר השתחרר ממחויבויותיו עם להקת Rory Storm and The Hurricanes, והצטרף לביטלס. זו הייתה הפעם השנייה שהאצ'ינסון ניגן עם ג'ון, פול וג'ורג', שכן ב-10 במאי 1960 תופף עבורם באודישן שנערך במועדון הבלו אנג'ל, עד שהמתופף הקבוע של הלהקה, טומי מור, הגיע באיחור. להקתו של האצ'ינסון נוהלה בשנת 1963 ע"י אפשטיין ובשנת 1964 האצ'ינסון פרש מעסקי המוזיקה.

ריצ'י גאלווין היה המתופף של להקת Earl Preston and The TT's, ובאוגוסט 1962 הציע לו אפשטיין להחליף את פיט בסט בלהקת הביטלס. גאלווין וויתר על הביטלס לטובת בת זוגו, אן אפטון, שמאוחר יותר תהיה אשתו, שכן חשש שהדבר יאלץ אותו להיעדר מליברפול לתקופות ממושכות. בנוסף, חשש גאלווין מאישיותו של ג'ון לנון. בשנת 1960 הצטרף גאלווין ללהקתו הראשונה, The Tigers, ובשנת 1961 הצטרף ללהקת Earl Preston and the TT's. בשנת 1964 הלהקה התפרקה וגאלווין ניגן במשך השנים עם להקות שונות מליברפול. ב-13 ביולי 2001 נפטר גאלווין בגיל 57.