בראשית שנות ה-40, כשאלף לנון, אביו של ג'ון, בילה תקופה ארוכה מעבר לים, אשתו ג'וליה נהגה לצאת לפאבים המקומיים ולאולמות הריקודים ולבלות שם עם גברים ובעיקר עם חיילים. בערבים הללו נהגה ג'וליה להשאיר את ג'ון בן השנתיים לבדו בבית. ג'וליה לא יכלה להרשות לעצמה בייביסיטר ולכן, העדיפה להמתין שבנה יירדם ואז לצאת לבלות, כאשר למחרת, כפיצוי, נהגה להביא לג'ון חתיכת עוגה או דבר מתיקה לארוחת הבוקר. בשנת 1943 עבדה ג'וליה כמוזגת בפאב בשם ברוק האוס, שם הכירה חייל וולשי שהיה מוצב במחנה הצבאי מורטון שבליברפול. שמו היה טפי וויליאמס וביניהם התפתח רומן. השניים נהגו לבלות עם זוג נוסף: חבר של טפי בשם בובי דיקינס (מי שיהיה בן זוגה של ג'וליה אחרי שתיפרד סופית מאלף ויהיה אביהן של שתי אחיותיו למחצה של ג'ון, ג'וליה ובקי) ובת זוגו אז, אן.
בסוף שנת 1944 נכנסה ג'וליה להריון מטפי וכשסיפרה לו על כך והציעה לו לעבור לגור איתה ועם בנה העתיד להיוולד, הוא נתן את הסכמתו, אך בתנאי אחד: שג'וליה תוותר על ג'ון. טפי לא היה מוכן לקחת אחריות על ילד לא שלו. ג'וליה לא הסכימה וטפי נעלם מחייה.
באותה עת שב אלף לליברפול, אחרי היעדרות של שנה וחצי, וכשנודע לו שאשתו בהריון מגבר אחר התפתח ביניהם ויכוח מר אשר במהלכו הטיחה בו ג'וליה האשמות רבות. ג'וליה המציאה בפניו סיפור דמיוני לפיו היא בהריון כתוצאה מאונס ע"י חייל אלמוני, אך לבסוף גילתה את שמו האמיתי של אבי פרי שבבטנה. אלף התעמת עם טפי אבל הניח לו ברגע שהבין ממנו שאין לו עוד עניין בג'וליה ובתינוק שייוולד. אלף, שהיה מעוניין לפייס את אשתו ולחזור לחיקה, הציע לה לחזור לגדל יחד איתה את התינוק כאילו היה שלו. ג'וליה סירבה והודיעה לאלף שיחסיהם תמו לתמיד.
משפחתה של ג'וליה אילצה אותה, מפאת הבושה, לבלות את תקופת ההיריון המתקדם רחוק מעיני השכנים, בתוך המרכז לנשים אלמסווד של צבע הישע, שם התאכסנו נשים לא נשואות שנכנסו להריון עד הלידה שבדרך כלל הסתיימה באימוץ. במקביל, נשלח ג'ון בן ה-4 להתגורר בביתו של דודו סיד, אחיו של אלף, ואשתו מגהול והוסתר ממנו דבר ההריון של אמו. ג'וליה הייתה כל העת נתונה תחת לחציהם של אביה ואחיותיה למסור את התינוק לאימוץ. ב-19 ביוני 1945 ילדה ג'וליה תינוקת בריאה במרפאה של צבא הישע והעניקה לה את השמות ויקטוריה אליזבת'. ג'וליה, שנכנעה ללחצי משפחתה, הציעה לחברה שלה בשם מרגרט לאמץ את התינוקת, לאחר שזו סיפרה לה פעם שהיא ובעלה, קצין ממוצא נורווגי של צבא הישע בשם פדר פדרסן לא יכולים להביא ילדים לעולם. משפחת פדרסון הגישו ב-23 ביולי 1945 בקשה לאימוץ ובחודש אוגוסט ויקטוריה עברה לחסותה, ושמה שונה לליליאן אינגריד מריה. למרות החברות בין השתיים, לא הורשתה ג'וליה ליצור קשר עם מרגרט או בתה. ג'וליה סברה שמשפחת פדרסון עברה לנורווגיה, ארץ מוצאו של האב המאמץ, אך זו המשיכה להתגורר בליברפול. למשך זמן רב אחרי האימוץ שקעה ג'וליה בדיכאון, על רקע הפרידה מבתה, אותה הניקה למשך כחודש וחצי. כאילו מצבה לא היה גרוע מספיק, כעבור כשנה גם בנה, ג'ון, נלקח ממנה.
במשך 11 שנה התגוררו ג'ון ואחותו במרחק קילומטרים ספורים האחד מהשנייה בלי שידעו זה על זו, עד שהמשפחה של אינגריד עברה לקרוסבי שבאנגליה. בשנת 1964 דודתו של ג'ון, הארייט, סיפרה לו על אחותו שנמסרה לאימוץ. ג'ון השיג את תעודת הלידה שלה ומידע על שמות הוריה המאמצים. בית המשפט בליברפול סירב למסור לו את מסמכי האימוץ כך שג'ון לא ידע על שמותיה החדשים של אחותו. הוא החליט לאתר אותה ופרסם מודעות בעיתון והפעיל בלשים שחיפשו אחריה בבריטניה ובנורווגיה. אלא שהבלשים חיפשו ילדה בשם ויקטוריה פדרסון ולא בשם אינגריד פדרסון. כעבור שנתיים של חיפושים חסרי תועלת ג'ון ויתר על תקוותו למצוא את אחותו האובדת ואכן הדבר לא עלה בידיו במהלך חייו.
בשנת 1966, כאשר אינגריד בת 21 ועובדת כאחות במרפאה, היא ביקשה להינשא לארוסה, מכונאי בשם דייויד דניס. כחלק מההליך לקראת הנישואין, נדרשה אינגריד להציג למשרד הרישום עותק של תעודת הלידה שלה, ממנה למדה לראשונה שהיא מאומצת, שאמה הביולוגית היא ג'וליה לנון ושאחיה הוא ג'ון לנון מלהקת הביטלס. אינגריד, שלא הייתה מעריצה של הביטלס, החלה לאסוף כל דבר שהתפרסם אודות ג'ון. היא הייתה משוכנעת שפדר, אביה הביולוגי שבינתיים הלך לעולמו, קיים רומן מחוץ לנישואין עם ג'וליה, וכתוצאה ממנו היא נולדה, ושמרגרט, בצעד אצילי, הסכימה לגדל אותה כאילו הייתה בתה שלה. לכן, החליטה אינגריד לא לספר לאמה שהיא יודעת את האמת כדי לא להביך אותה ולכן גם לא לעשות שום ניסיון ליצור קשר עם אחיה המפורסם, כל עוד אמה בחיים.
כעבור שנתיים, נישואיה של אינגריד נכשלו והיא חזרה להתגורר עם אמה המאמצת בצ'נדלר'ס פורד שבאנגליה. יום אחד, ניצלה אינגריד את העובדה שאמה הייתה מחוץ לבית ונכנסה לחדרה ופתחה קופסה שהיא ידעה שבה נשמרים מסמכי המשפחה. שם היא גילתה את ניירות האימוץ שלה ובהם שמה הנוכחי, שמה האמיתי ושם אמה הביולוגית, ג'וליה לנון. אינגריד עשתה העתק של המסמך והחזירה את המקור לקופסה.
ג'וליה בירד, אחותו למחצה של ג'ון ובתם של ג'וליה ובן זוגה, בוב דיקינס, לא הייתה מודעת כלל שיש לה אחות שנמסרה לאימוץ, וגילתה על קיומה רק בשנת 1985 כשהיא התראיינה לעיתון ליברפול אקו, ע"י העורך, ביל סמתי'יס, אשר ציין שלג'וליה היו ארבעה ילדים.
אחרי שמרגרט נפטרה מהתקף לב ביולי 1998, יצאה אינגריד בת ה-53 עם הסיפור שלה לתקשורת, ושוב בשנת 2000. אחרי שהדבר התפרסם, שלחה ג'וליה בירד הזמנה פתוחה לאינגריד לבוא לליברפול ולהיפגש אך זו לא נענתה. השתיים נפגשו לזמן קצר רק ב-8 בדצמבר 2000, במהלך טקס חשיפת השלט המנציח את ג'ון, שנקבע בחזית בית דודתו מימי בליברפול, מנדיפס. כיום, על קברה של ג'וליה ישנה מצבה קטנה, אותה דאגו ג'וליה בירד ואחותה בקי להציב, ובה שמותיהם של ארבעת ילדיה לפי סדר לידתם: ג'ון, ויקטוריה, ג'וליה, ג'קי.
הנה כתבה בטלוויזיה הבריטית משנת 1998 אודות אינגריד:
הנה ריאיון עם אינגריד עבור הטלוויזיה הצרפתית:

Comments