בספטמבר 1966, בילה ג'ון לנון בחופים של אלמריה שבדרום ספרד. בין צילום לצילום של הסרט How I Won The War נהג לשבת ג'ון המשועמם בחופים רחבי הידיים וככל תייר אנגלי לבנבן נהג להישרף בשמש ולקבל גוון יותר ויותר אדום.
כחודש לפני כן, ב-29 באוגוסט 1966, נתנו הביטלס את ההופעה האחרונה שלהם בקלאנדסטיק פארק שבסן פרנסיסקו, ונכנסו לעידן חדש, שבו הפכו ללהקת אולפן. סיבות רבות הביאו להחלטתם להפסיק להופיע. מעבר לעומס והלחץ המטורפים של סיבובי ההופעות (ב-4 השנים האחרונות הם הופיעו כ-1,400 פעם) ולצרחות מהקהל שלא ממש בא לשמוע אותם, הביטלס הבינו שלעולם לא יצליחו לשחזר את המוזיקה שלהם, שהפכה ליותר ויותר מתוחכמת, על בהופעות אלא רק באולפני ההקלטות.
עם הפסקת ההופעות החליטו ארבעת חברי הביטלס להיפרד לכמה חודשים ולשבור את שגרת החיים-ביחד-כל-הזמן. פול מקרטני הקדיש את זמנו לחיי החברה והתרבות הלונדוניים והתעמק במוזיקה הניסיונית; ג'ורג' הריסון בילה מספר שבועות בהודו, שם לקח שיעורי נגינה בסיטר מהמוזיקאי ההודי הדגול, ראווי שנקר; רינגו סטאר בילה את זמנו ב"להשמין" כפי שהוא העיד על עצמו; ג'ון לנון נסע לאלמריה שבספרד כדי להשתתף בסרט How I Won The War, סאטירה אנטי מלחמתית שביים ריצ'רד לסטר, הבמאי של הסרטים A Hard Day's Night ו-!Help. בסופו של דבר, הסרט נכשל מסחרית וגם כישורי המשחק של ג'ון היו טעוני שיפור, בלשון המעטה.
ג'ון הגיע לאלמריה עם הרולס רויס שלו ושכר אחוזה ענקית בשם Santa Isabel או בפי המקומיים, Cortijo Romero. האחוזה הייתה ביתה לשעבר של משפחה בורגנית אמידה. לאחר מותו של אב המשפחה, אלמנתו ובנותיו עזבו את האחוזה ועברו למרכז העיר וזו הועמדה להשכרה.
באחוזה שטח חקלאי עצום ובריכת שחיה. אבל מעניין לציין כי באחוזה היה שער וגינה ענקית שהזכירו לו את Strawberry Field, בית היתומים של צבא הישע שבשטחה בילה ג'ון חלק נכבד מילדותו. כל אלה הולידו את השיר שהלחין ג'ון בשעות הארוכות והמשעממות בחוף סן מיגל שבאלמריה, Stawberry Fields Forever. ג'ון הקליט את השיר הנפלא הזה כדמו על גבי מכשיר הקלטה נייד בחדר האמבטיה של האחוזה, בו הייתה אקוסטיקה טובה יותר.
בגלל הקשר בין האחוזה לעולם הקולנוע, הרי ג'ון התגורר בה בזמן צילומי הסרט How I Won The War, וגם סם שפיגל, המפיק של הסרט The Bridge on the River Kwai, התגורר בה בתקופה מסוימת, ובגלל שבאלמריה צולם הסרט Lawrence of Arabia, משמשת האחוזה כיום, מוזיאון לקולנוע ואחד מחדריה מוקדש לשהותו של ג'ון בה.
ג'ון סיפר שבתקופה שבילה באלמריה הוא מאוד השתעמם ולרגל יום הולדתו ה-26 הביא אליו את אשתו, סינטיה, ואת רינגו אשר שהו איתו באחוזה. ג'ון ואורחיו עזבו את האחוזה ב-6 בנובמבר 1966, לאחר ריב עם בעליה. הם נסעו למדריד ברכבת, ומשם ללונדון במטוס. בינתיים, פול עשה את הדרך מלונדון לספרד במכונית במטרה להפתיע את ג'ון ובדרך התעכב בעיר מלגה. כשנודע לו שג'ון עזב את ספרד שב פול על עקבותיו.
האגדה המקומית מספרת שהאחוזה ששכר ג'ון, Cortijo Romero, מקוללת ורדופת רוחות ודייריה דיווחו על תופעות על טבעיות שהתרחשו בין כותליה ועל רעשים מוזרים שנשמעו. כך, איבד באחוזה הזו הבמאי הגרמני ריינר וורנר פסבינדר את שפיותו בעת שהתגורר בה ואף מסופר שאיש עשיר ספרדי תלה באחד מחדריה את עצמו בזמן מלחמת האזרחים, עקב הפחד שאחז בו כשראה את הרוחות המתהלכות במסדרונותיה. על רקע הקללה הזו מסופר שבעת שהותו בה שקל ג'ון ברצינות ג'ון ובפעם הראשונה לעזוב את הביטלס. יתירה מכך, שלושה ימים בלבד לאחר שיצא ממנה פגש ג'ון את יוקו אונו.
Comments