בשנת 1968 פורסם הספר The Beatles: The Authorized Biography מאת האנטר דייויס. הספר הזה הוא הביוגרפיה הרשמית היחידה של הביטלס ולכן ג'ון, פול, ג'ורג', רינגו, בני משפחותיהם וחוג מקורביהם פתחו בפני דייויס את דלתותיהם והעניקו לו ראיונות נרחבים ובלעדיים, ושיתוף פעולה מלא. אבל בזה בדיוק גם חולשתו של הספר. בתמורה להכרתו כביוגרפיה הרשמית היחידה של הביטלס, נאלץ דייויס להסכים לצנזורה קשה שהם הטילו עליו. כך, למשל, הנטייה המינית של בריאן אפשטיין לא מוזכרת משום שאמו, קוויני, הטילה על כך וטו, והקונפליקטים הרבים שהיו בין ג'ון הצעיר לדודתו מימי לא מוזכרים, שכן מימי רצתה להציג תמונה של יחסים הרמוניים ביניהם.
אחד הסיפורים המפורסמים בחייו של ג'ון לנון, שהתגלה לראשונה בביוגרפיה שכתב דייויס, הוא המצב שאליו נקלע ג'ון בן ה-5, כאשר התבקש ע"י הוריו לבחור בין אמו, ג'וליה, לאביו, אלף. לפי הסיפור, ביולי 1946 לקח אלף את בנו לעיר בלקפול, לאחר תקופה ארוכה שבה נעדר מהבית, עקב עבודתו כימאי. אלף וג'ון בילו בבלקפול מספר ימים כשהם שוהים בבית הוריו של עמית שלו מהעבודה באניה. מטרתו של אלף הייתה לחמם שוב את יחסיו עם בנו, ולהתארגן לקראת הגירתם לניו זילנד, ככל הנראה עם חברו מבלקפול. יום אחד הופיעה ג'וליה בדלת הבית שבו שהו והתעמתה עם אלפרד על חזקת בנם. לאחר ויכוח מר, פנה הזוג לג'ון הקטן וביקש ממנו לבחור עם מי מבין שני הוריו הוא רוצה להישאר. ג'ון, שבילה את הימים האחרונים בנעימים עם אביו בחר תחילה בו. בעוד אמו המתייפחת פונה בחזרה, בדרכה לליברפול, רץ אליה ג'ון הקטן תוך שבוחר להשאר איתה. מאז נעלם אלף מחייו של ג'ון עד שב-1 בארפיל 1964, השניים נפגשו שוב, ביזמת האב, כאשר נודע לו שבנו הפך לביטל. המקור לסיפור הזה הוא אלף לנון. כזכור, באותה עת לא הייתה ג'וליה כבר בין החיים. וג'ון אמר לדייויס שהוא לא זוכר את הסיפור אבל שמע אותו מאביו. האירוע הזה סופר שוב ושוב בכל ספר ובכל סרט על חייו של ג'ון לנון. מדובר באירוע מכונן בחייו ורבים רואים בו הסבר לאישיותו המיוסרת ולמוזיקה שלו.
בשנת 2013 פורסם חלקו הראשון של הביוגרפיה של הביטלס, Tune In, מאת מרק לוויסהון, שבניגוד לדייויס הוא היסטוריון. אמנם נגישותו לחברי הביטלס, לבני משפחותיהם ולאנשים המקורבים הייתה הרבה יותר מוגבלת, שכן רבים מהם כבר היו לא בחיים, אך כהיסטוריון, הסתמך על מסמכים ככל שיכול היה, ובהיעדרם, על עדויות של אנשים רלוונטיים ומהימנים בלי להיות נתון לכל צנזורה. מעבר לכך, בחן לוויסהון את האינטרסים של אלה שהעידו בפניו ולקח אותם בחשבון. רק במקרים שבהם לא הייתה לו יכולת הכרעה בין שתי גרסאות סותרות הציג אותן לשיפוט הקוראים. בזכות גישתו זו, ניפץ לוויסהון לא מעט מיתוסים שהשתרשו בסיפור של הביטלס ואף הביא גילויים חדשים.
באשר לארוע שהתרחש בבלקפול, ידע לוויסהון שלמעט ג'וליה, אלף וג'ון, יתכן והיה עד נוסף להתרחשויות של אותו יום והכוונה לעמיתו של אלף, שאצל הוריו התארח עם ג'ון. בהתבסס על כתובת הבית ורישומי האוכלוסין של אותה תקופה, איתר לוויסהון את האיש, העונה על השם ביל האל, אשר נכח בבית באותו יום גורלי. לפי עדותו, אכן הגיע ג'וליה מלווה בבן זוגה, בובי דיקינס, לבית בבלקפול והתעמתה עם אלף על חזקתו של ג'ון הקטן. בתחילת הוויכוח בחר הזוג ללבן את הדברים בחדר פרטי, בו שהו דקות ארוכות מאחורי דלת סגורה. האל סיפר ללוויסהון שלא נשמעו מבעד הדלת צעקות אלא צלילים של שיחה רגועה. כשהזוג יצא מהחדר, ניגשה ג'וליה לג'ון, אחזה בידו ולאחר שביקשה מג'ון הקטן להיפרד מאביו, עזבה את הבית איתו ועם בן זוגה. מכאן, שג'ון לא הועמד בשום שלב בפני בחירה בין הוריו. האל גם סיפר שמהשיחות שקיים עם אלף בימים ששהו ביחד בבלקפול, הגירה לניו זילנד לא הייתה על הפרק.
בפנינו שתי עדויות שונות של שני אנשים שהיו במקום בעת ההתרחשות, אלף לנון וביל האל. עולה כאן השאלה מי מבין השניים נחשב לעד אמין יותר. ברור שהאל הוא עד בלתי תלוי ונטול כל אינטרס, בעת שסיפר את גרסתו. מנגד, לאלף היה אינטרס ברור לספר את גרסתו, והוא לתרץ את היעלמותו מחייו של ג'ון לאחר האירוע בבלקפול, למשך כ-18 שנה, עד הופעתו הפתאומית כשבנו הפך לאיש מפורסם ועשיר. כוונתו הייתה לעורר אמפתיה בקהל הקוראים, ולצייר תמונה שלפיה בגלל היגון הכבד שהיה שרוי בו לאחר שבנו בחר לא להישאר איתו, כביכול, הוא נעלם מחייו.
Comentarios